מזל טוב גאולה אבן-סער! בימים האחרונים התבשרנו על כך שהמגישה המנוסה נבחרה להגיש את מהדורת השבוע של "כאן חדשות" מדי שישי בשעה שמונה בערב. עד היום המהדורה נקראה "השבוע עם ירון דקל". לכבוד השינוי המיוחל, בתאגיד השידור החליטו גם לשנות את שמה של התכנית, שתיקרא מהיום "השבוע עם גאולה".

כן, קראתם נכון. המגיש (הגבר) ירון דקל זכה להגיש את "השבוע עם ירון דקל", בעוד שאבן-סער תעמוד בראש "השבוע עם גאולה". הוא זכה לקבל את שמו המלא, בעוד שהיא מכונה רק בשמה הפרטי. אגב, דקל רגיל ליחס מועדף: תכנית הרדיו בהנחייתו נקראת "דקלוינסון", על שמו ועל שם חיים לוינסון, שותפו, שזכה גם הוא לשם משפחה. אבל האמת היא שסתם נטפלתי לדקל.

"לונדון את קירשנבאום" המיתולוגית? נקראה על בסיס שמות המשפחה של מוטי קירשנבאום וירון לונדון. אבל "גלית ואילנית" הן זוג נשים, אז שמות פרטיים איט איז. אייל ברקוביץ' זכה בכבוד להיקרא בשם משפחתו, בעוד אופירה צריכה להסתפק בשמה הפרטי. זה לא במקרה, זה לא בטעות. זו מגמה, ואחת הרבה יותר נרחבת משנדמה.

פרק 24 (צילום: מתוך "גלית ואילנית",  קשת 12  )
בלב שלנו אתן לוי וגוטמן. מתוך "גלית ואילנית" | צילום: מתוך "גלית ואילנית", קשת 12

לתכנית הרדיו של שלי יחימוביץ' ויגאל גואטה ברשת ב' קוראים "שלי וגואטה", והתכנית המשותפת של גאולה אבן-סער וירון לונדון נקראה - ניחשתם נכון - "גאולה ולונדון". את אודטה אנחנו מכירים בעיקרון רק בשמה הפרטי, וזה גם שם התכנית שהגישה. תכנית הבוקר בהנחיית מירב מילר ומירב בטיטו בהחלט נקראה "כותרות הבוקר עם מירב ומירב", ורצועת שישי עם מיכל זוארץ הייתה "שישי עם מיכל". תכנית הבישול של ג'קי אזולאי? "אצל ג'קי". תכניות האירוח בהנחייתה של דנה רון נקראו "הבוקר של דנה" ו"החברים של דנה".

רוצים עוד קצת דוגמאות? בשמחה, יש בשפע. הפודקאסט של יאיר יעקבי ומתן צור בתאגיד השידור: "צור ויעקבי". והפודקאסט בהובלתה של קרן נויבך? "קרן עושה סדר". ליהיא גרינר ונעמה קסרי הנחו תכנית בשם "ליהיא ונעמה - מטראש לקלאס". ההסכת של אמילי עמרוסי ויובל אלבשן מכונה "אמילי והפרופסור", ותכנית הרדיו של יוסי אליטוב ואריה ארליך היא - תיראו מופתעים - "אליטוב וארליך". גם נוסבאום וגולדשטיין זכו לסדרה שקרויה בשמות משפחתם. וגם טייכר וזרחוביץ'. וגם דובדבני וקובץ'. רק בעונה האחרונה של "הישרדות ארה"ב", אחת מהמתמודדות העלתה בדיוק את הנקודה הזאת. איך בתכנית נהוג לכנות גברים בשם משפחתם ונשים נקראות בשמן הפרטי, וביקשה מהמנחה שיתחיל לקרוא לה בשם משפחתה.

עדי אשכנזי (צילום: שיטת אשכנזי,  קשת 12  )
אשכנזי, היחידה שעושה את זה נכון | צילום: שיטת אשכנזי, קשת 12

נכון, יש הרבה מאוד תכניות בהן אנשים מכונים בשמם המלא. ויש גם דוגמאות הפוכות. יש תכניות בהובלת גברים שנקראות בשמם הפרטי: רצועת הבוקר בתחנת הרדיו Eco 99FM היא "טל ואביעד", שני גברים עם שני שמות פרטיים, וגם "שי ודרור" המיתולוגית בחרה בשמות שהעניקו להם הוריהם. "קלמן ליברמן" מכילה שני גברים, אחד עם שם פרטי והשני בשם משפחתו, וכמוה גם "אהרוני וגידי". יש גם כל מיני דוגמאות לשילוב של מנחה גבר ומנחה אישה, ששניהם קיבלו שמות פרטיים בכותרת; בין היתר נמנות עליהן "פאולה וליאון", "אורלי וגיא", "קובי וליטל - החיים עצמם" וגם "הלילה עם לוסי וגורי".

אבל תכנית עם אישה שתיקרא רק בשם משפחתה? זה אין בנמצא. כלומר, יש פה ושם: בסוף שנות התשעים הייתה תכנית שנקראה "שילון בראשון" בהנחייתה של מירי שילון. זה אחד. ב-2014 רצה תכנית ראיונות פוליטית בשם "כידון ובן סימון" בכיכובה של המנחה שרון כידון. יעל בר-זוהר הנחתה סדרה בערוץ הילדים בשם "גבולות בר זוהר", ותכנית הסטנדאפ של עדי אשכנזי נקראת "שיטת אשכנזי". אבל אלו דוגמאות ספורות שבטלות בשישים. לא מאמינים? אפשר להזכיר עוד: "לילה גוב". "חלומות בהקיציס". "שישי בגאון". "יצפאן". "זמן רולידר". "האזרח גואטה". יש עוד. עוד הרבה.

קמלה האריס (צילום: NBC)
רק עכשיו הגעת? קמלה האריס | צילום: NBC

ולא ברור לגמרי מי האחראי במקרה הזה. כלומר, יש אנשים שמחליטים לגבי שמות לתכניות (ויש להם חולשה לחרוזים, זה ברור). אבל לראות בהם אחראים בלעדיים או מיזוגנים מוחלטים זה קצת לחטוא לאמת, כי יש פה עוד הרבה פרמטרים. אי אפשר להתעלם מהעובדה שהנטייה לקרוא לאנשים בשמות משפחה מקושרת מאוד למסורת צבאית, והאמת היא, שזה בכלל עניין תרבותי שמתחיל עוד הרבה יותר מוקדם: לכל אורך ילדותי לא קראו לי בשם המשפחה אפילו לא פעם אחת. לעומת זאת, החברים של אחי היו קוראים לו באופן קבוע "שטרן".

אני בקרוב אהיה בת 25. נולדתי לתוך עולם שבו נשים יכולות לעשות הכל, וככה גם חונכתי. הדרת נשים? את זה יש במקומות אחרים, לא כאן. בארה"ב נבחרה רק לאחרונה אישה ראשונה להיות סגנית הנשיאה, אבל כאן? גולדה הייתה ראש הממשלה עוד הרבה לפני שנולדתי (אה, אבל גם לה אנחנו קוראים "גולדה" ולא "מאיר"), אז איך יכול להיות שעדיין יש לנו כל כך הרבה בליינד ספוטס שקשורות לנשים? יש שיגידו שזו רק טרמינולוגיה. אני מאמינה ששפה בונה מציאות, ושם של אדם קובע באופן משמעותי את היחס כלפיו. אתם יכולים לקרוא לי שטרן.