מאז פרסום ספר הילדים "פינוקיו" ב-1883 הסיפור זכה ללא מעט עיבודים יצירתיים - בין אם ספרותיים, בימתיים, טלוויויזיוניים או קולנועיים. ב-2019, גם הבמאי האיטלקי מתאו גארונה בחר לספר בדרכו שלו את מעלליו של ילד העץ שמשתוקק להפוך לילד אמיתי, בסרט לייב-אקשן שהגיע לבתי הקולנוע באיטליה כבר בסוף 2019, אך לא זכה להפצה נרחבת מסביב לעולם בעקבות התפרצות נגיף הקורונה. שנה לאחר מכן, "פינוקיו" זוכה לתשומת לב מחודשת בכלי התקשורת, זאת לאחר שהגיע לרשימת המועמדים הקצרה בקטגוריית האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר בטקס האוסקר הקרוב - קטגוריה בה הוא יהיה הסרט הזר היחידי.
כדי להקנות לשחקן הראשי בסרט מראה עצי, היוצר לא בחר באפשרות המתבקשת של אפקטים חזותיים - אלא החליט לתת למאפר הוותיק ומומחה האיפור התותב מארק קולייר לממש את חזונו, ולהפוך את הנער לבובה בעזרת איפור ופרוטזות בלבד. קולייר, שלקח חלק גם ב"המומיה חוזרת", "הארי פוטר" ו"אשת הברזל", סיפר בריאיון למגזין וראייטי: "רצינו למקד את (הסרט) בהופעה מאשר באפקטים טכניים מורכבים". לטענת המאפר, "אם מתאו יכול להשיג משהו דרך המצלמה, הוא ממש יעדיף את זה". ועל כן, כאמור, הפקת הסרט השקיעה מאמצים רבים ביצירת אשליית העץ המדוברת תוך הימנעות משימוש באפקטים ממוחשבים. סרטון המתעד את התהליך המפרך הועלה לאחרונה ליוטיוב כדי לעודד את חברי האקדמיה האמריקאית לקולנוע להעניק ל"פינוקיו" את המועמדות הנחשקת, ובסופו של דבר גם את הפרס עצמו.
תהליך היצירה החל מביצוע סריקת מחשב של פניו וכתפיו של השחקן פדריקו אילאפי, שהיה בן 8 בלבד באותה תקופה. קולייר העביר חודשים שלמים בפיסול פסל המבוסס על הסריקה, וביצע שינוי אחר שינוי: "הסתכלנו על הכל, מאורך האף, זוויות הגבות, הרווח בין האף לבין השפה העליונה". ארבעה שבועות לפני תחילת הצילומים, קולייר החל לבנות חלקי סיליקון בעבור השחקן: "אתה צריך שיהיו לך חלקים נפרדים, כדי שתוכל להניח אותם (על הפנים). שברנו אותם ונאלצנו לצבוע אותם כדי שיראו כמו עץ. ואז הגיע תהליך ההנחה על הפנים, שלוקח שלוש שעות, וזה סט חדש של חלקים כל יום כי הם נהרסים כשאתה מסיר אותם. החלקים היחידים שעשינו בהם שימוש חוזר היו האוזניים, החלק האחורי של הראש והרגליים".
בשביל פניו של השחקן נאלץ המאפר להשתמש בלא פחות משש חתיכות סיליקון כדי לאפשר לפניו של אילאפי לנוע בחופשיות. "הייתה חתיכת סיליקון שהלכה מסביב לצוואר שלו. היה לנו כיסוי לראש, למצח, לאף, לסנטר, לשפה העליונה, ללחיים ולאוזניים", הסביר. לדברי קולייר, "עשינו את החתיכות מאוד רכות כי היינו צריכים תנועה באזור העיניים". ואיך לא, גם ידיו של ללאפי כוסו לחלוטין כדי להשלים את האשליה, כאשר לכל אצבע יועדה פרוסתטיקה נפרדת. ההשקעה הרבה של קולייר, כאמור, השתלמה - אבל לדבריו, העבודה עם ילד שחקן לא הייתה קלה. "לנסות לשמור עליו מסור ומשועשע כל יום במשך שלוש שעות היה די מאתגר. הוא קפץ מסביב, הוא היה פנטסטי, אבל עשינו את האיפור הזה בערך 50 פעמים. זו הייתה העבודה הקשה ביותר שעשיתי אי פעם במונחים של ניהול שחקן".
וזה ממש לא הכל. פינוקיו לא היה הדמות היחידה שנוצרה על ידי איפור ופרוסתטיקה בלבד - ובידי הקסם שלו הצליח קולייר להפוך מעל לעשרים שחקנים אנושיים ליצורים שונים ומשונים, ביניהם צרצר, ינשוף, כלב, גורילה, חילזון, ואפילו דג הטונה הענקי אותו פוגש פינוקיו בבטנה של הלוויתן המפלצתי שבולע אותו בחלקו האחרון של הסיפור. בריאיון למגזין The Wrap, הודה קולייר כי בתחילה, הוא חשב שהניסיון ליצור את הטונה ללא שימוש באפקטים חזותיים ינחל כישלון: "המשכתי להגיד לצוות שלי ש'זה יסתיים באפקטים דיגיטליים', אבל מתאו התעקש, הוא רצה שזה יתיישב עם כל שאר הדמויות". אבל ההירתמות של השחקן ושל הצוות למשימה המאתגרת הביאה איתה את ההצלחה.