בתחילת החודש הודיע קניה ווסט כי הוא מתמודד לנשיאות ארה"ב. בימים כתיקונם הצהרה כזאת לא הייתה נלקחת ברצינות, אבל בהתחשב בכך שבפעם האחרונה שבה לא לקחנו מישהו ברצינות הוא נבחר לנשיא, הפעם התגובות נעו בין "אה, אוקיי" לבין "זה כל כך מופרך שבטוח שהוא ייבחר". ככל הנראה בשלב כלשהו היינו מחליטים שזה בעצם רעיון טוב, ותומכים בו באופן אירוני ולו בשביל לראות את קים קרדשיאן הופכת לגברת הראשונה.
המצע של ווסט? הוא נגד הפלות, הוא לא ממש מאמין בחיסון לקורונה כי חיסונים הם שטניים, וסגנית הנשיא שלו תהיה אישה בשם מישל טידבל – קואוצ'רית ומטיפה מוויומינג שלא מאמינה בטיפול תרופתי למתמודדי נפש. שבוע לאחר ההכרזה פרש ווסט מהמרוץ לנשיאות אבל לאחר מכן התחרט, כנראה, כי שלשום הוא השיק את קמפיין הנשיאות שלו בעצרת בדרום קרוליינה, אליה הגיע עם ראש מגולח בצורת 2020 ואפוד מגן. את מה שקרה שם קשה להעביר במילים: ווסט נראה נסער ומעורער, כשדיבר על התנגדותו להפלות הוא פרץ בבכי, הודה לאמו על כך שהצילה את חייו בכך שלא הפילה אותו וצרח "כמעט הרגתי את הבת שלי!". הוא דיבר על מסרים מאלוהים, הציע שכל אחד שעושה ילד יקבל מיליון דולר "או משהו כזה", ועוד שלל מופעי טירוף. יממה לאחר מכן הטירוף גבר בשורת ציוצים שבהם טען שקים מנסה לשלוח רופא שיאשפז אותו בכפייה והתריע כי "אם יכלאו אותי כמו מנדלה, כולכם תדעו למה" – וכבר היה ברור עוד יותר, זה טירוף אמיתי, לא כזה של ריאליטי.
זו תצוגת טירוף שמזכירה אירועים מחייה של בריטני ספירס של 2007, כשבאוויר תחושה שמישהו איבד מולנו את השליטה בכל מובן אפשרי, שהסלב הופך לאדם שאם היינו רואים ברחוב היינו עוברים לצד השני של המדרכה, אבל בגלל שזה ברשת אנחנו נשארים להסתכל. גלישה פומבית כל כך לא נעימה, שאנחנו מיד אומרים שהיא מזייפת את זה לצרכים משפטיים או שהוא מזייף את זה כחלק מיחסי הציבור לאלבומו החדש, כי האמת היא שקשה לנו עם המחשבה שבן אדם מאבד את זה מולנו ואנחנו לא עושים כלום.
זו לא העסקה הרגילה בין סלב למעריץ
קניה ווסט הוא בי פולארי, זה לא חדש. בי פולאריות, כלומר הפרעה דו קוטבית או מאניה דיפרסיה, מתאפיינת בשינויים קיצוניים במצבי הרוח ובהתנהגות, בתקופות של מאניה ולאחריהן תקופות של דיכאון. האבחנה ניתנה לו ב-2016 וגם הוא וגם קים קרדשיאן דיברו עליה בפתיחות. הוא מתנגד לנטילת תרופות, חבל אבל זכותו, ומזה זמן מה הבחינו העוקבים שהוא נמצא בסוג של מאניה, שהכרזת הנשיאות היא חלק ממנה ועצרת הבחירות הייתה השיא.
כל הכותרות מאז האירוע מדברות על מצבו הנפשי של ווסט, חלקן טוענות שגם קרדשיאן מביעה כבר זמן מה דאגה ממצבו. הדבר ההגון לעשות, כשאדם מולנו מאבד את אחיזתו במציאות, זה לא להסתכל. כלומר, הדבר הרצוי הוא שיהיה לווסט מעגל תמיכה שינתק אותו מהרשתות החברתיות וידאג לכך שהוא יטופל, אבל זה לא קורה בינתיים. ידוע שיש קורלציה מסוימת בין כמות האנשים שעוקבים אחרי המלט דאון שלך לבין כמה לבד אתה באמת.
הסיקור של ווסט כרגע הוא סיקור של אדם בגלישה פסיכוטית כלשהי, ולכן הוא מציצני ומנצל. זו לא העסקה הרגילה בין סלב למעריץ, שבמסגרתה המעריץ מכלכל את הסלב ובתמורה מקבל הצצה לחייו. אנחנו לא שם יותר. עכשיו, מעריץ אמיתי צריך פשוט לא להסתכל. אנחנו נמצאים בשלב שבו המצלמות צריכות להיכבות וקניה ווסט צריך לקבל עזרה.