בסוף השבוע שעבר נערכה עצרת תמיכה בנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שנערכה בעיר טולסה במדינת אוקלהומה. ובעוד אנשיו של טראמפ ציפו לכמעט 20,000 נוכחים והקפידו להעמיד את המצלמות כך שיחשפו כמות מרבית של אנשים, צילומים של הקהל מהאירוע הוכיחו שהיה מדובר בהצלחה חלקית במיוחד, ושאת ספסלי היציעים מילאה כמות חלקית עד כדי מבוכה של אוהדים. למעשה, הקהל במקום היה כל כך דל שהוחלט לבטל את חלקה השני של העצרת, שכלל שיחה פתוחה יותר של הקהל וטראמפ.
האחריות לכישלון היחצ"ני הזה הוטלה לכמה כיוונים. ראשית, אנשים עדיין נמנעים מהתקהלויות - בהם גם תומכי טראמפ, שבעצמו נשבע לא להיתפס כשהוא עוטה מסכה בציבור. שנית, טראמפ בחר לערוך את העצרת באחת ממדינות הדרום בארצות הברית, ובעיר שנערכו בה בתחילת המאה ה-20 מהומות אלימות על רקע מתיחות בין-גזעית, שהובילו בסופו של דבר למעשי טבח בקהילה השחורה של טולסה ופגעו באלפים נוספים. וכמו בשביל להוסיף חטא על פשע, העצרת נקבעה ל-19 ביוני, יום שמוכר בקרב הקהילה השחורה בארה"ב ב-Juneteenth, ומהווה מעין יום עצמאות חלופי, לציון העברתו של התיקון ה-13 לחוקה והפיכתם של העבדים האפריקאים לאזרחים אמריקאים.
השילוב בין היסטוריית העיר לאווירת המחאה שאופפת את ארה"ב בשבועות שחלפו מאז רצח ג'ורג' פלויד על ידי שוטר הפכו את טולסה למועמדת נוראית עבור מפגן תמיכה בטראמפ, ובכל זאת מי שפגעו באותו מפגן תמיכה יותר מכל היו, ככל הנראה, נערים ונערות שהמשותף להם הוא חיבה לשירי פופ קוריאני. מספר תחקירי בזק עיתונאיים שפורסמו בעקבות הנוכחות הדלילה בעצרת התמיכה של טראמפ טענו כי מי שדאגו לרוקן את מרכז BOK בטולסה ממבקרים היו מעריצי קייפופ ומשתמשי טיקטוק, בחלקם הגדול בני עשרה בלי כוח אלקטורלי של ממש, שהביעו את מחאתם באופן יצירתי, מנעו מתומכים אמיתיים להגיע למקום, טרפדו את האירוע והביכו את טראמפ ואנשיו.
שתי הקהילות שזכו בקרדיט להטרלה הנאה הזו הן, כאמור, משתמשי הרשת החברתית טיקטוק (בדגש על משתמשים שעושים שימוש מסוים ברשת, שעוד נגיע אליו) וכן מעריצי קייפופ, הוא הפופ הקוריאני. זה לא נשמע כמו הרבה, אבל מדובר בשני צבאות שכל מדינה על ספו של עימות בטחוני תמידי היתה מתגאה בהם. מעריצי קייפופ הפכו בעשור האחרון לאחד הפאנדומים (קהילת מעריצים) המבוזרים והחזקים ביותר ברשת בזכות חדירתם של הרכבים כמו BTS ו-Blackpink למיינסטרים באירופה ובארה"ב (לשם הגיעה להקת BTS לסיבוב הופעות שכלל 14 תחנות - כולן נמכרו מראש תוך זמן קצר, והפכו את הטוּר של BTS לאחד ממסעות ההופעות המצליחים ביותר בעולם באותה שנה), וחלחולן של עוד ועוד השפעות מוזיקליות מהז'אנר הקוריאני במקורו לפופ העולמי. סתם זורקים פה ככה שם אקראי: אלה לי להב.
בדומה לקהילות מעריצים נוספות, מעריצי קייפופ - כינוי לא לגמרי הוגן שכן הוא אוצר בתוכו עשרות ז'אנרים ותת-ז'אנרים של יצירה מוזיקלית, ובהתאם עשרות ז'אנרים של מעריצי קייפופ - יודעים גם לרתום את מספריהם הכבירים למטרות שיווקיות או חברתיות ופוליטיות, מה שהוכח בצורה ראויה לשבח בשבועות האחרונים.
אירועי מחאות הגזע בארצות הברית הובילו גם להסלמה בשיח המקוון על תרבות ואתניוּת, ולנוכח העלייה בפופולריות של תוכן גולשים המסומן בהאשטג Black Lives Mattes, נרשמה גם עלייה בהאשטג המקביל White Lives Matter, שלועג ומקטין את המטרה של המאבק השחור. בסוף חודש מאי התגייסו מאזיני קייפופ מרחבי העולם ופעלו יחד להטבעתו ההאשטג. הם פרסמו קריאות לדגל, ודאגו שעשרות ומאות מעריצים יפרסמו ציוצים תמימים, א-פוליטיים או כאלה שחתרו ממש נגד המסר של ההאשטג הריאקציונרי, ויחתמו אותם בהאשטג White Lives Matter. הצעד עצר את הפצת המסרים השמרניים ומנע מהודעות שטנה וחדשות כזב לזכות בתפוצה רחבה פשוט כי גם בתרחישים הנדיבים ביותר עדיין יש הרבה יותר גולשים שאוהבים פופ קוריאני מאשר אנשים שחושבים שלבנים חשובים יותר משחורים.
מעריצי הקייפופ הפגינו עמוד שדרה מוסרי בתקרית נוספת מתחילת חודש יוני, שאירעה אחרי השקת אפליקציה חדשה מבית כוחות המשטרה של העיר דאלאס. משטרת העיר קראה לתושביה לדווח (שלא לומר להלשין) על אירועי מחאה לא חוקיים, והתירה למדווחים לצלם גם את פניהם של המוחים. קהילת הקייפופ בדאלאס וגם מחוצה לה פעלה בשני אפיקים: היא דאגה להפציץ את האפליקציה בסרטונים מתוך הופעות של אלילי קייפופ כדי לבזבז את זמנם של השוטרים, ובמקביל דאגה להעניק לאפליקציה ציונים נמוכים בחנויות הווירטואליות של גוגל ואפּל כדי למנוע משירות ההלשנה להגיע למקומות הגבוהים במצעדי ההורדות של אפּל וגוגל.
Ignore whatever the fuck this is... #WhiteLivesMatter Enjoy this black pink clip pic.twitter.com/BvzouQhiGh
— J (@JenasciaKin) June 3, 2020
Fellow kpop stans. Download this app. FLOOD IT WITH FANCAMS. I MEAN IT. FLOOD THIS SHIT WITH FAN CAMS. DONT LET THEM SEE ANYTHING BUT KPOP FANCAMS #BLACK_LIVES_MATTERS pic.twitter.com/jFcsVHVlRT
— Ciara ⁷ (@minimyg_) June 1, 2020
השיטה, אפוא, ברורה ועקבית. ככל שנחשפים כוחות המעקב והניטור ברשתות החברתיות, מתברר גם כי אחת הדרכים הטובות ביותר להילחם במעקב הנ"ל היא להציף את המערכות במידע, ולהקשות על איתורם של מסרים חתרניים או מידע שימושי. השוטרים מבקשים שתדווחו על שכניכם שיצאו להפגנה? שלחו להם במקום זאת עשרה סרטונים מההופעה של EXO. לא רוצים לראות יותר ציוצים גזעניים בפיד הטוויטר שלכם? פרסמו בעצמכם שורת ציוצים על אהבתכם לטיפאני מ-Girls' Generation ותגרמו לאותם גזענים לאבד כל חשק לצייץ.
עקרון דומה יושם גם בעצרת של טראמפ, בשיתוף פעולה שניצל את המאסות של קהילת הקייפופ עם הדיסקרטיות של טיקטוק. כלומר, דיסקרטיות עבור מי שעבר את גיל 25 וטיקטוק הוא עדיין פלנטה אחרת מבחינתו. מסרים שקראו לסיכול העצרת של טראמפ הופצו במה שמכונה אלט-טיקטוק, טיקטוק-עלית או דיפ טיקטוק - קבוצת חשבונות טיקטוק שמפרסמים בדרך כלל בדיחות מורכבות ורבות רבדים על הניסיון של חברות מסחריות להשתלב ברשת החברתית הטרייה יחסית. אבל בשונה מאפיק הפעילות הפומבי בטוויטר, שבדרך כלל נסמך על ציוצים ציבוריים שמעודדים את המעריצים לפעול בדרך מסוימת, הטיקטוקרים דאגו גם לכסות את עקבותיהם. הם שלחו את הסרטונים בהם נמסרו פרטי ההטרלה לטראמפ רק למשתמשים ברשת שהביעו עניין במחאת Black Lives Matter, ובמקביל, סרטונים פומביים יותר, נמחקו מהפיד של טיקטוק אחרי יממה או שתיים מתוך הבנה שצוות הסושיאל של טראמפ יאתר אותם בסופו של דבר.
היוטיובר אלייז'ה דניאל התראיין לניו יורק טיימס והודה כי הקבוצות, שההפרדה ביניהן איננה לגמרי רשמית (בכל זאת, מותר לאדם להיות גם חובב קייפופ וגם טיקטוקר אדוק), שוחחו והחליפו ביניהן מידע על הדרך היעילה ביותר לפגוע בעצרת. "הם מכירים את כל האלגוריתמים ויודעים איך להקפיץ סרטונים ולדאוג שיגיעו לאן שהם צריכים", אמר. שתי קבוצות השוליים האלה פעלו יחד והזמינו מראש מאות מקומות לעצרת בטולסה, מה שהקשה על תומכים אמיתיים של טראמפ להגיע למקום. וכיוון שאיש מהטיקטוקרים או מעריצי הקייפופ לא באמת הגיע לטולסה (הם אף הקפידו לבטל את הזמנותיהם כדי לא לעורר חשד), התוצאה היתה חדה ומשכנעת הרבה יותר: במקום מהומה - דממה. במקום אלימות - שתיקה. במקום ציבור משולהב - ספסלים ריקים וביטולים נבוכים. וגם אם לא תהיה לעצרת הזו השפעה של ממש על קמפיין הבחירות של טראמפ, שבחודש נובמבר הקרוב ינסה להיבחר לכהונה שנייה בבית הלבן, יש להן השפעה רחבה על האופן בו חושבים בארה"ב ובעולם כולו על מחאה: כן, אין ספק שיציאה לרחובות היא עדיין הצעד האפקטיבי ביותר, אבל נסו פעם אחת לפגוע לאנשים בהנאת הגלילה ברשתות החברתיות ותראו מהו זעם אמיתי.