זוכרים איך זה בנעורים. תמיד יש זמר אחד או שניים שנוגעים בנפש ועוזרים לך להעביר את השנים האלו, בהן לב שבור, או ריב עם ההורים, נראים לך כמו סוף העולם. אתה מרגיש שהם מבינים אותך, כואבים איתך ואתה רק רוצה לגעת בהם בחזרה. אלא שפעם הערצה כזאת הייתה מסתכמת בתליית פוסטרים בחדר או לכל היותר סטוקינג חובבני, אבל בעידן הפייסבוק, ההערצה הזאת תופסת תפנית מאוד חולנית.
כבר סיפרנו לכם לא אחת על הצד האפל של הרשתות החברתיות, זה שמתקיים מתחת לעיניהם של המורים, ההורים או כל מבוגר אחראי. מאז החשיפה באתר mako, על קבוצות פייסבוק הנוהגות בביריונות כלפי חלק מחבריהן, חלק מהקבוצות נסגרו, אך בהתאם לציפיות קבוצות חדשות אחרות מילאו את הרשת. בתוך הפעילות הענפה הזאת, שכוללת ביקורות, ביריונות וסגירת חשבונות, נחפשנו גם לתופעה החדשה - בנות שחורטות על עורן את שמו של האמן האהוב עליהן ומשוויצות בעניין ברשתות החברתיות.
"כמעט כל החברות שלי חרטו על עצמן משהו, אבל הרוב חרטו JB (ג'סטין ביבר) או MC (מיילי סיירוס)", מספרת א', בת 15 מאשקלון. התופעה הזאת מן הסתם לא נולדה בישראל, אבל מסתבר שבשבועות האחרונים נולדה לה מגיפת רשת של בנות המעלות תמונות בהן רואים את הזרוע שלהן חרוטה עם הלוגו EZ. אי.זי הוא ארז שרון (26), אמן היפ הופ ישראלי וגם אם לא שמעתם את שמו, תדעו שמדובר באליל הנעורים של התקופה הזו. הוא פרץ לתודעה לפני שלוש שנים עם השיר "כולבויניקית", שצבר בתוך חודש וחצי מיליון צפיות ביוטיוב. שרון מנהל עמוד פייסבוק פעיל (יותר מ-72,000 חברים) באמצעותו הוא שומר על קשר ישיר עם המעריצים והמעריצות שלו. שלאחרונה, כך מסתבר, ממלאות את האינבוקס שלו בתמונות של הצלקות המדממות שעשו לעצמן. כך הוא כתב לפני כחודש: "בזמן האחרון נחשפתי לכמה תמונות עם חריטה של E-Z על הגוף. דבר ראשון זה מסוכן! יכולה להישאר צלקת לכל החיים בגלל השטות הזאת. דבר שני זה ממש לא מחמיא לי! ודבר אחרון זה לא יפה ולא מגניב. יש מספיק דרכים לפרוק אגרסיות או להראות אהבה.ואני כן ניזון מהאהבה שלכם. אבל לא בצורה כזאת".
א', שבאותו היום חרטה את האותיות E Z על עורה בפעם השישית, דווקא חשבה שזה צירוף מקרים מגניב, שהוא מגיב על כך בדיוק באותו היום שהיא עשתה את זה. "הוא זמר מדהים ונשמה מדהימה. כל הילדים בבית הספר שלי מעריצים אותו, מגיל 12 ועד גיל 18. הרבה חורטים איזי על היד שלהם", היא אומרת ומסבירה מאיפה קיבלה את הרעיון. "אני עשיתי את זה שוב לפני יומיים. אני חולה עליו והוא שווה את זה. ראיתי תמונות בפייסבוק של ילדות שחותכות את עצמן ועושות צלקת של ג'סטין ביבר. אני שרופה על איזי ולכן עשיתי את השם שלו, חרטתי את זה איזה שש פעמים בסך הכל, בשני מקומות, אבל על אחת אני כל הזמן חוזרת, כדי לחזק אותה, בגלל שהיא מחלימה וזה עובר. עכשיו חרטתי ממש חזק. אז זה בסדר. אפילו פגשתי כמה בנות מהדף שלו בפייסבוק, ושלחנו אחת לשניה את התמונות של מה שהן חרטו".
"לא אכפת לי שזה יישאר עלי לכל החיים, אני אוהב אותו לכל החיים"
למרות שא' בחרה באזור חשוף למדי, כף ידה, לא ההורים שלה ולא המורים שלה הבחינו בפצע המשונה, לא כשהוא דימם, ולא כשהוא הפך לגלד. "להורים שלי לא אכפת ממני. ילדים אחרים שראו את זה הלשינו עלי למורה, והיא התקשרה לאימא שלי. בסוף שלחו אותי לפסיכולוג, איזה אנשים משוגעים", היא נקרעת מצחוק. "לא אכפת לי שזה יישאר עלי לכל החיים, אני אוהב אותו לכל החיים. כשראיתי את הסטטוס שהוא כתב על זה הגבתי לו שם, כתבתי לו שזה צירוף מגניב שהוא כותב את זה כמה שעות אחרי שעשיתי את זה. לא, זה לא ביאס אותי שהוא חושב שזה לא מגניב. כשההורים שלי שאלו אותי, פשוט אמרתי להם שזה לא נכון. פשוט קשקשתי עם טוש על החריטה אז הם לא ראו. אבל אני יכולה לעשות מה שבא לי, מרשים לי הכל. וגם אם יהיה לי חבר לא אכפת לי שהוא יקנא, כי אני אוהבת את ארז יותר ממה שאני אוהב כל חבר שיהיה לי".
שרון כל כך מזועזע מהתופעה, שאפילו לא היה צריך לעבור את היחצ"נית שלו כדי להשיג את תגובתו לנושא. "פתאום התחילו לשלוח לי כל מיני תמונות לפרופיל האישי שלי, של חריטות עור עם השם שלי, זה זיעזע אותי ברמה אחרת, זה לא מגניב בשום צורה", הוא מסביר, "ברגע שראיתי שלא מדובר במקרה אחד, אלא בסוג של טרנד העליתי פוסט וביקשתי שלא יעשו דברים כאלה. בטח שלא בהקשר שלי, אני לא מוצא את זה כמשהו שמחמיא לי. להפך. הרגשתי שזה כאילו משהו שכואב לי, כאילו חרטו את זה עלי, זה לא נעים, זה השם שלי. הייתי מעדיף שזה לא היה קורה ולכן כתבתי את מה שכתבתי.
"אני מרגיש קרבה לקהל שלי, שהוא הרבה יותר נאמן ופעיל ממעריצים של אמנים אחרים ולכן אני מגיב ועונה באופן אישי, כי אני מעריך את זה. אבל בגלל הקרבה וההזדהות עם הקהל, זה משהו שחשוב לי לדבר עליו ולהגיד שמבחינתי זה לא מגניב, לא יפה, לא תורם לי ויכול לעשות נזק בלתי הפיך. אני מנסה לחשוב מה יכול להחליף את זה, אם מישהו רוצה לפרגן לי, ולהראות כמה אני חשוב לו יש דרכים אחרות. אני לא מעריך את זה ואני חושב שזה טיפשי. בחורה שעושה את זה לעצמה לוקחת את מה שאני מביא למקום מאוד שלילי, ואם היא מקשיבה למוסיקה שלי ומעריכה אותה זה הדבר האחרון שהיא צריכה לעשות. אני מקבל ציורים ודברים שכייף לי לקבל ואני שומר אותם אצלי, יש הרבה דרכים חיוביות ויצירתיות להביע הערכה. ואם זה לא מגיע מהערצה אלא ממקומות של תסכול, יש דברים שאפשר לעשות גם בעניין הזה. אני הרבה פעמים כתבתי שירים מתוך תסכול וזה עזר לי להתגבר על זה. זה משהו שמחמם את הלב. אני ממש מבקש מהם להפסיק לעשות את זה".