ינואר 2018, איתן כבל, אז חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה מוזמן לחקירה במשטרה. המשטרה כבר מנהלת מזה חודשים חקירה שבבסיסה הקלטות של ראש הממשלה נתניהו ושל מו"ל ידיעות אחרונות ארנון (נוני) מוזס, שבהן נשמעים השניים רוקמים על פניו עסקה שבמסגרתה יקדם נתניהו צעדים שיצמצמו את כוחו של העיתון "ישראל היום" ויקבל בתמורה סיקור אוהד ב"ידיעות אחרונות".
לימים יטענו השניים כי השיחות ביניהם לא הובילו לעסקה של ממש וכי היתלו זה בזה. האחד - נתניהו יואשם בהפרת אמונים, השני - מוזס בהצעה לשוחד (והכול בכפוף לתוצאות השימוע, ראה חזקת החפות). אלא שדמות פוליטית נוספת תופסת את תשומת ליבה של המשטרה - חבר הכנסת איתן כבל, שאמנם קידם צעדים אקטיביים להגבלת כוחו של "ישראל היום", אך לא נתפס בשיחות או בהקלטות ישירות עם מו"ל "ידיעות אחרונות". הביקורת מימין רושפת - האם יעשה דין אחד עם נתניהו ודין אחר עם כבל? כבל מוזמן לחקירה במשטרה. לימים התיק נגדו נסגר.
חומרי חקירה ותמלילים של שלושה אישים שונים (כבל, מוזס ועורך "ידיעות אחרונות" דאז רון ירון) אשר נחשפים כאן לראשונה, מאפשרים הצצה נדירה למערכת היחסים בין איתן כבל לנוני מוזס. הם חושפים את העובדה שחוק ישראל היום נולד בפגישה במשרדי "ידיעות אחרונות" (באופן חריג, בנוכחות עורך העיתון דאז), ואת ההסברים הפתלתלים שמספקים השניים למשטרה אודות שיתוף הפעולה הלא שגרתי ביניהם.
החומרים מחדרי החקירות גם חושפים עוד טפח מהשיטה שבמסגרתה סחר "ידיעות אחרונות" בסיקור שהעניק לאישים שונים, ואת הסתירות הקשות בעדותו של איתן כבל ביחס לשאלה עובדתית פשוטה - מי ניסח עבורו את חוק ישראל היום?
כבל בא לבקש סיקור חיובי ופוגש את נוני מוזס
שנת 2013. איתן כבל מגיע למשרדי "ידיעות אחרונות" לפגישה עם רון ירון עורך העיתון באותם ימים ובאמתחתו תלונה - העיתון לשיטתו מעניק לו סיקור שלילי, או מתעלם ממנו והוא רוצה להתלונן. כבל בא להתלונן בפני רון ירון, ואל הפגישה בארבע עיניים נכנס אדם נוסף - נוני מוזס.
חמש שנים לאחר מכן חוזרים החוקרים עם כבל לסצנה הזו וכך זה נשמע:
חוקר: על מה דיברתם שם?
כבל: "על העובדה שאני חבר כנסת וכל עניין שאני מביא, הם שוחטים אותי".
חוקר: אהה. תן לי דוגמא.
כבל: "חקיקה שאני עושה או דברים מן הסוג הזה, אני לא קיים. ואם מכניסים אותי, אתה יודע, בדרדלה (בקטנה - א"ג)".
חוקר: מה הוא אמר לך?
כבל: "'לא, מה פתאום וזה'. רון, שהוא אחלה בן אדם דרך אגב, אמר 'מה פתאום, לא היה ולא נברא'. בסדר, הכחיש".
חוקר: ומה ביקשת באותה פגישה?
כבל: "לא ביקשתי ממנו שום דבר. אמרתי 'אני מבקש יחס הוגן, זה הכול. איזה יחס? כשאני מעביר, שיכניסו ידיעות שלי, התייחסויות שלי. זה הכול'".
לפגישה בין כבל לבין עורך "ידיעות אחרונות" הצטרף לפתע מארח נוסף - המו"ל נוני מוזס.
חוק "ישראל היום" בער בנו
נקודת מבט נוספת על הפגישה מספק למשטרה רון ירון, עורך "ידיעות אחרונות" באותה התקופה. ירון, חשוב לציין, סר עדות פתוחה בפרשה ולא נחקר באזהרה. הדברים שסיפר בחקירה מלמדים כיצד מהפגישה ההיא בבית ידיעות עם איתן כבל נולד "חוק ישראל היום", והם מסייעים לחוקרים בניהול חקירותיהם של כבל ומוזס בהמשך. הם גם מלמדים על מעורבותו של ירון בנושאים שאינם עיתונאיים גרידא, וכאלו שלפחות על פניו לא אמורים להיות מנת חלקו של עורך עיתון.
חוקר: האם נושא "חוק ישראל היום" עלה במפגש הזה בנוכחות נוני מוזס?
ירון: "כן, אני מניח שכן, כי כפי שאמרתי זה היה נושא שמאוד בער בנו באותה תקופה".
חוקר: אז כמה פעמים נפגשת עם כבל?
ירון: "בתקופה ההיא? בתקופה ההיא לדעתי פעם אחת, אחרי זה נפגשתי איתו עוד איזה פעמיים שלוש מאז".
חוקר: ואז דובר גם איך אפשר להעביר אותו?
ירון: "לא. לא. ממש לא. מה שדובר זה על המהות שלו, קודם כול. על המהות שלו".
חוקר: אתה גם נפגשת.
ירון: "נכון. אמרתי לך. לא רק עם כבל. אני יודע שהוא נפגש עם כבל לקראת החוק. הוא, אתה יודע, הוא היה צריך לאסוף DATA, לאסוף מידע על איך פועל עיתון".
החוקרים מעמתים את מוזס עם גרסת העורך שלו
וכעת לחקירתו של נוני מוזס. כשמו"ל "ידיעות אחרונות" נחקר במשטרה הוא זוכר היטב את הפגישה עם איתן כבל במשרדו של רון ירון וטוען כי הייתה זו פגישתם הראשונה. הוא מכחיש תחילה כי שוחח עם כבל על "חוק ישראל היום". החוקרים מעמתים אותו עם הגרסה ההפוכה של עורך ידיעות דאז, וגם עם חקירתו של כבל שמתקיימת במקביל.
כך זה נשמע:
מוזס: "אני חושב שהפעם הראשונה שהכרנו, אם זכרוני אינו מטעה אותי, היה כאשר הוא בא למערכת להתלונן לפגישה עם העורך. להתלונן על סיקור בעיתון. אני נכנסתי לחדר של רון. 'שלום', הכרנו ישבנו".
חוקר: עכשיו, אני אומר לך, בניגוד לגרסה שמסרת, שלא רק רון ירון אומר שנושא הצעת החוק עלה שמה ונדון שמה, גם חבר הכנסת כבל שנחקר היום במקביל אליך, מאשר את זה. שבאותה הפגישה במשרדים, פגישה שכולם מאשרים, פגישה אחת, הנושא הזה עלה.
מוזס: "הנושא של 'ישראל היום' עלה".
חוקר: לא. לא "ישראל היום". לא הנושא של "ישראל היום", הנושא העקרוני. הנושא של איך מתמודדים עם "ישראל היום" בדרך פרלמנטרית.
מוזס: "אה הא".
חוקר: לצורך הצעת חוק.
מוזס: "עכשיו אתה אומר משהו שונה ממה שאתה אמרת".
חוקר: אז אולי לא הייתי מובן. אז בוא תסביר לי את הדברים.
מוזס: "קודם אני הבנתי שאתה אומר שהצעת החוק הנידונה עלתה בפגישה הזאת. כמעט כל פוליטיקאי שהיה בא לפגישה, הנושא של איך לטפל ב'ישראל היום' היה עולה. בין אם צריך לטפל בזה דרך מבקר המדינה. בין אם צריך לטפל בזה בדרך פרלמנטרית".
חוקר: אז אני אומר לך שבשיחה הזו, וזה מה שגם חבר הכנסת כבל מאשר, עלה נושא תקיפת ההתמודדות עם התופעה באמצעות חקיקה, ודובר כבר מהות. החוק הזה בקווים כלליים צריך להיראות. מה אבני היסוד.
מוזס: "אני חוזר ואומר, כמעט בכל פגישה, עם כל ח''כ, עם כל ח''כ או שר, הנושא של 'ישראל היום', של לקיחת כסף עבור 'ישראל היום', או לטפל בתופעה בדרך אחרת, עלה. ואם אתה אומר לי, ואני לא זוכר את זה, בשיחה הזאת גם דובר האם נכון לעשות חוק, האם נכון לפעול בדרך אחרת? יכול להיות... הקטע של לקיחת כסף עבור העיתון עלה בכל שיחה שאנחנו... אני, רון, אנשים אחרים בעיתון, היו נפגשים עם כל נבחר ציבור".
כבל מודה, הסיקור השתנה לטובה
במשך שעות ארוכות ניסו חוקרי המשטרה לרדת לעומק מערכת היחסים שנרקמה בין מוזס לכבל. הם מנסים להבין היכן נפגשו, כיצד והאם נוצרו ביניהם יחסים של תן וקח. די מהר הם מגלים שהשניים מתקשים לזכור עובדות מהותיות, אלא שעל דבר אחד אין מחלוקת - ככל שהעמיקה מערכת היחסים, כך הלך והשתנה סיקורו של כבל ב"ידיעות אחרונות" לטובה.
מוזס: "בהמשך היו לנו שתיים או שלוש פגישות במשרדו של איתן כבל ברחוב הארבעה בתל אביב. שוחחנו בענייני פוליטיקה וגם על הצעת החוק 'ישראל היום' שיזם איתן. לשאלתך מי יזם את הפגישות אני משיב שאיני זוכר. דיברנו על זה שיש צורך שבחוק יתמכו חברי כנסת מהקואליציה. לשאלתך האם איתן כבל ביקש את התייחסותי והערותיי לגבי נוסח הצעת החוק, אני משיב שכן. לשאלתך האם ראיתי את נוסח הצעת החוק, את טיוטת הצעת החוק, אני משיב שאינני זוכר".
כאשר כבל עומת בהמשך החקירה עם הטענות של מוזס, הוא הודה כי אכן פגש את המו"ל, אבל לא ממש הקפיד על רישום הפגישות ביומן.
חוקר: יש לך את המועד של הפגישה ההיא?
כבל: "לא, לא, זה לא דברים שרשמתי אותם".
חוקר: למה לא?
כבל: "כי זה לא פגישות מתוכננות".
חוקר: זה פגישות סודיות?
כבל: "לא".
חוקר: אתה חבר כנסת, יש לך לו"ז.
כבל: "נכון. אני בדרך כלל כותב הכול".
חוקר: את זה לא.
כבל: "נכון, את זה לא".
חוקר: כי רצית להסתיר את זה?