יש כאלה שמכירים את באר שבע כל חייהם, יש כאלה (כמו כותב שורות אלה, למשל) שבילו בה ובתחנה המרכזית השוקקת שלה כמה חודשים במהלך שירותם הצבאי, ויש כאלה שלא היו בה מעולם. יעל רומני, מנהלת ומקימת פסטיבל "סרטים על שיכונים", באה לשנות את זה. בפסטיבל, שייערך השנה בין 7-9 ליוני, יוקרנו מגוון סרטים ישראלים קצרים שבאים לחגוג את כל מה שעולה לנו לראש כשאנחנו חושבים על המילה "שכונה", ובנוסף לעוד כמה אירועי שיא, אמורים להבהיר לכל הסקפטיים שבאר שבע בכלל ושכונה ג' בפרט היא מקום עשיר תרבותית בדיוק כמו כל סמטה מלאת היפסטרים בתל אביב.
"החלטנו להיכנס לתוך השכונות הוותיקות, שלפעמים רואים ולפעמים לא, וליצור מפגש דרך תרבות וקולנוע", אומרת רומני בשיחה עם mako תרבות. "נשלחו אלינו יותר מ-90 סרטים, למרות שאנחנו רק בשנה השנייה שלנו". רומני היא ילידת באר שבע, אבל גדלה בירושלים וחזרה לבירת הדרום, כמו רבים לפניה ואחריה, כדי לעשות תואר באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. אבל בניגוד לחבריה לספסל הלימודים, רומני נשארה.
"נשארתי כי יש איזשהו קסם מיוחד בעיר הזאת", היא מסבירה. "משם הפסטיבל הזה התחיל, והמטרה היא לקיים אותו בעוד מקומות בארץ".
איפה עוד?
"החלום הוא להגיע למקומות כמו קריית שמונה, אפילו לבת ים. לגרום לאנשים מהמרכז להיכנס לשכונות שהן חלק שאנחנו לא תמיד רואים מהחברה הישראלית".
אילו יצירות אמנות קולעות בול לאופי של הפסטיבל ואנחנו חייבים לראות?
"גם סרטים קצרים שגייסנו בקול קורא, גם הופעות שקיעה בחוץ בשכונה של הסימפונייטה ושל הלהקה 'שלושת הדובים', להקה של סטודנטים שעכשיו משיקים אלבום חדש בשם 'שכונה ד'. יהיו גם כמה כמה אירועי שיא: הקרנה מיוחדת של 'ביקור התזמורת' עם ערן קולירין, במאי הסרט".
הכוכבת של הסרט, רונית אלקבץ, היא אייקון באר שבעי ודרומי בפני עצמה.
"רונית אלקבץ היא דמות מלווה בשבילי להרבה דברים שאני עושה. אחרי ההקרנה, תהיה כיתת אמן עם קולירין בהנחיית דויד פרץ, יוצר באר-שבעי".
"הסיפור של השיכונים זה משהו עולמי"
כאמור, פסטיבל "קולנוע על השיכונים" הוא לא רק קולנוע שחוגג את השכונה, הוא חוגג ספציפית את שכונה ג' – ודייריה הם חלק מהותי מהפסטיבל עצמו, ומתכניו. "צוות הפקת הפסטיבל, יובל רפיח, וליהד אדם ונעמי צורף, הובילו סדנה בשכונה ג' לתושבי השכונה, לצילום דרך הסמארטפון בהנחיית הקולנוען נדב משעלי. בסדנה התושבים קיבלו כלים לספר את הסיפור האישי שלהם דרך הסמארטפון. ברגעים אלה, אחרוני התושבים מסיימים לצלם את הסרט שלהם, שיקבלו משבצת בפסטיבל".
הפסטיבל יתקיים סמוך לאתר די מיתולוגי בבאר שבע: קולנוע אורות. "קולנוע אורות היה ידוע כמרכז התרבותי של השכונה, והיו מגיעים אליו מכל העיר. המקום הזה נטוש כבר שנים. אנחנו רוצות להאיר את המרחב, ולקיים את הפסטיבל בסמוך לקולנוע אורות. בכל פעם שמישהו מהשכונה שומע על זה הוא מתרגש מאוד".
יש סרטים שיוקרנו ותרצי לדבר עליהם? אלו רק סרטים ישראליים?
"בינתיים אלו רק סרטים ישראליים, למרות שאני מאמינה ומקווה שבעתיד תהיה לנו גרסה מחו"ל, כי להביא את הסיפור של השיכונים זה משהו עולמי. אצלנו אנחנו נותנים את החברה הישראלית. יש את הסרט 'הדר כרמל', סרט תיעודי על שכונת הדר הכרמל בחיפה בבימויה של הילה חסין, 'סיבוב חוזר', סרט אנימציה קצר ונפלא על ילד והאופניים שלו של הבמאי אלכס חלבניקוב, ואת 'מה נשתנה', סרט על חייל אתיופי שיוצא לכבוד פסח עם חבילת מצרכים שקיבל מהצבא ונחוש לחגוג עם המשפחה שלו את ליל הסדר, שביים סולומון צ'קול".
קל לזלזל ברעיון שיש צורך בפסטיבל קולנוע שכונתי. מה תגידי למזלזלים?
"תרבות היא לא מגדל שן. תרבות צריכה לקרב ולחבר. אנחנו לא מחזירים את התרבות לשכונה – התרבות הייתה שם. הקסם היה שם לפני זה, אנחנו באים להחליף את הנורה המאובקת שלא עובדת שנים בנורה חדשה. מה אני אגיד לישראלים שחושבים שאין תרבות בפריפריה? שיבואו לפסטיבל שלנו. זה מפגיש אותנו עם מקומות אחרים במרחב ובחברה הישראלית, ואנחנו יוצרים את המפגש הזה בעזרת תרבות. אני מעודדת אנשים לבוא מבחוץ. יש לנו חברים שיגיעו לפסטיבל מתל אביב ומחיפה, שיעשו פרסה וייכנסו לשכונות שלא נכנסים אליהן כי הן שקופות בעינינו. אנחנו נפגשים שמה, ומורידים את המסכים בינינו דרך קולנוע ואמנות".