נזכרתי בסיפור קורע לכבוד חג הפורים. פעם באיזה קיץ ישבנו מעוז, אני ויקיר ג'רבי. אז יקיר ג'רבי סיפר לנו שבאיזה פורים אחד כשהם היו באיזה כיתה ד' אז מתן טריף היה איתו בכיתה. מתן טריף היה איתו בכיתה, ואיזה יום אחד הם באו לבית ספר, וזה היה בימים של פורים כזה. עכשיו, תמיד בפורים הילדים לפעמים מבולבלים, לא יודעים מתי היום של התחפושות עצמו. אז הוא סיפר שמתן טריף הגיע לבית ספר, הם ככה הגיעו בהפסקה וזה, ואז פתאום אחות של מתן טריף הקטנה באה באה מחופשת לליצן וזה לא היה היום של התחפושות אז היא אמרה לו, יקיר מספר שהיא באה ואמרה למתן: "מתן, מה לא פורים היום?", אז מתן אמר לה "מה את רוצה???".
אם אתם לא מכירים את ההקלטה שתמללתי הרגע כנראה שלא הסתובבתם מספיק באינטרנט - או לפחות לא בפינות הנכונות שלו. בשנה האחרונה סיפורו של מתן טריף ואחותו היה לאחד הממים הוויראליים ברשת העברית. מתנים מרחבי הארץ מקללים את היום שבו אחות של אדון טריף התבלבלה ביום של התחפושות, משום שכעת בכל פעם ששמם נקרא בקול רם בארומה, הם נדרשים לשאלה: "מה לא פורים היום?"; לאורך 2021 אי אפשר היה לשאול "מה את רוצה" בלי להגות את השאלה הפשוטה הזאת כ"מתרוצה" צרוד ועצבני. ומה שמדהים זה שעל הנייר, אין סיבה שהדבר הזה יהפוך לקאלט: מדובר בהקלטה של סיפור לא כזה מצחיק על אנשים שאף אחד לא מכיר או יודע איך הם נראים. ובכל זאת, אם ניכנס לטיקטוק נגלה שמדובר באובססיה הגדולה של התקופה, במיוחד עכשיו, משנכנס אדר ואנחנו מרבינים בסיפורים קורעים לכבוד חג הפורים. והרי זה מה שמתן טריף, אחותו ויקיר ג'רבי מזכירים לנו: מה הוא כוחו של סיפור שמסופר היטב.
נזכרתי בסיפור קורע לכבוד חג הפורים. כמו "סיפורי אלף לילה ולילה", "אנקת גבהים" ו"הנסיכה הקסומה", גם האפוס על מתן טריף ואחותו הליצנית הוא סיפור בתוך סיפור. המספר, מעצב מוצר בשם צור אחירם, מבהיר לנו ששמע את כל זה מחבר שלו, יקיר ג'רבי - וכבר אז קשה להתנגד, כי אין לי מושג מיהו יקיר ג'רבי, אבל מאיש עם שם כזה אקנה כל מה שימכור. מההתחלה אחירם מבהיר לנו שמדובר בסיפור קורע, ובכך עובר על אחד החוקים הכי חשובים במלאכת הסיפור (אסור לומר שיהיה מצחיק, עליך פשוט להצחיק), אבל משקיע מספיק בהגייה של המילה "קורע" כדי שנאמין לו שזה באמת עומד להיות, ובכן, קורע.
וזה היה בימים של פורים כזה. יצא לי כבר להשמיע את ההקלטה הזאת לחברים ולראות איך בחצי הדקה השנייה של הסיפור הם מתחילים להשתעמם כשאחירם מתעכב על החוקים הלא-ברורים של פורים ומתי "היום של התחפושות" (זה גם השלב שבו נפערים כמה חורים בעלילה), אבל כאן המספר מתעקש לעורר הזדהות במאזיניו. רבים יסכימו שפורים הוא המצטיין שבחגי ישראל, ובוודאי המצחיק שבהם. כשאחירם מנסה להחליק כבדרך אגב ש"הילדים לפעמים מבולבלים, לא יודעים מתי היום של התחפושות" הוא מנסה לקרב אותנו לעולם של הסיפור. אם מסתכלים על מבחן התוצאה, הקִרְבָה הזאת עבדה לו.
ופתאום אחות של מתן טריף הקטנה באה. בשלב הזה הסיפור רשמית נעמד בגאון ליד "מוריס והיונים" והופך לקאלט שמגיע לו להחזיק יותר מעוד 15 דקות של תהילה. הביטוי "אחות של מתן טריף" נהגה בפיו של אחירם כאילו הוא רוקד טנגו עם האותיות ת"ו וט"ת, ורק מלהיזכר בסיפור כפי שהוא שמע אותו לראשונה מיקיר ג'רבי הוא מתפוצץ מצחוק. והצחוק הזה מדבק.
מארק טוויין אמר פעם שקומיקאי חייב לספר בדיחה ברצינות מוחלטת, בלי להתנהג כאילו הוא בכלל אמור להצחיק אותנו. אפשר להבין מאיפה הוא בא, וישנם מצחיקנים רבים שעשו קריירה מהומור מלא רצינות, החל מלזלי נילסן ("טיסה נעימה!", "האקדח מת מצחוק") וכלה בדודו ארז. אבל מדי האזנה, אחות של מתן טריף מזכירה לנו שלפעמים אין משהו יותר מצחיק מלשמוע מישהו נכנס למצב כפית היסטרי במיוחד.
@noa.tarif ♬ Captain Restricted Edit - Restricted
@shefimarziano מתן טריף ואחותו #מתןטריף #מהלאפוריםהיום #funny #comedy #sisters ♬ צליל מקורי - Shefi Marziano
מה לא פורים היום? הקליימקס. חיכינו כל הסיפור לפואנטה, וכמו שהארנב שביקש עוגת גזר הודה שזה בעצם מאוד מגעיל, כך גם הפואנטה של הסיפור על מתן טריף לכאורה באה לאכזב. אבל הדימוי הזה מנצח הכל: ילדה קטנה ניגשת לאחיה העצבני, ושואלת אותו בבהלה מבולבלת אם היום לא פורים. כמו שאמנים רבים ניסו להבין איך נראתה קריעת ים סוף, ישנם אינספור ממים שניסו לדמיין איך אחות של מתן טריף נראתה כשהבינה שלא פורים היום, ונראה שהתמונה הזאת מצחיקה יותר מכל פאנצ'ליין. דמיינו אותה - ילדה בת 8, ליצן בודד בין עשרות ילדים שלבושים כמו בכל יום חול, שואלת את אחיה הגדול למה רק היא באה מחופשת. מקול צחוקו המתגלגל של אחירם אפשר רק לתאר שמדובר היה באחד האירועים הכי מצחיקים שיקיר ג'רבי אי פעם חווה.
מתן @MatanKahana, מה לא פורים היום?
— Yoel Razvozov | יואל רזבוזוב (@YRazvozov) March 15, 2022
מה את רוצה? ההתרה. מתן, ילד שלא עבר את גיל עשר, הגיב לאחותו בנרגנות ששמורה לנהג עייף בפקקי ישראל. לא קושיית "מה את רוצה" רגילה בה כל מילה נאמרת בתורה, אלא "מתרוצה???" צרוד, מהיר ואיקוני. ה"מתרוצה" של מתן טריף הוא מטבע לשון רב-פעמי, מהסוג שאפשר לומר לכל אדון (אבל בעיקר לכל גברת) כשאתה באמת לא מבין מה רוצים ממך. וכמו שכל מורה לתסריטאות יגיד לך, "מה את רוצה" זו השאלה הדרמטית הבסיסית מכולן: מה היעד? מה המטרה? מה מפעיל אותך כדמות? המעשה באחות של מתן טריף הוא יצירה ספרותית שוברת מוסכמות, ולכן היא מסתיימת בדיוק מתי שכל סיפור אחר אמור להתחיל. אנחנו לעולם לא נדע מה אחות של מתן טריף רצתה.
ואולי לא היו הדברים מעולם. הטיקטוקר והפודקאסטר איתי בן שמחון העלה באחד מסרטוניו שאלה חשובה: "ילדה בכיתה ג' קמה בבוקר, התחפשה לליצן, התאפרה, שמה פאה, שמה חליפה, הכל, ירדה מהחדר, אכלה ארוחת בוקר, יצאה מהבית, עלתה להסעה, הלכה ברגל, אולי הסיעו אותה, הגיעה לבית ספר, הגיעה להפסקת צהריים, ועד אותו רגע אף אחד, לא ההורים, לא המורים, לא החברים, אף אחד לא אמר לה שלא פורים היום?"
כיום, אחרי שכל המדינה למדה מיהו מתן טריף ומתי פורים, אנחנו יודעים לומר שזה קרה. הייתה גם לרגע תחושה שהמצוד אחר האחות הגיע לסיומו כשטיקטוקרית בשם נעה טריף טענה שהיא-היא אחות של מתן טריף, והכריזה בזעם שנמאס לה מכל הבדיחות האלה. בדיעבד, זאת הייתה הסחת דעת: האחות האמיתית של מתן טריף היא צעירה מהממת בשם רעות, שהחליטה לקחת את החשיפה הלא צפויה או רצויה הזאת בקלילות שבה יש לקחת אותה.
אין לה, או לכל משפחת טריף, במה להתבייש – הלוואי שהפאדיחה הכי גדולה שקרתה לי בתור ילד הייתה אירוע משונה עם תחפושת ליצן בתזמון הלא נכון. כל המעורבים בפרשה – אחירם המספר, רעות ומתן הכוכבים – יכולים להתגאות בעצמם על שהיו חלק מההוכחה הניצחת לכוחו של סיפור שמסופר היטב. אם אנחנו יודעים מה טוב לנו, גם אחרי פורים 2022 נמשיך לדבר על מתן טריף – ונעשה זאת בהמון, המון אהבה.