הסופרת מרגרט אטווד יוצאת נגד פסיקת בית המשפט העליון שדלפה ומפלגת את ארצות הברית. הסופרת המוערכת, מחברת הספר "מעשה השפחה" שעליו מבוססת סדרת הטלוויזיה המצליחה "סיפורה של שפחה", פרסמה מאמר במגזין האטלנטיק על שערוריית בית המשפט העליון בארה"ב, שעתיד לבטל פסיקה היסטורית הקובעת כי חוקים נגד הפלה סותרים את חוקת ארה"ב. המאמר קיבל את השם "המצאתי את גלעד. בית המשפט העליון הופך אותו לאמיתי", שמתייחס לרפובליקה הטוטליטרית-תאוקרטית שמוצגת בספר ובסדרה.
"בשנות ה-80 המוקדמות השתעשעתי עם הרעיון של רומן שיחקור עתיד שבו ארצות הברית תופרד. חלק ממנה הפך לדיקטטורה תאוקרטית שמבוססת על עקרונות דתיים פוריטניים. בחרתי שהסיפור יתרחש בתוך ובסביבת אוניברסיטת הארוורד – מוסד שבשנות השמונים היה ידוע בליברליזם שלו, אבל התחיל בתור מכללה להכשרת כמורה פוריטנית שלוש מאות שנה לפני זה", כתבה אטווד.
"למרות שבסופו של דבר השלמתי את הרומן וקראתי לו 'סיפורה של שפחה', הפסקתי לכתוב אותו כמה פעמים כי חשבתי שהוא מופרך מדי. טיפשונת שכמותי. דיקטטורות תיאוקרטיות לא שוכנות רק בעבר הרחוק – יש כמה מהן על הפלנטה גם היום. מה מונע מארצות הברית להפוך להיות אחת מהן?", המשיכה הסופרת בטקסט. אטווד התייחסה למסמך שדלף, שבו נכתב כי ההפלה "לא מוזכרת בחוקה" ולא "נטועה עמוק בהיסטוריה ובמסורת" האמריקאית. ואז עברה לדבר על התנועה הפמיניסטית, והזכירה כי רבים התנגדו גם לתיקון ה-19 לחוקה – זה שמאפשר לנשים להצביע – וטענו כי הוא מנוגד לחוקה המקורית.
"נשים היו לא-בני אדם בחוק האמריקאי הרבה יותר זמן משהן היו בני אדם. אם נתחיל להפיל את החוק המוסדר באמצעות הצדקות של השופט סמואל אליטו (שנחשב לסמן הימני ביותר בבית המשפט העליון בארה"ב), מדוע לא לבטל הצבעת נשים?", שאלה הסופרת והמשוררת.
"למרות שבסופו של דבר השלמתי את הרומן וקראתי לו 'סיפורה של שפחה', הפסקתי לכתוב אותו כמה פעמים כי חשבתי שהוא מופרך מדי. טיפשונת שכמותי"
"המסורת ה'שורשית ועמוקה' [בארה"ב] היא כזו שאיברי הרבייה של נשים לא שייכים לנשים שמחזיקות בהם. הם שייכים למדינה", המשיכה. "ואתם אומרים: הדיון הוא לא על האיברים, הוא על התינוקות. זה מעלה כמה שאלות. האם בלוט הוא עץ אלון? האם ביצה היא תרנגולת? מתי הופכת ביצית אנושית מופרית לבן אדם? הגרעין הקשיח של אקטיביסטים נגד הפלות טוען שזה קורה ברגע שבו מקבץ תאים הופך ל'נשמה'. אבל השיפוט הזה תלוי באמונה דתית, שבעיקרה האמונה בנשמות. לא כולם חולקים את האמונה הזאת, אבל כולם, כנראה, מסתכנים בלהיות נתונים לחוקים שנוסחו על ידי אלו שכן. מה שהוא חטא בתוך אמונות דתיות מסוימות הופך לפשע אצל כולם".
בסיכום דבריה השוותה אטווד, שחגגה בנובמבר האחרון את יום הולדתה ה-82, בין משפטי המכשפות בסאלם למשפטים שעתידים להגיע בעקבות ביטול הפסיקה. "משפטי הכישוף של סאלם היו משפטים – היו להם שופטים ומושבעים. אבל גם אם ישנת שינה עמוקה במיטה, ולמרות שהיו עדים רבים, מישהו דיווח שלכאורה ראה אותך עושה דברים מרושעים לפרה במרחק כמה מיילים מהמקום – היית אשמה בכישוף ולא הייתה לך דרך להוכיח אחרת. באופן דומה, יהיה לך קשה מאוד להפריך האשמות שווא של הפלה. תביעה של אקס ממורמר תמתג אותך בקלות כרוצחת", סיכמה הסופרת.