"האמת היא המטרה שלי. מחלוקת היא חדר הכושר שלי. אני אעשה מאה סטים של מחלוקת בשביל שישיית קוביות של אמת" - מילים יפות ונכונות יותר לא נכתבו בתולדות העולם, וכמו לא מעט פתגמים מופלאים, גם זה הגיע מהטוויטר של קניה ווסט.

"אני צריך משי-ניילון עמיד במים, בהקדם האפשרי"

אלוהים, אנחנו לא מודים לך מספיק על המתנה המופלאה ששמה "קניה ווסט מתבטא בציבור" אבל עכשיו זה הזמן והמקום לעשות זאת, אז קודם כל: תודה. אחרי שנה של היעדרות, ווסט חזר לרשת החברתית האהובה עליו, וכמו כל דבר שעשה בקריירה שלו, גם את השיבה לטוויטר הוא הוציא לפועל בהגזמה. בעשרת הימין שחלפו מאז שובו, ווסט הספיק לצייץ יותר מ-140 פעמים אודות מגוון רחב של נושאים: מקידום עצמי של האלבומים שהוא עתיד להוציא בהמשך השנה, דרך קידום עצמי של הנעליים שהוא עיצב למותג Yeezy ועד לקידום עצמי מהסוג שפרסם אותו - מחשבות אקראיות שאין דרך לקרוא אותן מבלי להתפעל.

"בכל פעם שמישהו מזכיר את המילה 'מעריץ' בפניי זה סופר-מניפולטיבי. כאילו, 'אל תעשה או תגיד את זה בגלל המעריצים שלך'. המעריצים שלי מעריצים את עצמם"

יחד עם האהבה העצמית, ווסט החזיר בסיבוב הזה גם את מאפיין האישיות שפיתח לקראת הבחירות בארצות הברית, בסוף 2016: אהבת דונלד טראמפ. הראפר פרסם בטוויטר תמונה של כובע מצחיה עליו כתובה סיסמת הבחירות של טראמפ – Make America Great Again – בתוספת חתימת ידו של הנשיא האמריקני. בציוץ נפרד הוא כתב, בין השאר: "לא חייבים להסכים עם טראמפ, אבל ההמונים לא יכולים להכריח אותי להפסיק לאהוב אותו. לשנינו יש אנרגיית דרקון. אנחנו אחים":



הציוצים המסוימים האלה עוררו דאגה בקרב אוהדיו (ומבקריו) של קניה, כיוון שהמפגש האחרון בין שני הענקים הללו אירע זמן קצר אחרי שווסט עבר משבר נפשי ואושפז בבית חולים פסיכיאטרי. ההערות על מצבו הנפשי הירוד של ווסט הובילו להתערבותה של בת זוגו, קים קרדשיאן, שגערה במי שכינה את קניה 'לא יציב' וכתבה: "אתם מזדרזים לתייג אותו כסובל מבעיות נפשיות רק כי הוא מתנהג כמו עצמו, והוא תמיד היה אקספרסיבי, זה לא הוגן".


 

אולם סלבס אחרים הפגינו פחות סלחנות כלפי דעותיו של ווסט. בראיון לרדיו, נשאלה ג'אנל מונה על הציוצים הפוליטיים של קניה, והשיבה: "אני מאמינה במחשבה חופשית, אבל לא מאמינה במחשבה חופשית אם היא נטועה בדיכוי או על חשבון המדוכאים. אם משתמשים בחשיבה המשוחררת שלך כדי להמשיך ולדכא שחורים, בני מיעוטים, אז אני חושבת שזה בולשיט וזה לא בסדר". ג'ון לג'נד פרסם שורת ציוצים בהם טען שהצהרותיו של ווסט מתעלמות מהמציאות בשטח, בה משפחות שחורות עדיין אינן זכאיות להלוואות רק בגלל שלמי שעומד בראשם קוראים ג'מאל ולא ג'יימס. הראפר והשחקן אייס-טי פשוט סיכם: "השיט הזה יצא משליטה. אני סיימתי".

"אני לא נענה למונח והקונספט של יראת אלוהים. זאת מנטליות ישנה, והשתמשו בה כדי לשלוט באנשים. אנחנו בעתיד. אם אלוהים הוא אהבה, ואהבה זה ההפך מפחד, אז... לפחד מאלוהים זה לא הגיוני"

מעניין שווסט כל כך אובססיבי לעתיד כי בסופו של יום, החזרה שלו לטוויטר היא נוסטלגית. היא מביטה לאחור, לתקופה בה הדברים היו לכאורה פשוטים וקלים יותר לעיכול. ואנחנו מדברים פה על 2014, כן? זו התקופה שאנחנו מתגעגעים אליה – לפני ארבע שנים בקושי. אבל הקהל אוהב להתרפק, והשיבה של קניה לטוויטר הופכת אותו שוב לאיזה קול מגלומני אבל עקבי שכל הזמן מקרקר. טינטון שלא באמת הפריע לאף אחד, אבל נחמד היה להבחין בו מדי פעם. וכשרעש רקע כל כך ארוך טווח נעלם – זה מציק. הפריע לנו שקניה ווסט הפסיק לספק לנו ציטוטים, ועכשיו קיבלנו חזרה את הצעצוע שלנו, והוא משוכלל ומטורלל מתמיד, אבל בסופו של דבר זה עדיין צעצוע.

הנוף התרבותי והפוליטי בן זמננו לא יכול להכיל את קניה כמו שהכיל אותו לפני שנים. בהתאם, ווסט צריך לדעת שדעות מסוימות לא יתקבלו בהכרח בהבנה, ושהכרזות הגדוּלה שלו ייראו משעשעות – ותו לא. מי שבחר להשתיק את השיחה לשנה, שלא יתפלא שיש לו פערים להשלים.