בעולם הגדול חיי כוכבי רוק היו תמיד סוג של פנטזיה בלתי מושגת. אנשים עם תספורות מגוחכות, גוון קול (ולרוב גם מראה) של סמי טריילר, שנעים בין מסיבה מטורפת אחת לאחרת, צורכים חומרים כימיים בכמות של נשק להשמדה המונית ומצליחים להסתבך בשערוריות הכי גדולות שיש. בישראל הקטנה גם כוכבי הרוק הגדולים מכולם לא הצליחו לעורר יותר מדי מהומות. לא היו לנו ג'ימי הנדריקסים או קורט קוביינים, למעט המקרה של שמוליק קראוס, הרוק סטאר הכי לא שגרתי שגדל כאן.
הנטייה של קראוס להוציא אצבע משולשת לממסד הופיעה כבר בגיל 31, אז הקים עם ג'וזי כץ ואריק איינשטיין את להקת "החלונות הגבוהים", וכתב את שיריו הראשונים. בין "זמר נוגה" ו"אינך יכולה" הקלאסיים יצאו תחת ידיו גם בעיטות חתרניות בממסד כמו בשיר "יחזקאל", בו התייחס לאחד הנביאים החשובים במסורת היהודית כ"בומבה של נביא". השיר עורר סערה במגזר הדתי, שנפגע גם מהמילים "הוא אלוהים כמו אני ואתה", שנתפסו כחילול הקודש והביאו לאיסור על השמעתו ברדיו במשך שנים.
כמו שקורה לגאונים לעיתים קרובות, חלק מהשערוריות בחייו של קראוס רק הפכו טריגר ליצירות הגדולות ביותר שהוציא תחת ידיו. ב-1971 הוא נשלח לכלא לאחר שאיים בנשק על חיילים שהגיעו לפנותו מחלקת האדמה אותה רכש בנבי סמואל. בהסכם שיצר עם הנהלת הכלא זכה קראוס לקבל גיטרה לתאו, שהובילה ליצירת האלבום "מדינת ישראל נגד קראוז שמואל", אחת מיצירות המופת של הרוק הישראלי. במהלך חופשה מהכלא נכנס קראוס עם חיים רומנו ואהרל'ה קמינסקי לאולפן הקלטות וסיים את העבודה תוך שעתיים בלבד. האלבום הוחרם במשך שש שנים עד שיצא במהדורה מוגבלת והפך לאחד התקליטים המבוקשים ביותר לאספנים. ב-2004 שוחרר במהדורה מחודשת.
מחיר ההצלחה: בעל מכה ונעצר כרוני
חיי הזוגיות של קראוס עם ג'וזי כץ, אותה נשא לאישה, הפכו במהרה לסיוט מתמשך. קראוס נהג להכות את כץ באופן קבוע עד שזו החליטה להתגרש ממנו ולעזוב לארצות הברית. עשרים שנה לאחר מכן חזרה לישראל והוציאה את אלבום האוסף עם הלהיט "אני סולחת", שכוון לבעלה לשעבר. קראוס עצמו היה הרבה פחות סלחני וב-2006 התייחס לכץ במהלך דיון על הענקת פרס מפעל חיים מטעם משרד החינוך. שלי יחימוביץ', אז חברת כנסת טרייה, ביקשה למנוע מקראוס את הפרס בטענה כי "מדובר בגבר אלים שהכה את אשתו מכות רצח לעיני עדים רבים". קראוס טען כי מדובר באירועים שהתרחשו לפני שלושה עשורים וכי מבחינתו לכל דבר ועניין "ג'ודי מתה".
בעשר השנים שחלפו עד אלבומו השני "גלגל מסתובב", המשיך קראוס לכתוב לטובי האמנים בישראל, להופיע בתכניות טלוויזיה ולהקליט אלבומי ילדים. תוך כדי העבודה סבל פעמים רבות מהתמוטטות נפשית ואושפז מספר פעמים בבית החולים לפגועי נפש "אברבנל". ההצלחה הגדולה של אלבומו השני, שהתקבל בהתלהבות רבה, גרמה להתקפי אלימות קשים שהחזירו אותו שוב גם לבית המעצר.
ההסתבכות האחרונה של קראוס עם החוק נרשמה לפני עשור. באפריל 2003 נתפס נוהג בשלילה ותחת השפעת כדורים פסיכיאטרים קשים, אך לפני השלמת החקירה מיהר לאשפז את עצמו ב"אברבנל". חצי שנה מאוחר יותר נתפס שוב אחרי שהיה מעורב בתאונת דרכים. השוטרים שהגיעו למקום גילו כי ברשותו רישיון שתוקפו פג ב-1986 ולאחר שהסתבר כי אינו כשיר לעמוד לדין, אושפז שוב במוסד שהפך לסוג של בית שני עבורו.
הדיכאון וגילויי האלימות ליוו את הקריירה של קראוס לצד הגאונות כמעט מתחילת הדרך. היוצר המוכשר לא ידע להתמודד עם ההצלחות כמו גם עם הכישלונות הגדולים בקריירה, שהעלו אותו שוב ושוב לכותרות בהקשרים שערורייתיים.