הלהיט הכי גדול של התקופה האחרונה לא יצא כסינגל, אין לו קליפ מושקע, אין לו אפילו שם רשמי. חלק קוראים לשיר "תוציאו רגע טלפונים", במקומות אחרים הוא נקרא "תפתחו ת'סטורי", אבל למען האמת, זה אפילו לא ממש שיר. בסדרת ההופעות הענק בהיכל מנורה מבטחים, עומר אדם התחיל מסורת - הוא עומד מול הקהל המשולהב, ההופעה נעצרת לרגע ובליווי מינימאלי של הלהקה הוא מתחיל לסלסל: "תוציאו רגע טלפונים. תפתחו ת'סטורי רגע". הקהל נכנס להיסטריה, הרגע שכולם חיכו לו הגיע, בדיוק כמו ביוטיוב. הוא ממשיך לסלסל: "בואו נעשה קטע שכולם יעלו ביחד ונראה איזה בלגן יהיה באינסטגרם. עוד טלפונים ועוד טלפונים ועוד טלפונים".
האורות יורדים והאולם החשוך מנצנץ פתאום עם עשרות אלפי פלאשים לבנים. הוא ממשיך למתוח את ההמון המרוגש: "תגידו לי שכולם מוכנים, חסר לי עוד כמה פלאשים. רגע תתייגו אותי אבל? תעשו לי תיוג בסטורי... אמרתי שזה חד פעמי, אז אמרתי. אני רואה שאין ברירה...". מחזיק את האולם הענק על חוט דקיק של ציפייה, רבבות המצלמות עליו, עם חיוך מקיר אל קיר הוא מתחיל לפזז: "טנניינייניי טננייניי".
האירוע המוזיקלי-חברתי הפך לרגע השיא בהופעות המפוצצות, ושלל רמיקסים של הקטע מככבים בחתונות ומסיבות. בערב של הופעה של עומר אדם, הרשתות החברתיות מתמלאות בעשרות סרטונים. כל מי שלא הצליח להשיג כרטיס להופעות הנחשקות יכול לשבת בבית ולאכול את הלב מול מבול הסטוריז. הטקס ההמוני יוצא מגבולות ההיכל, וערב ההופעה הופך לאירוע חגיגי שמשודר ברחבי הארץ.
לא מדובר באקט אירוני, אין פה ביקורת מוסווית, עומר אדם באמת רוצה לעשות בלאגן באינסטגרם, הוא באמת רוצה שתוציאו את הטלפונים ותפתחו את הסטורי. בניגוד לכל האמנים המתבכיינים בלי סוף על ההפרעה של הסמארטפונים בהופעות, הוא לא רק השלים עם העובדה שהקהל יצלם אותו, הוא ממש מבקש מהם לעשות את זה. במקום להילחם בזמנים המשתנים, הוא מנצל את האפשרות שנפתחה לו, מעניק לקהל מתנה קטנה, מזכרת לקחת הביתה, ויוצר לעצמו פרסומת ויראלית בחינם. מעבר לעובדה שזה רגע חינני ומצחיק, להיט ההופעות של עומר אדם מסמן נקודת מפנה ביחסים בין האמנים והקהל.
ליהנות מהרגע
כשהתארחה עם שלומי שבן בתכנית "מועדון תרבות", חווה אלברשטיין דיברה ארוכות על ההפרעה שהטלפונים החכמים יוצרים בהופעות שלה. הזמרת הוותיקה ידועה בכך שהיא עוצרת שירים באמצע ומבקשת מהקהל לכבות את המכשירים הניידים. אבל זה לא נגמר בזמרים מתקופת הפלמ"ח, כשגם הכוכבות הכי גדולות כיום, כמו ריהאנה ואדל, יצאו נגד השימוש בסמארטפונים בהופעות שלהן.
בהופעה האחרונה של כריס רוק בארץ הגדילו המארגנים ו">החרימו לקהל את הטלפונים לפני ההופעה. גם אם חשיפת החומרים ופגיעה בזכויות היוצרים תרמו להחלטה, הצעד האגרסיבי משווק כניסיון ליצור חווית צפייה טהורה וללא הסחות דעת. "ליהנות מהרגע" הפך לצו השעה הפטרוני שהקהל מחויב לציית לו, אבל מה אם אני רוצה ליהנות מהרגע עם הטלפון שלי? מה אם הדרך שלי לחוות את האירוע בצורה המספקת ביותר היא להעלות עליו סטורי?
שנים של תעמולה אנטי-סמארטפונית שכנעו אותנו שהשיתוף והתיעוד מפריעים לחוויה הטבעית, אבל הרעיון שאפשר באמת לחוות הופעה בצורה טהורה ולא אמצעית הוא מופרך כשלעצמו: אין שום בסיס למחשבה שבלי הסחות הדעת אנחנו ניכנס לאיזה מצב מדיטטיבי, כמו תינוק בן יומו שפוגש את הצלילים הראשונים ונטמע בתוכם לחלוטין. החוויה שלנו את החיים כמעט תמיד כוללת תפיסה עצמית וחברתית של עצמנו בתוך הרגע שאנחנו נמצאים בו.
אין רגעים טהורים בחיים, הכל תמיד מערבב דימוי עצמי, זכרונות מקריים שצצים פתאום והתפתלויות לא צפויות של המחשבה. המופע של כריס רוק לא הופך לאיזו חווית התגלות שמיימית בגלל שלקחו לנו את הצעצוע. גם בלי הסמארטפון, המחשבות של הקהל עדיין מתרוצצות לאינספור כיוונים, והצופים עדיין נהנים מעצם העובדה שהם נמצאים בהופעה של כריס רוק, ולא יכולים לחכות לרגע בו יוכלו להשוויץ בפני המעגל החברתי שלהם.
סמל סטטוס
אי אפשר להשיג כרטיס להופעה של עומר אדם, כל הכרטיסים נמכרים בשנייה שהם מוצעים למכירה. עמוד הפייסבוק הרשמי של הזמר מלא בתלונות של מעריצים שלא הספיקו לקנות כרטיסים לפני שאזלו, ורבים נאלצים לקנות מספסרים במחירים מופקעים. ההיסטריה הפכה את עצם השגת הכרטיס לסמל סטטוס בפני עצמו. כשהצופים מעלים את הסטורי, הם לא רק משתתפים באירוע הקהילתי, הם מקבלים הזדמנות לעשות שופוני באינסטה, להראות שהצליחו להשתחל להופעה הנחשקת.
עומר אדם יודע מה הקהל שלו רוצה, והוא נותן להם את נתח הבשר ששילמו עליו, כשעל הדרך הוא מצליח מגדיל את הבאזז סביב ההופעות שלו למימדי ענק. הסטורי הוא לא רק תיעוד, הוא אירוע אינטראקטיבי, רגע של שותפות גורל עם כל שאר הצופים, ורגע של קרבה עם הכוכב עצמו, לא לחינם הוא מבקש שנעשה לו תיוג בסטורי. הוא מבין שהם הוציאו הון תועפות על האירוע, והוא רוצה לספק להם ערב שלא ישכחו.
המודל הכלכלי של תעשיית המוזיקה השתנה בשנים האחרונות. הירידה בהכנסות ממכירות תקליטים הפכה את ההופעות למקור ההכנסה העיקרי של המוזיקאים. ההופעה היא כבר לא טובה שהאמן עושה לקהל, היא כבר לא דרך לשווק את האלבום החדש. להיפך, הסינגלים והאלבומים הפכו לדרך לשווק את ההופעות. אם מישהו מצלם שיר בהופעה ומעלה לפייסבוק, זאת לא גניבה, זאת פרסומת חינם. התלות הכלכלית בהופעות שינתה את יחסי הכוחות בין הקהל והאמן, היוצרים צריכים לתת יותר למעריצים שלהם ולצפות מהם לפחות. חווה אלברשטיין אולי לא מרוצה מהסידור החדש, אבל אנחנו כצרכנים יכולים לשמוח על השינוי שמתחולל בתעשיית המוזיקה.
עומר אדם לא מבקש מהקהל שלו לכבד את ההופעה, הוא מכבד את הקהל שלו. הם שילמו כסף טוב על ההופעה הזאת, והם יצרכו אותה איך שבא להם. הוא לא רוצה לחנך את הצופים שלו, הוא רוצה לשמח אותם. אם הם רוצים להשוויץ שהיו שם, הוא יעזור להם להוציא לכולם את העיניים. אם הם רוצים לשמור לעצמם מזכרת, הוא יהפוך אותה לחד פעמית. אם הם רוצים לחוות את הרגע המחשמל שראו ביוטיוב, לתעד ולהעלות סרטון כזה בעצמם, עומר אדם יספק לקהל שלו בדיוק את מה שהוא רוצה: "עוד טלפונים ועוד טלפונים ועוד טלפונים".