הוליווד מתה על משפחות. בין אם מדובר בהורים וילדים או אחים ואחיות, תמיד ידעו שם לזהות את הפוטנציאל הגלום בכוכבים שהגיעו מאותו הבית. האחרונות ליהנות מן התהילה הזו הן קייט ורוני מארה, שתי שחקניות שנמצאות בנקודת הרתיחה של הקריירות שלהן. כל אחת מהן עשתה דרך שונה לגמרי עד שהגיעה למעמד של כוכבת-על, אם כי לשתיהן זה קרה תחת שרביטו של דיויד פינצ'ר: רוני זכתה לתהילה ב"נערה עם קעקוע דרקון", בעוד שקייט מתפוצצת בימים אלו ממש, עם תפקיד ראשי בסדרה "בית הקלפים". שתיהן מוכשרות, אינטליגנטיות, יפהפיות ובוררות את התפקידים שלהן בקפידה. אבל מה שהופך אותן לשתיים מהכוכבות הגדולות בהוליווד כרגע, הם דווקא ההבדלים ביניהן.
אל תגעו לי בסופרבול
קייט (30) ורוני (28) גדלו בצפון מדינת ניו יורק, ובשלב די מוקדם בילדותן כבר החליטו שמה שהן רוצות לעשות זה לשחק. קייט הייתה הראשונה לפרוץ, עם הופעת אורח ב"חוק וסדר", בה זכתה כשעוד הייתה תלמידה בתיכון. בהמשך, החליטה לוותר על לימודים בבית הספר היוקרתי לאמנויות "טיש" של אוניברסיטת ניו יורק, לטובת קידום הקריירה. רוני בחרה דווקא שלא לוותר על הקולג', ואת טבילת האש הראשונה שלה עשתה ברימייק ל"סיוט ברחוב אלם", שנים מאוחר יותר.
הן בכלל נולדו כ"נסיכות פוטבול", למשפחה שהייתה לאחת האבנים המייסדות של הענף הכל-אמריקני. סבא-רבא מצד האם ייסד את ה"פיטסבורג סטילרז" בעוד סבא-רבא מצד האב היה ממייסדי ה"ניו יורק ג'איינטס", ואביהן מחזיק עדיין בתפקיד בכיר בקבוצה. למרות שהשתיים בחרו להתרחק מהספורט ולהתמקד במשחק, האחיות מחשיבות עצמן אוהדות שרופות, וקייט זכתה אפילו לשיר את ההמנון הלאומי בכמה ממשחקי הבית של הג'איינטס. בראיון לג'ימי קימל היא סיפרה שמאז שנאלצה להפסיד את הופעות הסופרבול שאירחו הסטילרז לטובת צילומי סדרת הטלוויזיה "24", היא דואגת להכניס בכל אחד מהחוזים שלה סעיף המשחרר אותה למשחק, במידה ואחת מהקבוצות המשפחתיות מגיעה למשחק הגמר.
למרות שנראה שהפריצה הגדולה שלה מגיעה בדמות "בית הקלפים", הסדרה החדשה והמצוינת מבית שירות הסטרימינג "נטפליקס", קייט מארה עובדת כשחקנית מאז גיל 14. הרזומה שלה כולל תפקידי משנה בכמה מהסרטים הבולטים של העשור האחרון, דוגמת "הר ברוקבק" -ו"127 שעות", כמו גם בסדרות הטלוויזיה "אימה אמריקנית" ו"הפמליה". ההתמדה השתלמה ו"בית הקלפים" מסתמנת לא רק כחידוש בנוף הטלוויזיוני, אלא כסדרה מעולה שעומדת לסחוף את עונת הפרסים הבאה.
נערה בלי חלק עליון
עם אחות כל כך עסוקה, עד שנת 2011 הייתה זו רוני שנחשבה ל"אחות של". אבל אז הגיע התפקיד הקטן-אך-משמעותי כאריקה אולברייט, חברתו של מארק צוקרברג ב"הרשת החברתית", ומשם לקח אותה הבמאי דיויד פינצ'ר לפרויקט הבא והמצופה שלו: "נערה עם קעקוע דרקון". זה לא היה פשוט כמו שזה נשמע; מיטב כוכבות הוליווד לטשו עיניהן אל התפקיד הראשי בעיבוד לרב המכר של סטיג לרסון, אך מארה הייתה זו שזכתה לגלם את ליסבת סאלנדר, כשהיא משאירה מאחור שמות כמו סקרלט ג'והנסון ונטלי פורטמן.
התפקיד הזה זיכה אותה במועמדויות לאוסקר ולגלובוס הזהב, והזניק את הקריירה שלה באופן מטאורי. רוני צפויה לשוב לנעליה של ליסבת בשני הסרטים הנוספים בטרילוגיה, כשפרט להם מחכים לה עוד תפקידים עתידיים מסקרנים במיוחד. ב- "Ain't Them Bodies Saints", שהוקרן בינואר בפסטיבל סאנדנס וזכה לביקורות נלהבות, מגלמים היא וקייסי אפלק זוג פורעי חוק, שגם הכלא לא מסוגל להפריד ביניהם. בהמשך השנה היא תופיע גם בסרטים המצופים של טרנס מאליק ("עץ החיים") וספייק ג'ונז ("להיות ג'ון מלקוביץ'"), ובסוף החודש יהיה אפשר לראות אותה ב"תופעות לוואי", סרטו החדש של סטיבן סודרברג, הנהנה גם הוא משבחי המבקרים.
עם צאתו של הסרט, ראיין סודרברג את מארה עבור המגזין Interview, בכתבה שזכתה לתשומת לב תקשורתית רבה. "אני לא חושבת שגוף האדם הוא משהו שצריך להתבייש בו", ענתה מארה, כשנשאלה על ידי סודרברג מדוע היא עירומה בכל סרט בו היא משתתפת. "אם דמות שאני מגלמת צריכה להיות עירומה בסצנה כלשהי, אני לא רואה בזה שום בעיה", הוסיפה, "לכולנו יש את אותם איברים, לראות את שלי לא צריך לגרום לכזה הלם". השניים המשיכו להתבדח על סצנות הסקס של מארה וצ'אנינג טייטום, ועל החזייה הראשונה שקיבלה קייט ושקייט גנבה ממנה. אך את פרט המידע המעניין ביותר חשפה מארה דווקא בפני קונאן או'בריאן. לצורך שמירה על האותנטיות ב"נערה עם קעקוע דרקון", התנדבה מארה ללבוש מעין פאה מעל למבושיה, כדי להישאר נאמנה עד כמה שאפשר לשורשיה הג'ינג'יים של דמותה. "זה כמו ביקיני מפרווה", סיפרה בנונשלנטיות לאו'בריאן הנבוך, מוכיחה שוב עד כמה היא מרגישה בנוח עם הנושא. ובצדק, אין צורך לעשות עניין מעירום כשהכישורים האחרים שלך מדברים בעד עצמם.
לא זורם הספייסי הזה
אחותה קייט, לעומת זאת, מתנהלת ביותר דיסקרטיות בכל הקשור לחשיפת גופה על המסך. סצנות הסקס ב"בית הקלפים" נועזות בעיקר בהקשר בו הן מתבצעות, ופחות מבחינת חשיפה גופנית. אפילו בשביל הישבן שלה, שמבצבץ מפעם לפעם, השתמשה מארה בכפילה. למרות שמדובר באקט די צבוע ( אם את לא מוכנה להתפשט, אל תיקחי תפקידים שדורשים זאת) מארה לא רואה שום בעיה בלהתלוצץ בראיונות על סצנות הסקס עם קווין ספייסי. "כשאנשים שמעו שאני הולכת לשחק לצידו, הם פחדו בשבילי", סיפרה. "הייתי עושה המון דברים בשביל להצחיק אותו בזמן טייקים", הוסיפה, ותיארה איך הדביקה תמונות שלו על המדבקות המיועדות להסתרת הפטמות. כשזה לא עבד, ניסתה להצחיק אותו באמצעות אותו הטריק, רק שהפעם היו אלה תמונות של ברק אובמה. ספייסי עדיין לא צחק. צודק, ציצי זה לא מצחיק.
עוד הבדל משמעותי בין השתיים הוא רשימת התפקידים הצפויים להן בתקופה הקרובה. בניגוד להספק המטורף של רוני, שמה של קייט נקשר, פרט לעונה השנייה של "בית הקלפים", בפרויקט עתידי אחד בלבד. יכול להיות שהוליווד לא מתעניינת באחות הלא-מתפשטת לבית מארה? אם כן, הם עושים טעות גדולה. ב"בית הקלפים" מצליחה קייט לשדרג את עצמה סוף סוף כשחקנית, בזכות דמותה האמביציוזית אך מבולבלת של העיתונאית הצעירה זואי בארנס, שעושה כל מה שנדרש על מנת לשרוד בעולם הגברי והכוחני שהוא וושינגטון. אין ספק שהתפקיד הזה יפתח לה דלתות נוספות בתעשייה, אבל עד אז היא תאלץ להסתפק בקומדיה רומנטית לצידו של ג'יימי בל ("בילי אליוט"), ובימויו של לא אחר מצ'רלי מקדואל, בן זוגה של רוני.
רוני ומקדואל, גם הוא נצר למשפחה מיוחסת - אביו הוא מלקולם מקדואל ("התפוז המכני") ואמו היא מרי סטינבורגן ("מה עובר על גילברט"), מנהלים בתקופה האחרונה זוגיות פומבית יחסית, והצליחו להצית גם שמועות לגבי אירוסין. באופן לא מפתיע, מערכת היחסים הארוכה של קייט עם בן זוגה המיוחס לא פחות, מקס מינגלה (בנו של הבמאי המנוח אנתוני מינגלה, ובעצמו שחקן שהופיע גם ב"הרשת החברתית"), לא מעניינת את הצהובונים באותה המידה. פרט לפרידה זמנית וריבאונד קצרצר עם ג'סטין לונג ("הוא פשוט לא בקטע שלך"), התקשורת לא מתערבת יותר מדי בחייה האישיים.
קייט ורוני מארה מגשימות למעשה שתיים מהפנטזיות הגדולות ביותר: רוני היא האחות הצעירה, המשוחררת, המאמצת לעצמה גבולות שתואמים את רצונותיה האישיים, בעוד קייט היא האחות הגדולה והאחראית, בת-השכן הטיפוסית. תוסיפו לזה את משפחת המלוכה אליה משתייכות השתיים, וקיבלתם את התגשמות החלום האמריקני האולטימטיבי. הוליווד מאסה כבר מזמן באחים המשעתקים זה את זה. ההבדלים המהותיים בין השתיים, לצד הפרגון ההדדי שהן דואגות להפגין אחת כלפי השנייה, הם אלו שהופכים אותן מעוד שתי שחקניות העושות דרכן להצלחה, לכוח שעד מהרה יהיה בלתי אפשרי להתעלם ממנו.