בשלוש השנים שלפני מותה של איימי וויינהאוס, העיתונאית דפני ברק אספה 40 שעות של צילומי וידאו של הזמרת, תמונות בלעדיות ואפילו פתקים כתובים, ובילתה זמן איתה ועם משפחתה. ב-2010, עוד לפני מותה של וויינהאוס, היא הוציאה ספר בשם "להציל את איימי", שזכה לביקורות פושרות ביותר מצד הקהל.
מוקדם יותר השבוע נודע שהספר של ברק יהפוך לסרט חדש מבית אולפני Halcyon, שכבר פרסמו הודעה נרגשת לעיתונות. "אנחנו גאים לעבוד על הפרויקט הזה", הם אמרו. "למרות שהקריירה של איימי נקטעה מוקדם מדי, היא הייתה קולו של דור ואנחנו מצפים לספר את הסיפור שלה באופן הכי נוקב שאפשר".
אבל יכול להיות שהשמחה הזאת מוקדמת מדי. באתר TMZ מדווחים שאביה של איימי, מיץ' וויינהאוס, שגם ממונה על העיזבון שלה, ממש לא צופה שהסרט הזה יצא לפועל. וויינהאוס האב אמר ל-TMZ שאף גורם לא יצר איתו קשר וביקש אישור להפיק את הסרט, ושגם לא התקבלה פנייה מצד האולפנים המפיקים לחברת התקליטים של וויינהאוס, שהיא זו שאמורה להתיר להם להשתמש במוזיקה שלה. ברק, מצדה, אומרת שהיא לא זקוקה לאישור מהעיזבון כדי להשתמש בצילומים בהם היא מופיעה יחד עם וויינהאוס.
אביה של וויינהאוס הוסיף וסיפר שישנו סרט אחר על חייה שמתוכנן להתחיל להצטלם בשנה הבאה, הפעם בשיתוף עם העיזבון שלה. כשנשאל על ידי TMZ האם הוא מתכוון לנקוט באמצעים משפטיים נגד Halcyon או ברק, הוא אמר שהוא לא חושב שהדברים בכלל יגיעו לנקודה הזאת: "לא יכול להיות שהם עד כדי כך טיפשים. כולם יודעים שצריך לקבל קודם כל אישורים".
זו לא הפעם הראשונה בה מיץ' וויינהאוס מביע התנגדות לסרט על בתו. כשיצא הדוקומנטרי "איימי" ב-2015, הוא התראיין לכמה וכמה גופי תקשורת בריטיים, קרא לסרט "מטעה" ו"מבוסס על שקרים" ואמר ש"הסרט מציג אותי באופן לא כל כך טוב. אין בו איזון. הוא מצייר אותי ואת איימי באור לא טוב". האב כן החמיא לצילומים של איימי בסרט, ואמר שהוא ממליץ לצופים לצפות בו ללא סאונד ולהאזין למוזיקה של איימי במקום, כי "הנרטיב הוא הבעיה".
ל"איימי", יש לציין, מיץ' דווקא כן נתן אישור מראש, אבל לאחר שראה את התוצאה הסופית הוא לא היה מרוצה, איים בתביעה ואמר שלבמאי הייתה אג'נדה להפוך אותו לנבל של הסרט מהרגע הראשון. הוא ביקש שיבצעו בו עריכות נוספות, אבל בקשתו נדחתה. ב-2016, כשוויינהאוס הייתה מועמדת לפרס "אמנית הסולו" בטקס פרסי הבריטס, הוא אמר שהיה מעדיף שאדל תזכה בפרס, רק משום שהמועמדות הייתה תוצאה ישירה של הצלחת הסרט ההוא.