אין תקופה רעה להיות בה אמא מלבד, נגיד, החופש הגדול ופסח וחגי תשרי ובאופן כללי כל השנה כולה, אבל השבועות האחרונים הם תקופה מדהימה להיות בה אמא של אושיית תרבות, ורצוי שתהיה לך גם גישה לאינסטגרם. כן, מלי עזר - אמא של אסי, למי שעדיין לא עוקב אחרי החשבון הכי מצחיק ברשת הישראלית, Chef malka azar Star (כך במקור) - לא לבד. אל שורותיה בתפקיד האימהות המעורבות מדי ברשתות החברתיות הצטרפה בשנה שעברה אירית, אמא של גל גדות, ובשבוע שעבר גם נורית, אמו של מעצב האופנה אלון ליבנה, התגייסה למאמץ.
בשבוע שעבר, הגיבה גדות לפוסט של ערוץ הבידור הישראלי באינסטגרם, ובו תמונה של נועה קירל. גדות כתבה על התמונה, בה נראית קירל מדגמנת תלבושת מטורללת לגמרי בסטנדרטים אנושיים, והגיונית לגמרי בסטנדרטים של נועה קירל, "מתאמצת מדי - חבל". שזה באמת משהו שכל אחד מאיתנו יכול היה לכתוב, אבל כשאת אמא של גל גדות, את הופכת בעוונותייך לשלוחה של המותג. ושווה להתעכב על המילה "עוונותייך" כי התגובה של אירית, כל שלוש המילים שבה, נתפסו כהשחרת ההשחרות רק משום שהגיעה מהורתה של המאמי הלאומית החדשה. זאת אומרת, אם לא היה מדובר באירית גדות, ואם גל גדות לא היתה כוכבת כל כך גדולה עד שהיה מצופה מאיתנו לדעת גם איך קוראים לאמא שלה - אף אחד לא היה מתרגש. גדות עצמה מיהרה לאמץ גינוני סלב, וכשביקשו ממנה להבהיר את הקומנט המזלזל, השיבה שפרצו לה לחשבון.
לא יבשה הזיעה מהמצח הקולקטיבי וכבר התערבה אמא נוספת בשערוריה נוספת. יממה אחרי אירית-גדות-גייט, נקלענו כאומה וכעם לקרב הקרדיטים על שמלת הכלה של עדן בן זקן. בן זקן התהדרה בשמלת כלולות של המעצבת ברטה, ומה לעשות שיש גבול לאופנים בהם ניתן לקפל בד לבן בצורה שקצת מזכירה ברבור, והשמלה של ברתה הזכירה לנורית ליבנה, אמו של מעצב האופנה אלון ליבנה, שמלה שעיצב בנה אי אז ב-2014. מה לעשות? לפרסם את זה באינסטגרם, כמובן:
הסיפור הסתעף עוד יותר אחרי שהתגלה שברטה אכן שחזרה אלמנטים מסוימים בשמלה של בן זקן, אבל המקור למחווה היה בכלל שמלת כלה שעוצבה כבר ב-2011 לחתונת בתה הבכורה של המעצבת. הפוסט של נורית ליבנה נותר על כנו, ואף זכה להופעה מחודשת בסטוריז של אלון, כאילו באו שני בני המשפחה לומר "אנחנו לא אומרים שהעתקת, אבל בואי".
ובאמת שכל אחד מהסיפורים האלה מרשים כשלעצמו, אבל השוס האמיתי, ואולי התובנה האמיתית שאפשר להוציא מהצימוד של שניהם, הוא עלייתו של מוסד האמא המתערבת בסלבריטאוּת הישראלית. עד כה, הכרנו את אימותיהם של השחקנים, הזמרים, הדוגמנים ומעצבי האופנה הנודעים בישראל כקוריוז; כאנקדוטה נחמדה בראיון בעיתון או הבלחה לרגע בכתבה טלוויזיונית. "כן, זו אמא שלי, ואין, אני מת עליה, היא האור שלי" - והופ, האמא נעלמת חזרה לעיסוקיה, כנראה משהו מתחום הסירים או הכנת שלטי העידוד לצאצא המוכשר שלה.
אבל סליחה באמת, אנחנו חיים בעידן בו גם לנשים בנות יותר מ-40 יש גישה לאינסטגרם. אי אפשר להתענג על אימהות הסלבס כעל צעצוע מצחיקולי בלי לקחת בחשבון שמדובר בדמויות עגולות בפני עצמן. וככאלה, אין מה להתעלף אם מדי פעם הן מתנהגות באופן לא הולם, כי ה"לא הולם" הזה הוא פיקציה. הוא משית עליהן סטנדרט לא הוגן. הוא סטנדרט שאפילו הילדים המפורסמים שלהן לא נדרשים לעמוד בו. סלבס מטנפים – מי בעידון ומי בשיימינג שלם ומלא – על סלבס אחרים כל הזמן, וזה בסדר גמור כי ככה המערכת האקולוגית הזאת עובדת. הם ממילא משלימים תוך חצי שנה אז באמת שאין מה להתרגש.
ברור שאירית גדות ונורית ליבנה מודעות לסטטוס שלהן כקרובות משפחה של אנשים בעלי פרופיל ציבורי גבוה, וברור שהפעילות שלהן אונליין תיבחן בזכוכית מגדלת. זה לא הוגן, אבל זה חלק מהסיכון המקצועי. לעומת זאת, לדרוש מהן שימשיכו רק לחייך ולברך זה לא ריאלי. זה מקטין ומגביל ומעל לכל, זה לא פאן. קריס ג'נר בנתה אימפריה מהתנהגות לא מנומסת ברשת, אז למה לאירית גדות אסור? למה אנחנו מזדעזעים מהתעוזה של נורית ליבנה, שהפשע הכי חמור שלה היה בעצם הכנת קולאז' לא אסתטי? אימהות של סלבס התחילו להתנהג בדיוק כמו שאנחנו מתנהגים באינטרנט, וזה מצוין. ברוכות הבאות, אירית ונורית, סוף-סוף נהיה פה מעניין.