הדבר הראשון שאפשר ללמוד מהמהפך של הנסיך הארי הוא כוחו של הזקן. בעשור וקצת האחרונים קרו לא מעט דברים שהפכו אותו מילד העשירים החצוף והמפונק, שחושב שללבוש מדים של נאצי זה קורע, לנציג הכי מעודכן, נגיש וחתיך (בעיקר חתיך) של בית המלוכה הבריטי. הוא שירת עשור בצבא הבריטי, נלחם באפגניסטן, ניהל מערכות יחסים קצרות עם מבחר סלבריטאיות דרג ג', השתולל קצת בלאס וגאס, צולם בעירום והתראיין בפתיחות לא אופיינית למשפחה המלכותית. ועדיין, ממבט זריז בתמונותיו לאורך השנים, ברור מיד ששיער הפנים הוא הגורם המשמעותי ביותר בטרנספורמציה שעבר מילד השמנת הג'ינג'י לחתיך אדום השיער.
קל לשכוח, אבל הארי לא תמיד היה המוקד לפנטזיות על בית המלוכה. לפני שאיבד את שיערו והפך לרואה חשבון מזדקן, וויליאם היה האח החתיך, הנסיך החלומי שיחזיר את כבודו השוקע של המוסד הגווע. הארי היה הברווזון המכוער, אפילו צצו שמועות שהוא בנה הממזר של דיאנה, שלא זורם בעורקיו דם מלכותי. עם הזמן כאמור, וויליאם התקרח והתגלה כדף מסרים חסר אישיות, בעוד שפניו של הארי הסתדרו (בעזרת הזקן) עד שהפך לחתיך אמיתי, מה שבאמת מעלה, אגב, את השאלה האם הוא נצר לשושלת ווינדזור, שלא ידועים במראה מצודד במיוחד.
עלייתה של שושלת מלוכת האינסטגרם האמריקאית, הלא היא משפחת קרדשיאן, שינתה את מערכת היחסים בין העם לבין אלה שמורמים ממנו. נכנסו לעידן הסלבריטאיות הנגישה, כשהכוכבים הכי גדולים חושפים עוד ועוד ומוותרים על הפאסון שפעם אפיין את הכוכבות. כמו כוכבי הוליווד הוותיקים שגילו פתאום את האינסטגרם, גם משפחת המלוכה נדרשה להתאים את עצמה לזמנים המשתנים. הממלכתיות המרוחקת יצאה מהאופנה, ונוצר צורך בנסיך טראשי. פתאום הארי קיבל את תואר 'העתיד של בית המלוכה', האיש שיציל את המוסד הארכאי מתהומות האנכרוניזם.
אחרי ששככה הבהלה מהמבוכות הרבות שגרם למותג המלכותי בצעירותו, בית המלוכה הבין שאותם סקנדלים יכולים להיות נכס בעולם של סלבריטאיות נגישה. לשגות זה אנושי, כל כך אנושי עד שזה הפך לצו השעה. כמו שהנפילות ופליטות הפה של ג'ניפר לורנס הפכו אותה לכוכבת אהובה ועממית, כמו השטויות שריאן ריינולדס עושה ברשתות החברתיות, המפורסמים העדכניים מביכים את עצמם כדי להראות לנו שהנה, הם כושלים ומטופשים בדיוק כמונו.
סתם בחורה קטנה וחמודה
השתטויות העבר של הארי הפכו כיום לעדות לאופיו הפרוע והמרדני, ג'יימס דין של ארמון בקינגהאם, הוכחה נוספת לעממיותו ונגישותו של "נסיך העם". קל לשכוח, אבל באותם ימים, ההשתוללויות הוצגו כדוגמה לניתוק וליהירות של הנסיך המפונק, לסיאוב הגובר בבית המלוכה. אפילו סאגת המדים הנאציים התיישבה במשבצת "מי מאיתנו לא עשה שטויות כשהיה צעיר", מבוכה אמיתית שתוריד אותו לרמה שלנו ותגרום לנו להזדהות איתו. האקט העיוור והאליטיסטי (רק מי שבילה את כל חייו בחברת בני אצולה לבנים יכול להפגין חוסר רגישות קלת דעת שכזו), הפך כעת למשובת נעורים שדווקא מרככת את האליטיזם שלו.
השלב האחרון והמכריע בתהליך ההנגשה יתרחש בסוף השבוע הזה, כשהארי יישא לאשה את מייגן מרקל. מכל הבנות בעולם, הארי בחר בשחקנית טלוויזיה לא מפורסמת במיוחד, ממוצא מעורב (אמה היא אפרו אמריקאית), גרושה שמבוגרת ממנו בשלוש שנים. כל אלה נשמעים כמו עניינים פעוטים, אבל בעבר, בחירה באשה גרושה הובילה לנישול ממשפחת המלוכה, וגם מוצאה היה כנראה גורם לסקנדל עד לא מזמן (מרקל היא השחורה הראשונה שמתחתנת עם בן לשושלת וינדזור). אחרי שאפילו ארצות הברית בחרה בנשיא שחור, הגיע הזמן שגם משפחת המלוכה תצא מהבועה הלבנה שלה, ושורשיה השחורים של השחקנית האמריקאית הפכו לנכס יחצני.
מעבר לשאלת המוצא והייחוס, למרקל יש תכונה נוספת שהופכת אותה לנסיכה המושלמת. היא אמנם אישה מאוד יפה, ויוצרת רושם של אדם רגיש וחכם, אבל היא לא תמירה, צחה ואצילית כמו קייט מידלטון. לא דוגמנית על, לא כוכבת קולנוע, אלא פשוט בחורה קטנה וחמודה. לצערנו, הדימוי הרווח בתרבות הוא גברים עשירים ומצליחים שיוצאים עם נשים צעירות בהרבה ועוצרות נשימה. גם אם לא נעים להגיד, המראה "הממוצע" (אני יודע שהוא לא באמת ממוצע) של מרקל מעניק להארי נקודות זכות, ראייה חותכת לכך שהוא לא דוש, ולכך שמדובר באהבת אמת (טיעון בעייתי, אני יודע, אבל כבר שמעתי אותו מכמה נשים שונות).
ובואו לא נשקר לעצמנו, בית המלוכה לא התגמש כדי להכיל בתוכו את מייגן מרקל, הוא קיבל אותה כמו מתנה משמיים. אני לא מפקפק בטוהר מניעיו של הארי, אבל אי אפשר להכחיש שהבחירה במרקל מסייעת ליחסי הציבור של הכתר. היא האשה המושלמת לתפקיד "כל אחת מאיתנו הייתה יכולה להתחתן עם נסיך", האשה המושלמת לרגע ההיסטורי הנוכחי, משב רוח מרענן למוסד המאובק: הנה אנחנו לא סתם חבורה של לבנבנים מנותקים ומסוגרים שמתחתנים רק עם קרובי משפחה. הארי הוא הפנים החדשות של בית המלוכה, נסיך העם בשושלת מלוכה שמנסה בכל כוחה לרדת אל העם, ומרקל היא חוד החנית של תהליך המיתוג המחודש.
האובמה של בקינגהאם
הארי הוא פוליטיקאי של הדור החדש, מנוסח אבל אינטימי, נגיש ומרגש אבל תמיד מחושב. וויליאם לעומתו, לא נראה כמו רובוט, כי רובוט לפחות היה מתוכנת ליצור רושם שהוא אנושי, וויליאם אפילו לא מנסה. ליד יורש העצר המיועד, הארי נראה כמו הבחור הכי רגיל וכן בעולם. אבל אל תטעו, גם הארי בא לעבוד, גם הארי הוא חלק ממכונת ההסברה, הוא פשוט טוב יותר בלהסוות את זה.
אם היינו מרחיקים ומשערים על אישיות האחים לפי הופעותיהם הציבוריות, המכאניות של וויליאם דווקא מעידה על מידה של ביישנות וצניעות. המיומנות בה הארי יוצר תחושה של אינטימיות כנה היא מעט מחשידה. הוא צ'ארמר אמיתי, זה בטוח, צפייה בראיון הקצר שערך עם ברק אובמה מראה ששניהם קורצו מאותו חומר. אבל האם זה אומר שהוא באמת יותר כנה ונגיש, או שמדובר דווקא בפוליטיקאי מיומן שעושה עלינו סיבוב?
למרות החשדות והציניות, סיפור חייו של הארי מרמז שהפתיחות והאנושיות שהוא מפגין היא אמיתית. כידוע, הוא התייתם מאמו בגיל 12, וחווה משברים רגשיים רבים בעקבות האובדן. הוא נשאר כיתה, עבר טיפולים פסיכולוגיים ושקל בשלב מסוים לוותר על מעמדו ולעזוב את בית המלוכה. הוא שירת כעשור בצבא, ולפי כל העדויות היה נאמן לחבריו והתעקש שלא לקבל יחס מיוחד (פרק למאבטח שהוצמד אליו).
בראיונות מהשנים האחרונות, הארי סיפר על הבעיות הנפשיות והטיפולים שעבר, מעשה יוצא דופן במשפחה שקנאית במיוחד לפרטיותה, בוודאי כשמדובר בחריגות מהתקן. הוא כמובן ניצל את החשיפה כדי לקדם את ארגון הצדקה שהקים, אבל ככה זה עם בני מלוכה, גם כשהם הכי פגיעים וחשופים, בסוף זה תמיד חוזר לפעילות פילנטרופית. אבל בניגוד לביקורים של וויליאם בבתי תמחוי, הפעם זה מרגיש אמיתי יותר. המטרה שבחר אינה לעזור למסכנים שלא שפר מזלם כמוהו, אלא לתמוך במי שעבר את מה שהוא חווה על בשרו. גם כשהוא מקים ארגון צדקה, הארי הוא אחד משלנו.
מתיחת הפנים של בית המלוכה
נחזור לנסיכת העם, לבחירה הנועזת במייגן מרקל (שוב, השימוש בביטוי "בחר בה" הוא גועלי, אבל זאת התפיסה הרווחת). הארי הלך עם הלב שלו, זה מה שכולם אומרים. הם נפגשו, התאהבו מיד ואחרי כשנה התארסו. זה קרה בבליינד דייט, שידוך של חברים, מה יותר רגיל ועממי מזה? הוא ריסק מסורות ונלחם בדעות קדומות רק כדי להתחתן עם בחירת ליבו. הפרט ששוכחים להזכיר הוא שמרקל הצהירה בשלב מוקדם מאוד ביחסים כי היא מוכנה לוותר על קריירת המשחק ולהתמסר לפעילות פילנטרופית.
בראיונות עמה, מרקל עצמה אומרת שהיא מוכנה ל"עבודה", מוכנה ורוצה לעבוד בלהיות חלק ממשפחת המלוכה. הגיוני שהנסיך יברר בשלב מוקדם אם בת זוגו מוכנה לעמוד במכבש הלחצים המתבקש ממעמדו, אבל מרקל לא אמרה שהיא מוכנה לקרקס שיתחולל סביבם, לא אמרה שהיא מוכנה לסבול את הטירוף וההמולה, היא אמרה שהיא מוכנה לעבודה, היא באה לעבוד. לפני מרקל, הארי ניהל שתי מערכות יחסים ארוכות שנים, ושתיהן נגמרו (לפי הדיווחים) כי בנות זוגו לא הסכימו לוותר על הקריירה שלהן. אז מה היה לנו פה, שני אנשים שנפגשו במקרה והתאהבו במבט ראשון, או שתי פרסונות ציבוריות שהחליטו לאחד כוחות בגלל אינטרסים חופפים?
סביר להניח שיש שם קשר עמוק ואהבה אמיתית, והם באמת נראים כמו זוג מתוק במיוחד. לפעמים הכוכבים מסתדרים בדיוק במקום הנכון: הזקן שהפך את הארי לחתיך ושיווה לו מראה של בחור מהשורה, האשה הכובשת והכריזמטית שהוא התאהב בה והיא בו, הרצון שלה להקדיש את חייה לפעילות פילנטרופית, אפילו ההקרחה של האח הבכור. הכל פעל בדיוק בתזמון הנכון, הכל פעל כמו שעון, ומייגן והארי הפכו לפנים החדשות והמעודכנות של שושלת וינדזור. אולי מדובר רק ביחסי ציבור, אבל זה לא באמת משנה. כמו הקרדשיאנים האמיתיים, גם הקרדשיאנים של ארמון בקינגהאם לא צריכים להוכיח לנו שזאת אמת ולא מכונת שיווק משומנת. זה היופי בעידן סלבריטאיות הטראש הנגישה, כבר לא צריך להסוות את העובדה שמנסים למכור לנו משהו, הדבר היחידי שחשוב הוא שבסוף אנחנו קונים.