הקריירה של ניקולס קייג' נפרשת על פני מעל לארבעים שנה והוא בפירוש אחד השחקנים המוכרים בעולם. עם זאת, עברו שנים מאז שהיה מועמד לאוסקר בפעם האחרונה, או מאז הפעם האחרונה בה כיכב בלהיט הוליוודי גדול, כמו "אוצר לאומי" או "קון אייר". בשנים האחרונות, נחשב קייג' לשחקן שמככב לא פעם בסרטים שנחשבים לזוועתונים, או לכל הפחות סרטים עצמאיים שהקשר בינם לבין הוליווד אפסי. מתברר שזה לא במקרה - קייג' החליט, בגדול, להשאיר את ימיו ככוכב הוליוודי ענק מאחור.
בריאיון למגזין וראייטי לקראת צאת סרטו החדש "Pig" (סרט עצמאי גם הוא), סיפר השחקן כי "אני מרגיש שעזבתי את העיר הקטנה שהיא הוליווד. אני לא יודע אם אי פעם ארצה לחזור ולעשות עוד סרט של דיסני. זה יהיה מפחיד מאוד. זה אקלים שונה לגמרי". בריאיון, קייג' מדבר על החוויה שבהופעה בסרטי אקשן שוברי קופות ככזאת שפגעה בו כשחקן: "היו הרבה רגעים כיפיים, אבל גם המון רגעי 'כתבנו את השורה הזאת, עליה להיאמר בצורה הזאת בדיוק'". לעומת זאת, על הופעה בסרטים עצמאיים קייג' אמר ש"יש יותר חופש להתנסות ולהיות נזיל. יש פחות לחץ ויותר חמצן בחדר".
בעשורים האחרונים התמחה קייג' בדמויות מטורללות במיוחד והוא ככל הנראה מפגין איפוק יוצא דופן בסרטו החדש. ב"Pig" קייג' מגלם תפקיד שלא זר לו, ככל שזה נוגע להיותו כוכב בדימוס. הוא נכנס לנעליו של רוב, שף שהיה פעם לסלב בעצמו וכעת חי בחווה מבודדת באורגון, יחד עם חזירת המחמד שלו. אחרי שהחזירה האהובה נחטפת, רוב יוצא למסע להשיבה אליו. אמנם הסרט נשמע קצת מגוחך, ככל שזה נוגע לנושאיו מרכזיים, אבל הביקורות הראשונות אוהדות במיוחד - לסרט בכלל, ולהופעתו של קייג' בפרט. בוושינגטון פוסט נכתב על הופעתו שהיא מהווה "תזכורת למה שהשחקן מסוגל לו", ובניו יורק טיימס הופעתו תוארה כ"מופלאה".
לפי וריאטי, "Pig" אינו רק חקר דמות מעמיק של קייג' את דמותו של רוב - הוא גם סרט שחוקר את הקשר האינטנסיבי שיכול להיווצר בין בני אנוש לחיות. מתברר שגם זו חוויה שאינה זרה לקייג' עצמו, שאימץ לפני שנים את חתול המחמד שלו, מרלין. לדבריו, ההשראה שהניעה את אופן גילום דמותו היא בין השאר מערכת היחסים שלו עם אותו חתול. "כבר היו לי סיוטים בנוגע לשאלה מה אעשה אם אאבד את מרלין", אמר קייג' בריאיון למגזין GQ. "ואמרתי את זה למייקל (במאי הסרט, ז.א). אמרתי לו שזה כבר בנפשי, בדמיוני, ברגשותיי. אני יודע כבר איך לגלם את התפקיד הזה מבלי לשחק אותו".
באותו ריאיון דיבר באריכות על מערכת היחסים שלו עם מרלין, כמו גם על זו עם הרועה הגרמני המנוח שלו, ווקר. "זו אהבה ללא תנאי, זה מאוד קרוב ומלא חיבה וממשי". בנוסף, דיבר קייג' גם על עורב המחמד שלו, האגין, שתואר ע"י קייג' כמאוד "אינטליגנטי". על החזירה שהופיעה לצידו בסרט, בשם ברנדי, לקייג' היו רק מחמאות. "נהניתי לעבוד איתה", אמר, והוסיף שהיא הניבה את התוצאות הטובות ביותר כשניתן לה אוכל (מה שרבים מאיתנו יוכלו להזדהות איתו). "כשרצו לקבל ממנה מבטים מלאי נשמה, היו צריכים להראות לה, הרחק מהמצלמה, גזר".