סגירת אתר הבלוגים המכונן "ישראבלוג" עוררה אצלנו פרץ נוסטלגיה בלתי נשלט לזמנים תמימים יותר, כשהאינטרנט היה מקום מפגש לדחויים, לנפשות הרגישות ולכותבים למגירה. בין כל הפלטפורמות הבתוליות, אתר אחד התבלט ברוח הנעורים ובפתיחות הרגשית של משתמשיו - "במה חדשה".
"במה חדשה" היה המקום בו שחררנו לחופשי את כל השירים המיוסרים שכתבנו למגירה, בתקווה שמישהו שם בחוץ ימצא בנו ניצוץ של כישרון והזדהות. אך האתר בו חשפנו את הרגשות הכי כמוסים שלנו, הפך לכמוסת זמן מביכה שכמעט אין אפשרות להסיר מהרשת. מי שלא זוכר את הסיסמא למייל bezeqint.net מלפני 15 שנה, יתקשה למצוא דרך להעלים את היצירות המביכות, וכך נותרנו עם עדות ישירה מהתקופה הכי מלודרמטית בחיינו.
מתוך ההנחה הסבירה שרבים מהיוצרים בארץ היו פעם בני נוער יצירתיים ואמנותיים, יצאנו לחפש דפי יוצר ישנים עם שמות מוכרים. בניגוד למוזיקאים כמו שי נובלמן, יוני בלוך ומארינה מקסימילאן בלומין, שהתחילו את הקריירה שלהם עם פרסומים באתר, שמות אחרים היה קצת יותר קשה לאמת. אז בלי שנוכל לקבוע בוודאות האם אכן מדובר באותם מפורסמים, אלה תוצאות התחקיר שערכנו:
אסף גרניט
נפתח ונאמר שזהו דף האמן המסקרן והמפתיע ביותר שפגשנו. בעמוד משנת 2005, עם שירים כמו "תינוק מת בחמין" ו"כשרה לפסח", מוטיב האוכל תופס מקום מרכזי ומחזק את החשד שאכן מדובר בשף האהוב. שורות כמו "עכשיו הוא מחוסל כמו סתם תפו"א מבושל" ו"מי מעשה כזה עשה? זהו הטבח המרושע, לא רק שבכל יום אותי הוא מרעיל עם האוכל המגעיל", יחד עם הדימויים הצבאיים "תאהב אותי בצופים, תאהב אותי בצבא, תאהב אותי בקרבי, תאהב אותי בקצונה", נראות ממש כאילו יצאו מנפשו הרכה של גרניט. עם זאת, בשירים משובצים מספר דימויים מיניים בוטים שלא מתיישבים עם תדמיתו המהוגנת.
למרבה הצער, אסף גרניט הכחיש בתוקף שהוא מי שכתב את השירים ומסר: "זה לא אני, לא כתבתי שיר בחיים שלי". גם אם אנו נוטים להאמין להכחשה הגורפת, עדיין היינו רוצים להמשיך לדמיין שהוא מי שכתב את יצירת המופת "תינוק מת בחמין".
אורן חזן
במקרה הזה, באמת קשה לנו להאמין שאכן מדובר בחבר הכנסת חובב הסלפיז. הפרופיל מורכב בעיקר מצילומי טבע, רבים מהם נלקחו בטיולים באפריקה, מה שלא ממש מתיישב לנו עם דמותו של חזן. בביוגרפיה של אותו אורן חזן נכתב: "אורן הוא בחור מיוחד שלא נאמר מוזר לעתים. מוזיקה, טבע וחברים הם החיים שלו ואפריקה היא האהבה האסורה - הפילגש אם תרצו :) מנסה להנות כמה שיותר מהחיים ולנצל כל רגע...". אוקיי, זה כבר יותר נשמע כמו אורן חזן, למרות שהביוגרפיה שלו לא מזכירה כל קשר לאפריקה, אם יש דבר אחד שאורן שלנו יודע לעשות, זה להנות מהחיים.
מטעם אורן חזן טרם נמסרה תגובה.
מארינה מקסימיליאן בלומין
טוב, פה אין כמעט ספק שאכן מדובר בזמרת המוכשרת, אך למרבה הצער, השיר שפרסמה באתר אינו מביך כלל וכלל, ורק מדגים שוב את כשרונה של בלומין.
אושרי כהן
אושרי מעיד על עצמו שהוא רחב, אבל לא שמן אלא שרירי, ושמתחת לחזותו המאיימת מסתתר ילד רגיש מאוד. כותרתו של השיר היחיד בעמוד היא: "אומרים שמלאכים לא קיימים". קשה להאמין שאכן מדובר בשחקן המפורסם, אבל אנחנו חייבים להגיד שכאשר מביטים בעיניו הרכות של אושרי, אי אפשר להסכים עם הקביעה שמלאכים לא קיימים.
אושרי כהן מסר: "חחח זה לא אני. חוץ מהשרירי :)".
אסי עזר
אסי אמנם לא נמצא באתר עצמו, אך בעמוד הויקיפדיה שלו רשום כי נהג לכתוב באתר בצעירותו. בשיחה עם עזר התברר כי אכן היה לו עמוד אמן פעיל ביותר ומביך כהלכה, אך בחוכמתו הרבה הוא השכיל לדאוג לסגירת העמוד לפני שכתבים חטטנים יצליחו לשים את ידיהם על העדויות המביכות. אך למרות שהעמוד נמחק כבר מזמן, עזר מספר כי שיר אחד שרד את המבול: "צפוף" של שורטי, מתוך אלבומה "סוכריות חמוצות", שלדבריו פורסם לראשונה באתר "במה חדשה".
יוני בלוך ושי נובלמן
לא נפרט על שני הזמרים שהתחילו את דרכם באתר, למרות שהם היחידים שניתן לאמת את זהותם במאה אחוז, כי עם כל הכבוד, אנחנו באנו לפה לחפש בושות ומבוכה, ולא כדי לספר לכם על המקום הראשון בו פורסם הלהיט "מכיר אותו".
mako תרבות בפייסבוק