אם יש אדם אחד שיכול לזכות ביושר בכינוי "מכונת להיטים", הרי שמדובר בוויל סמית'. סמית', שהתחיל בכלל בתור ראפר, קטף את התפקיד המשמעותי הראשון שלו בטלוויזיה בתור "הנסיך המדליק מבל אייר" בתחילת הניינטיז, ומאז ועד היום נחשב לאחד מהכוכבים הכי גדולים בהוליווד, עם להיטים ברזומה כמו "גברים בשחור", "היץ'" ו"אני אגדה". כיום, מצטלם סמית' לפרויקט חדש של שירות הסטרימינג אפל טיוי פלוס שנקרא "אמנציפציה", ובחודש נובמבר עתיד לצאת לאור ספרו הביוגרפי והחושפני.
הפרוייקט החדש בו הוא מככב מספר את סיפורו של עבד שבורח מהבעלים שלו. "תמיד נמנעתי מלעשות סרטים על עבדות", סיפר סמית' בראיון למגזין GQ. "בחלק המוקדם של הקריירה שלי... לא רציתי להראות אנשים שחורים באור הזה. רציתי להיות גיבור על. רציתי להציג מצוינות שחורה, לצד העמיתים הלבנים שלי. רציתי לגלם תפקידים שהיית נותן לטום קרוז. והפעם הראשונה ששקלתי את זה הייתה 'ג'אנגו'. אבל לא רציתי לעשות סרט עבדות על נקמה".
ספרו, שקיבל את השם "וויל", יצא לאור בחודש נובמבר. את הספר כתב מארק מנסון, שחיבר את הלהיט "חכמת האדישות" ("The Subtle Art of Not Giving a Fuck"). הוא מספר סיפורים חושפניים מאוד של סמית', ובין היתר מתאר את פגישתו הראשונה עם מומחית האינטימיות מיקיילה בוהם, איתה עבד במשך שנים. הוא סיפר כי היא שאלה אותו מה הדבר אותו היה רוצה יותר מכל. תשובתו הייתה הרמון של בנות זוג שילוו אותו. בוהם התעקשה לשמוע מי הנשים שוויל היה רוצה שיהיו חלק מאותו הרמון, וסמית' השיב כי היה מעוניין ברקדנית מיסטי קופלנד ובשחקנית האלי ברי. מאותו רגע ועד סוף הפגישה השניים עברו על נשים שאותן יוכל לגייס לקבוצת נשותיו הדמיונית.
"אני לא יודע איפה ראיתי את זה בתור מתבגר, אבל הרעיון של לטייל עם 20 נשים שאהבתי ודאגתי להן וכל זה היה נראה לי כמו רעיון מצוין", הסביר סמית' וצחק. "ואז, אחרי ששיחקנו ברעיון לזמן מה, הייתי כזה, 'זה יהיה סיוט. זה יהיה סיוט'".
"מה שהיא עשתה היה למעשה לנקות את המוח שלי, לגרום לי להבין שזה בסדר להיות אני. זה בסדר שאני אחשוב שהאלי נראית טוב. זה לא הופך אותי לאדם רע שאני נשוי וחושב שהאלי יפה. כשבמוח שלי, עם החינוך הנוצרי שקיבלתי, אפילו המחשבות שלי היו חטא. זה היה ממש התהליך שאותו מיקיילה העבירה אותי שגרם לי להבין שהמחשבות שלי הן לא חטא, ושלפעול מתוך מחשבה לא טהורה לא הפכה אותי לחתיכת חרא".
השחרור מכבלי התהילה
ג'יידה פינקט סמית', בת זוגו ואם ילדיו, לה נישא בשנת 1997, מנחה את אחת מהתכניות הכי חושפניות ומצליחות בפייסבוק: "Red Table Talk". גם וויל הופיע בתכנית, כשניהל שיחה כנה על מערכת היחסים הפוליאמורית שלהם. "המרדף אחר האמת זו הדרך היחידה להיות מאושר בחיים", הסביר סמית'. "ואנחנו הגענו להסכם שאותנטיות היא השחרור מכבלי התהילה ומהביקורת הציבורית".
וויל המשיך וסיפר על הקשיים בחיי הנישואים: על הבית שקנה למורת רוחה של פינקט, על ההתפשרויות שלה בקשר ועל הפעם ההיא, ביום ההולדת שלה, בה סמית' הכין סרט דוקומנטרי על משפחתה ואף מצא את האישה הלבנה שאבותיה החזיקו את אבותיה של פינקט בתור עבדים. זו גם הייתה נקודת השבירה של מערכת היחסים שלהם. פינקט וסמית' חזרו לבית המלון שבו לנו, וג'יידה הייתה שקטה להפליא. "זו הייתה תצוגת האגו המגעילה ביותר שראיתי בחיי", סמית' מספר שאשתו אמרה לו. השניים התחילו לריב בקולי קולות, ובתם ווילו התחילה לבכות ולהתחנן שיפסיקו. "הנישואים שלנו לא עבדו", כתב סמית' בספרו. "לא יכולנו יותר להעמיד פנים. שנינו היינו אומללים ובבירור משהו היה חייב להשתנות".
"ג'יידה מעולם לא האמינה בנישואים קונבנציונליים... היא גדלה בדרך שונה מאוד מהדרך בה אני גדלתי. ומונוגמיה הייתה מה שבחרנו לרוב מערכת היחסים שלנו, אבל לא חשבנו שמונוגמיה היא הדרך המושלמת היחידה למערכת יחסים", שיתף סמית'. "נתנו אחד לשני אמון וחופש, עם האמונה שכל אחד צריך למצוא את הדרך שלו. ונישואים לא יכולים להיות כלא בשבילנו. ואני לא מציע את הדרך שלנו לאף אחד. אבל החוויות שהחופש שנתנו אחד לשני והתמיכה ללא תנאים, עבורי, זו ההגדרה הגבוהה ביותר של אהבה".
ביולי 2020 נחשפה מערכת יחסים של ג'יידה עם הזמר אוגוסט אלסינה שתוארה על ידה כ"הסתבכות". אחרי טירוף מצד התקשורת, התיישבו הזוג לשיחה בת 12 דקות בתכניתה של פינקט על מערכת היחסים שלהם. "לציבור יש נרטיב בלתי חדיר", אמר סמית'. "ברגע שהוא מחליט משהו, קשה עד בלתי אפשרי לעקור את התמונות והרעיונות והתפיסות". הסיבה להשתתפותם בתכנית הייתה מערכת היחסים עם אלסינה, ועל כן קל היה לחשוב כי פינקט היא היחידה שמעורבת במערכות יחסים מחוץ לנישואים. סמית' הבהיר כי זו ממש לא המציאות. בנוסף, בשיחה סמית' נראה עם מבט רציני ועיניים נפולות. "זה היה חצות ונסענו לחופשה למחרת. זה היה כזה, 'לא, לא, חברים. אני לא עצוב. אני פאקינג מותש".
"אבא שלי ייסר אותי"
בגיל תשע סמית' צפה באביו מכה את אמו בראשה. זו לא הפעם היחידה שבה ראה סמית' הצעיר את אביו נוהג באלימות, אבל זו הייתה תקרית, כך הוא כותב, "שהגדירה את מי שאני היום". אחיו קפץ וניסה להתערב בסיטואציה. אחותו ברחה והתחבאה בחדר השינה שלה - ווויל קפא, ולא היה מסוגל לזוז מרוב פחד. עד מותו בשנת 2016 הוא מעולם לא הזכיר את האלימות של אביו. "אבא שלי ייסר אותי. והוא גם היה אחד מהאנשים הכי גדולים שאי פעם הכרתי. הוא היה אחת מהברכות הכי גדולות של חיי, וגם אחד ממקורות הכאב הכי גדולים שהיו לי", שיתף השחקן. "מעולם לא הייתי מסוגל להגיד את הדברים האלה על אבא שלי שהכה את אמא שלי", הוסיף סמית'. "מעולם לא יכולתי לדבר על זה כשהוא היה בחיים".
במשך שנים ראה את עצמו סמית' בתור פחדן. הצורך שלו לרצות אנשים, לבדר את הקהל ולהצחיק את כולם נטוע, כך הוא הסביר, באמונה שאם הוא השאיר את כולם - את אבא שלו, את חברי כיתתו, את המעריצים שלו - מחייכים, הם לא יהפכו להיות אלימים כלפיו.
"מה שאתה מכיר בתור 'וויל סמית', מי שמכחיד את החייזרים, כוכב הקולנוע הגדול מהחיים, זה בגדול מבנה - דמות שמעוצבת ובנויה בקפידה - שמעוצבת כדי להגן על עצמי", כתב סמית' בספרו. "הקומדיה מבטלת את כל השליליות. זה בלתי אפשרי לכעוס, לשנוא או להיות אלים כאשר אתה צוחק".