אוליביה דברווסקה הפולניה, שגילמה את הילדה במעיל האדום ב"רשימת שינדלר", היא כבר ממש לא ילדה – ובקרוב מאוד היא תחגוג את יום הולדתה ה-32. היא אמנם לא התמידה בקריירת המשחק שלה אחרי שנות התשעים, אבל כעת – דברווסקה זוכה לתהילה מחודשת. הפעם, לא כשחקנית אלא כגיבורה אמיתית: זאת, לאחר שנודע שהיא מסייעת ללא הרף בהשגת עזרה לפליטים אוקראינים נמלטים.
ב"רשימת שינדלר", הופיעה דברווסקה כשהייתה בת שלוש בלבד. המעיל האדום שלבשה דמותה, ילדה יהודייה קטנה, הוא הבזק הצבע היחיד בסרט שכולו מצולם בשחור לבן, מה שהפך את הופעתה לבלתי נשכחת. גם מבחינה עלילתית הייתה לדמות שלה משמעות רבה – הילדה היהודייה במעיל האדום היא שגורמת לאוסקר שינדלר להחליט לסייע ליהודים. בזכותה, ניצלו חייהם של יותר מ-1,200 יהודים שיועדו להגיע למחנות הריכוז.
בעבר, דברווסקה אמרה בראיונות לתקשורת כי הצפייה בסרט בגיל צעיר הותירה בה טראומה, אולם קרוב לשלושים שנה אחרי עליית הסרט למסך, דברווסקה קיבלה השראה מאוסקר שינדלר – והיא עוזרת לאלו הנמלטים מאוקראינה שסועת המלחמה. דברווסקה, שמתגוררת בקרקוב שבפולין, אמרה לעוקביה ברשתות החברתיות כי היא מארגנת קבוצה של מתנדבים שיסייעו לפליטים כשאלה מגיעים לגבול פולין. לדבריה, היא כבר הצליחה למצוא בתים לעשר משפחות אוקראיניות – והבטיחה כי פליטים נוספים יועברו לערים הגדולות בפולין.
בסרטון בשידור חי שהעלתה לחשבון האינסטגרם שלה, אמרה דברווסקה: "לא אני ולא אף אחד אחר מקבוצת המתנדבים שלנו רוצים לשמוע 'תודה', אנחנו פשוט עושים את העבודה שלנו. האנשים צריכים עזרה ואנחנו עוזרים להם. אכפת לי מכל אדם שנמצא על הגבול". עוד היא הוסיפה כי "אני אעשה כל מה שאני יכולה, כי אני לעולם לא אשכח את האנשים האלה, את הפרצופים האלה, את העיניים האלה. לעולם לא אשכח את מה שראיתי. אי אפשר להתכונן לזה: יש שם אנשים שסובלים, ילדים, זקנים, חולים".
דברווסקה הסבירה כי אין צרחות או בכי בגבול – רק שתיקה. "הם צועקים מבפנים, וזה הדבר שאני לא יכולה לשכוח. ואם אני צריכה לעשות את מה שאני עושה בתור הילדה במעיל האדום, אז זה מה שאני אעשה". היא אמרה לעוקביה שהיא נאלצה להישאר בביתה במשך שלושה ימים בשבוע שעבר, מאחר והמכונית שלה התקלקלה – אבל מיד כשהבעיה תוקנה היא חזרה לגבול. בימים בהם הייתה בביתה, היא המשיכה לעזור: "ארגנתי קבוצות של מתנדבים דרך הטלפון שלי".
דברווסקה קיבלה מאות הודעות תמיכה מאנשים ברחבי העולם, והיא ממשיכה לעשות את כל שביכולתה כדי לעזור לפליטים האוקראינים. לדבריה, היא עובדת על פרויקט שבאמצעותו תוכל להשיג מימון שיאפשר דאגה רחבה יותר לפליטים העקורים. "עזרה בגבול זה דבר אחד, אבל האנשים כאן צריכים עזרה, הם צריכים בתים, הם צריכים עבודה, הם צריכים בתי ספר לילדים שלהם. אחלו לי בהצלחה, כי יש כאן הרבה עבודה. אני עייפה, אני מותשת, אבל אני מלאה באנרגיות להמשיך ולעזור".