כמו לא מעט עובדים בימינו, גם בן רד התבשר כי אחת מההשלכות של התפרצות נגיף הקורונה היא הורדת תכנית הרדיו הותיקה שלו בתאגיד מהאוויר. רד, שמגיש ועורך את התכנית "נותן ברוק" כבר יותר מעשור בכאן 88 (לשעבר 88FM), אסף קהילת מעריצים רחבה ופעילה ברבות השנים עם קבוצת פייסבוק ייעודית שמונה למעלה מ-70 אלף חברים. בפוסט שצבר אלפי לייקים ושיתופים אמש, רד טען כי ההחלטה של תאגיד השידור להוריד את התכנית שלו מהאוויר נבעה משיקולים גזעניים.
בפוסט, אותו כינה "החיים בשחור ולבן", כתב רד: "בימים האחרונים אני חולה וברור לי שזה קשור לסטרס שאני נמצא בו בזמן האחרון מאז שהחלטתי שאני מוכרח לעלות את הפוסט הזה ולפרסם את מה שאני יודע ברבים. עם יד על הלב, לא ישנתי בלילה האחרון והבנתי שאם אני לא אעלה אותו הערב, אני רק אמשיך להזיק לעצמי ולבריאות שלי יותר. אז הנה אני מעלה אותו ואומר בקול רם וברור: מסתמן שתאגיד השידור הציבורי 'כאן', העומד בראשו ומנהליו מעדיפים באופן מובהק ומובחן מנהלים ועובדים אשכנזים. אני עדיין לא מאמין שאני כותב את הדברים האלה, כי תמיד רציתי לחשוב שאנשים בכלל ובמקומות עבודה בפרט, נמדדים ביחס ליכולות שלהם, למקצועיות שלהם, לידע שלהם, לכישרון שלהם, ליצירתיות שלהם...".
רד ממשיך: "אני חושב שאני מהמזרחיים שחיים בהכחשה. מעולם לא התבכיינתי. מעולם לא זעקתי 'אכלו לי שתו לי'. מעולם לא נפנפתי במזרחיות שלי כסיבה לקיפוח. כשנתקלתי בכתבות של 'הקשת המזרחית', תוכניות טלוויזיה של אמנון לוי, נתונים סטטיסטים של חוקרים באוניברסיטאות, או תגובות בנושא של מנהיגים פוליטיים, הגם שידעתי שיש דברים בגו, התעלמתי. זה כביכול לא נגע אלי. אני כביכול עברתי את המשוכה והצלחתי בחיים. ועשיתי את זה בדרך שלי ובזכות עצמי. תמיד סמכתי על הכישורים והיכולות שלי. תמיד אמרתי לעצמי שרק בהם אני תלוי ורק הם יקדמו אותי... אבל שקרתי לעצמי. כי לעיתים, בנקודות זמן שונות בחיי, לא משנה כמה מוצלח ומוכשר הייתי, זה תמיד היה ברקע. לא פעם הרגשתי שבגלל שאני מזרחי אני צריך להתאמץ ולהוכיח קצת יותר. אני חושב שמסיבות ונסיבות שונות היה לי פשוט נוח לחיות בהכחשה".
בהמשך הפוסט, רד מספר אודות האירועים שקרו מאז התפרצות הקורונה: "'תקופת הקורונה' יצרה אצלי כמו שאני מניח אצל רובכם, הרבה מאוד זמן לתהיות ומחשבות. משום מה הייתי היחיד בתחנת הרדיו כאן 88, שהנהלת התאגיד החליטה להוציא אותו לחופשה כפויה. ההחלטה שכביכול קיבלו מנהלי התאגיד (לפחות זה מה שנאמר לי) היתה לשדר 'מוזיקה רציפה' בכל שעות היום והלילה ובשל כך כביכול הורדה התוכנית האישית שלי, למרות שבפועל לא היתה 'מוזיקה רציפה' והחל משעות הערב שודרו תוכניות אישיות ותוכניות ממוקדות אחרות ולפיכך היה לי ברור שהקורונה היא סתם תירוץ כדי להשאיר אותי בחוץ. אבל למה בעצם? יעידו כאן ובדף הפייסבוק של 'נותן ברוק' לא מעט אנשים, שלמרות שתוכניתי הוזזה עם המעבר מהרשות לתאגיד משעות הפריים טיים בצהריים לשעות הלילה המאוחרות, היא עדיין ולמרות הכל, תוכנית טובה, מגוונת, מעניינת ומואזנת ע"י לא מעט אנשים. קיבלתי ואני עדיין מקבל לא מעט פידבקים, מיילים ותגובות. לאחרונה יותר ויותר אנשים שאלו אותי 'בן למה אתה לא משדר יותר? התגעגענו...'. מה יכולתי לענות להם? אני בעצמי לא ידעתי למה...".
"במקביל", מסביר רד, "צללתי לעומק כדי להבין מה הסיבה באמת". רז מספר כי "התחלתי לשחזר ולבדוק את כל המינויים של אנשי חטיבת הרדיו בשנים האחרונות גם בקרב העובדים וגם בקרב ההנהלה. כל מי שהוזז. כל מי ששונמך. כל מי שהתקבל. כל מי ששודרג. לאט לאט התברר לי המכנה המשותף וחשכו עיניי: נראה שלראשי תאגיד השידור הציבורי יש העדפה ברורה ומובהקת למנהלים ועובדים אשכנזים. לא מאמינים? (גם לי בהתחלה היה קשה) אז הנה הנתונים ותשפטו בעצמכם".
בפוסט רד מצרף רשימה של בכירים בתאגיד שהוזזו מתפקידם, תוך ציון העובדה כי הם בני עדות המזרח. בנוסף הוא מסביר כי מתוך 12 חברי מועצה שנבחרו לקחת חלק במועצת תאגיד השידור הציבורי מאז 2016, רק אחד מהם משתייך לעדות המזרח. בין הבכירים בני עדות המזרח שהוזזו מתפקידם, מונה רד את סמנכ"ל הרדיו הראשון של התאגיד (ומפקד גלי צה"ל בהווה) שמעון אלקבץ ומנהל כאן 88 לשעבר משה מורד. מנגד, מסביר רד כי בכירי התאגיד בהווה - בהם המנכ"ל אלדד קובלנץ וסמנכ"ל הרדיו לי-אור אברבך - אינם בני עדות המזרח.
טענה נוספת שהוא מעלה בפוסט היא כי קובלנץ "שם לו למטרה לשנות את אופייה" של תחנת כאן 88 לאחר שהוצמדה לה "תווית של תחנה 'אשכנזית ואליטיסטית'". את הטענה שלו הוא מבסס על ציטוט של קובלנץ עצמו, לפיו "התחנה הייתה מאוד אגוצנטרית ופנתה לקהל תל אביבי, אשכנזי, גברי, מבוגר, עם הכנסה מעל הממוצע. היו שם תוכניות מעולות אבל צריך לעשות שינוי כדי שזו תהיה תחנה ציבורית". מאז, טוען רד, "אלו שמצאו את עצמם בחוץ בסופו של יום, (הם) רובם ככולם מזרחיים", ומציין בין היתר את שמותיהם של בועז כהן, רפאל עיני וירון חי משה, שעבדו כשדרים וכעורכים בתחנה.
דוגמה נוספת אותה מביא המגיש היא זו של של העורכת יעל קשאני. לטענתו, "בחיפושיי הגעתי למה שזכה לכינוי 'מסמכי קובלנץ', המדובר בחוות דעת שנכתבו על עובדי הרשות לשעבר והמלצות אם לקבלם לעבודה בתאגיד החדש אם לאו, שכן התאגיד היה מחויב לקבל לשורותיו לפחות 51 אחוז מקרב עובדי רשות השידור לשעבר (כיום נשארנו הרבה פחות). שימו לב למה שנכתב בחוות הדעת של התאגיד על יעל קשאני, עורכת התוכנית 'מבט' ברשות השידור. וכך נכתב ב'המלצה': 'מבריקה, מזרחית, חדת לשון, ידענית אבל גם עליה אי אפשר לסמוך שתציית'. מזרחית??? למה זה בכלל נתון שמופיע בהתאמה למקום עבודה? למי זה חשוב? גם נושא הציות הוא דבר ידוע וכאמור שום דבר אינו מקרי".
"כאמור", כותב רד, "הנתונים והסטטיסטיקה לא משקרים, יש כאן דפוס מובהק וברור: מזרחיים 'Out' אשכנזים 'In'. אני יודע שעל מה שאני מפרסם עכשיו אני יכול וכנראה גם עתיד לשלם מחיר, אני מוכן לכך, למרות שאנחנו עוברים כעת תקופה של חוסר יציבות ובטחון כלכלי זה דבר מאוד חשוב כרגע, בטח לאיש משפחה עם ילדים. מאידך, מי שמכיר אותי יודע שאני לא יכול לשתוק כשאני רואה עוול שזועק לשמיים בטח כשמדובר באוכלוסייה שלמה ועל אחת כמה וכמה על הרקע הזה. למרות שקיבלתי מייל ממנהל תחנות המוזיקה על חזרת התוכנית שלי למתכונתה הקודמת (אחרי התערבות של ארגון העיתונאים ומכאן אני גם שולח להם את תודתי) ולכאורה יכולתי לשתוק ולהמשיך הלאה (אני כרגע חולה אך בעיקרון עתיד לחזור לרדיו בראשון הקרוב), אני לא יכול לשתוק ולשבת בחיבוק ידיים אחרי שנחשפתי לנתונים האלה, כי אין דבר חשוב יותר מחופש הביטוי ומצו המצפון".
מתאגיד השידור כאן נמסר בתגובה: "הטענות מופרכות. תוכנית הרוק של בן רד תשוב למשבצת השידור שלה בכאן 88, מיד לאחר שובו מחופשת המחלה. אנחנו מאחלים לבן החלמה מהירה".
מבן רד נמסר: "הדברים מדברים בעד עצמם. קשה להתווכח עם נתונים סטטיסטיים, לא אני המצאתי אותם - הדברים מאוד ברורים. המושגים שהם משתמשים בהם, של 'אשכנזי' ו'מזרחי', כנראה שאלה המושגים שהם גדלו איתם. התגובות שקיבלתי, מעוד עובדים בתאגיד ובגל"צ שלא יכלו להיחשף, רק חיזקו אותי".