אתמול היה יום חג לכל שוחרי העברית היפה, והאקדמיה ללשון עברית פינקה אותנו בשלוש מילים חדשות מהניילונים. אך כגודל ההתרגשות, גודל אכזבתנו כשלמדנו על החידושים החדשים, וגילינו שלא מדובר באמת במילים חדשות. לצד "כְּמֵהוֹנֵי שוקולד" המרנין שמעברת את "טראפלס שוקולד", שני החידושים האחרים היו פשוטים, אולי פשוטים מדי: "חדְשות כזב" כתחליף ל"פייק ניוז" הטרנדי, והמייבש מכולם היה התחליף ל"מכונית אוטונומית": "מכונית ללא נהג".
אנחנו לא מתיימרים להיות צאצאיו הרוחניים של ד"ר אבשלום קור, אבל נראה לנו שלא בשביל זה המציאו את האקדמיה ללשון. במקום המצאות מבריקות כמו טירָדון (אובססיה), דִּבְקָן (גלוטן) ועוקדן (קלסר), נראה שחברי האקדמיה הנכבדים פשוט הצביעו על דברים ורשמו את מה שיצא: "נו זו מכונית... בלי נהג... מכונית ללא נהג!". מה יהיה השלב הבא? עברות חדש למילה טלפון, "מכשיר שמדברים איתו מרחוק"? או סלבריטאי, "אדם מפורסם בלי עבודה אמיתית"? ברור שמדובר במחדל רציני, שאם יימשך עלול לשעמם את השפה היפה שלנו למוות. כשליחי תרבות גבוהה ונמוכה כאחד, פנינו למזכירה המדעית של האקדמיה ללשון העברית, רונית גדיש, ודרשנו ממנה להסביר ולהצדיק את אובדן המעוף של המוסד העברי החשוב.
היי' רונית, אז קיבלנו את המילים החדשות. כְּמֵהוֹן זה מאוד נחמד, כמו כמהין... חֲדָשׁוֹת כזב...
"חַדְשׁוֹת כזה. עברית תקינה".
חַדְשׁוֹת כזב... אבל אני חייב להגיד, כשהגענו למכונית ללא נהג כבר נראה שאתם לא כל כך עושים מילה, אין פה...
"תראה, אני רוצה להסביר לך משהו. כיוון אפשרי אחד הוא לחשוב על מילה עצמאית שתהיה לדבר הזה. אבל מכיוון שכאשר יהיו המכוניות האלו, הן יהיו המכוניות היחידות שיש, אז אין טעם למצוא מילה חדשה לדבר הזה, כי אז המילה 'מכונית' תפסיק לשמש".
אוקיי...
"אז חייבים איזה שם תואר, איזה צירוף או משהו שיתאר את המכונית, ולא יהיה מילה במקום המילה מכונית".
אב... מז'תומרת? לא, רגע. אבל זה יכול להיות כמו נניח עצ-מכונית.
"מה זה?".
עצמכונית, מכונית עצמונית. נניח...
"ואז איך תקרא לרכב שטח? ואיך תקרא לטנק שינהג ללא נהג, או לטרקטור, אני לא יודעת מה. כל הדברים שנוסעים על הדרכים יהיו אוטונומיים באיזשהו שלב, נכון?".
נכון.
"אז צריך איזשהו שם תואר. עלתה ההצעה 'עצמוני'. ההצעה הזאת, לא אהבו אותה, הציבור לא אהב אותה. את שם התואר 'עצמוני' ל'אוטונומי'. שאלנו, ממש לא אהבו את זה. המילה 'עצמאי', שזאת הייתה החלופה השנייה, היא לא אומרת. אתה יודע מה זה אוטו? זה נוסע מעצמו, אוטו. אז זה כאילו 'עצמאי עצמאי'. אז ראינו שבפועל, הצירוף היחיד הרווח אצלנו, חוץ מ'אוטונומי', זה 'ללא נהג'. אז אמרנו, 'נלך על משהו פשוט'. כמו שהיה פעם 'ללא טייס', אתה יודע, מטוס ללא טייס, מל"ט, מזל"ט. זו הייתה ההשוואה. מטוס ללא טייס".
אבל זאת שפה צבאית כזאת, פשוטה...
"בסדר, אתה רואה שבפועל כבר משתמשים ב'מכונית ללא נהג', תסתכל, תחפש באינטרנט ותראה שמשתמשים. ההנחה היא שתוך זמן לא רב מהרגע שהמכוניות האלה יתחילו להיות, שכל מכונית תהיה כזאת, אז לא יצטרכו שם תואר, זאת תהיה סתם מכונית".
מה? רגע רגע. נניח פלאפון, היה טלפון סלולרי, קראנו לו פלאפון.
"לא, פלאפון זאת לא מילה תקנית, זה שם מסחרי של חברה מסוימת. אנשים אמרו פלאפון אבל זה לא תקני. המילה התקנית היא טלפון נייד".
נכון, טלפון נייד... אבל אנחנו רגילים לקבל מהאקדמיה כל מיני דברים יצירתיים, משחקי מילים כאלה.
"תראה, אין מצווה בתורה להמציא מילים. המטרה היא... לא מצאנו שם תואר מוצלח שיחליף את אוטונומי".
שם תואר? אבל מה עם איזה שילוב?
"לא, שילוב לא היה...".
נהדרכב, נהדרכב.
"אי אפשר, כי כמו שאני מסבירה לך, כל כלי הרכב יהיו אוטונומיים. ושוב, 'טלפון חכם', זה שילוב מיוחד?".
אבל אנשים אומרים אייפון או פלאפון.
"אני לא אומרת אייפון או פלאפון, זה שם מסחרי. פלאפון זה שם מסחרי. איך אומרים באנגלית נניח? מובייל, נייד. אז גם בעברית אומרים נייד".
אבל שוב, אנשים רוצים מילה אחת.
"בסדר, אבל המילה טלפון לא הלכה מהעולם. לא המציאו הֶלְחֵם, מילה חדשה מהחיבור של נייד וטלפון. פלאפון זה התחכמות נחמדה, אבל כאמור זה שם מסחרי, והוא בהחלט לא שם תקני. הוא גם לא יכול להיות תקני, כי הוא בנוי ממילה לועזית, האקדמיה לא יכולה להוציא מתחת ידיה צורה כמו פלאפון. מה עשינו בזה?".
למה? כי טלפון זה לועזי?
"טלפון זאת מילה לועזית, פלאפון זאת מילת הלחם בין רכיב עברי ורכיב לועזי, שנהגה במלעיל, אין לו דקדוק עברי. זה שם מסחרי, כמו הרבה מילים מסחריות, זה לא רלוונטי".
אז את לא מתרשמת מהמילה פלאפון.
"לא, זאת לא יכולה להיות מילה שתצא מהאקדמיה, אנחנו לא נעשה הלחמים עם מילים לועזיות. ובעיקר, כמו שאני מסבירה לך, זה אמור להתאים לכל סוגי הרכב, אז הלחם לא יכול... מישהו לדוגמה הציע 'עצמונית', למוניות".
נכון, עצמאי ומונית.
"אז אם תבוא חברה של מוניות אוטונומיות ותציע את השם, אז על הכיפאק, אבל זה לא יכול להיות שם רשמי לכל כלי הרכב: עצטנק, עצטרקטור, עצדחפור".
אבל זה מרגיש כאילו איבדנו את היצירתיות. אני גם הצעתי, נהדרכב...
"תראה, ניסינו...".
רכב-פלא, נע-בדד, נס-נסע, עצמכונית.
"מה?".
אני מציע הצעות. נס-נסע, נהדרכב.
"ואיך אומרים את זה ברבים?".
נהדרכבים.
"נו באמת. אתה לא מרגיש שזה בלתי אפשרי בעליל?".
אני מרגיש שאלה הדברים שהיינו מקבלים פעם מהאקדמיה.
"לא, ממש לא. האקדמיה לא מקבלת הלחמים כמעט אף פעם. ממש לא".
מילים יצירתיות.
"מילים יצירתיות, זה לא... זה לא בית חרושת ליצירת מפלצות לשון. כל ההצעות שאתה מציע הם הלחמים, שאני נותנת להם את שם החיבה מפלצות לשון. תיקח את המילה היפה מאוד מחזמר, מה הרבים שלה?".
מחזות זמר.
"מה עשית? פירקת את המילה. אז מה הרווחנו? ההלחמים זאת לא דרך המלך של העברית, אנחנו לא טובים בזה".
בישיבות שלכם, אין איזה רצון לעוף גבוה יותר?
"לא, אנחנו לא רעיונאים, אנחנו מאוד צנועים".
הנה, רעיונאי הייתה מילה מאוד יפה.
"נכון, זאת מילה פשוטה בעברית, לוקחים את המילה רעיון ומוסיפים לה 'אי'. זאת לא מילה כמו עצמכונית, או איזו מפלצת שדומה לזה".
נהדרכב!
"נהדרכב... מה נהדר ברכב הזה?".
שהוא אוטונומי!
"נהדרכב, נו כבר ראינו שזה בעיה ברבים, אבל מה יקרה כשזה יהיה טרקטור נניח?".
נהדרטר... טוב זה באמת לא עובד.
"אתה מבין. אנחנו כבר מנוסים בזה. הייתה לדוגמה המילה תקליט, וכשהגיע ה-CD המציאו את ההלחם תקליטור, והרגו את המילה תקליט. אז למה לא לקרוא לזה פשוט 'תקליט לייזר', ואז כשהכל יהיה CD אז משמיטים את הלייזר".
זה הטרנד עכשיו, להיפטר מהלחמים?
"לא, הלחמים אף פעם לא היו דרך המלך של העברית, יש מקרים ספורים של הלחמים מוצלחים במיוחד, כמו רכבל או ערפיח".
כן... אז נהדרכב זה לא...
"נהדרכב, אתה לא מרגיש את הבעייתיות בזה?".
אני חשבתי שזה יפה מאוד, אבל אני לא מהאקדמיה.
י"ש פה שתי בעיות. אחת שזה מפלצת, ושתיים שזה לא מתאים לשאר כלי הרכב... הייתה גם אפשרות לקרוא לזה מכונית חכמה, אבל זה לא...".
חכמכונית?
"אתה שוב הולך להלחמים?".
זה מה שנשמע הכי כמו מילה חדשה.
"לא, זאת לא דרך ליצור מילים".
ראיתי גם מילה לכוראוגרף, 'יוצר מחולות'. זה משהו שאני הייתי יכול בעצמי להמציא, הוא יוצר ריקודים.
"בסדר, המטרה היא לא ליצור מילים דברים משונים. שפה צריכה להיות טבעית, לא משונה, מוזרה. יכולה להיות איזו הברקה, אבל זאת לא המטרה".
ראית גם שהתגובות בפייסבוק היו מאוכזבות.
"בסדר, זה לא מבריק, אבל זה מה שיכולנו להציע כרגע. העיקר הוא שלא המצאנו את זה, זה כבר קיים. אז מי שרוצה להשתמש בזה, יכול".
אוקיי, אז אני נוהג במכונית ללא נהג.
"לא, אתה לא נוהג במכונית ללא נהג, אתה נוסע במכונית ללא נהג. אם אתה נוהג אז אתה נהג".
אני צופה בעיות.
"בסדר, בכל מקרה בתוך זמן קצר כל המכוניות יהיו כאלה, ואז מכונית ללא נהג פשוט תהיה מכונית, כי כל מכונית תהיה ללא נהג".
אני עדיין חושב שנהדרכב היה יכול להיות נחמד.
"לא, כל ההצעות שאתה הצעת הן לא מוצלחות. נקודת המוצא שלך שהתפקיד שלנו הוא לשעשע, זה לא מטרה שלנו. האקדמיה אמנם שייכת למשרד התרבות, אבל אנחנו לא במחלקת הבידור".