אף תכנית ריאליטי לא הכינה את עדן סבן למעמד המלחיץ של חתונת שישי אחר הצהריים על רקע הגלים של בת ים ומול 600 מחבריה הטובים שלה ושל בן זוגה, אדם טל. האינסטגרם התמלא בתיוגים ומדורי הרכילות מיהרו לברך, בלי לדעת שהיום המאושר ביותר בחייה של עדן התחיל דווקא ברגל שמאל. "קרו כל כך הרבה תקלות באותו היום: נשברה לי הציפורן, לא היו שמשיות ושכחנו את הטלית", היא נזכרת, "אבל עדיין, הכול היה כל כך מושלם. בדיוק הייתה שקיעה אחרי החופה, אדם היה על הבמה, הוא הרים אותי על הכתפיים וראיתי את כל האהובים שלי לבושים לבן. בחיים לא הרגשתי כאלה כמויות של אהבה. כשאת יוצאת מ'האח הגדול' צורחים את השם שלך ונפרשים לרגלייך, אבל את לא באמת קונה את זה. את מבינה שזה רגעי. אבל פה זו אהבה טהורה שמציפה אותך, זה פסיכי".
איזו סוג כלה היית?
"לפני החתונה הכרתי בי צדדים שלא חשבתי שקיימים. אני בדרך כלל בחורה רגועה, בקונטרול, לא נכנסת לפאניקה, ופתאום יש עדן חדשה שקמה עם לחצים וסטרס ודאגות ומחשבות".
אז היית בריידזילה.
"שום תקופה בחיים לא הפכה אותי לכזאת משוגעת. זה היום שבו את חוגגת עם בן הזוג את האהבה שלכם ואת רוצה שזה יהיה מושלם, אז המוח שלי הלך ליותר מדי כיוונים, אני רוצה ככה וככה. אין סוף לאפשרויות, זה מטורף".
איך היה לאדם באותה התקופה?
"היינו מגיעים למצבי קיצון כי אני בטירוף ובלחץ וצועקת, אבל רגע אחרי היינו מסתכלים אחד על השנייה ונקרעים מצחוק. פשוט חייבים להיות מודעים לזה, שזה האירוע והלחצים שהוא מביא איתו. זה שלושה-ארבעה חודשים של לחץ אינטנסיבי. בלילה של החתונה זו הייתה השינה הכי מתוקה שלי. אף פעם לא ישנתי כזה טוב, כמו היפהפייה הנרדמת. סוף סוף כל הלחץ ירד".
שנה עברה מאז. איך את מסכמת אותה?
"לא כל כך הרבה השתנה כי הרי גרנו ביחד והכרנו, רק התווסף הטייטל שנותן את ההידוק שאנחנו ביחד לנצח".
יוצא לכם לריב לפעמים?
"על כלים. החלוקה בבית היא מאוד ברורה: אדם עושה קניות ונמצא במטבח, מכין לי ארוחת ערב וכל בוקר מפנק אותי בשייק, ואני בניקיונות. אני אוהבת את הסדר שלי בארון, ולפעמים כשעולה לי אז אני יכולה לריב איתו 'למה הכלים לא שטופים', ו'למה יש בלגן'".
ומה עם ירח דבש, כבר היה?
"עוד לא, הייתה שנה עמוסה. אבל לפני החתונה היינו חודש בברזיל וגם מסיבת הרווקות שלי הייתה חודש בווגאס והיה מדהים, אז אל דאגה, לא צריך לרחם עלינו, אנחנו עוד ניסע בהמשך".
לא צריך להיכנס לנו לתחתונים
לא מעט גבות הורמו כשסבן הודיעה על אירוסיה לטל אחרי שנה של היכרות, והיא בת 23 בלבד. היו שחשבו שזה מהלך דומה מדי לזה של אמה פנינה, שהתחתנה עם אביה בגיל 18, התגרשה ממנו כשעדן הייתה בת 3 ולאחר מכן נישאה שלוש פעמים נוספות והביאה עוד שלושה ילדים. "מבחינתי זה דווקא בגלל זה. אני רוצה תא משפחתי משלי חזק ואיתן. מגיל קטן אני במקום של ללמוד מהטעויות של אמא שלי. אני לא מרגישה שעשיתי טעות, או שעשיתי את זה מהר מידי או שאני אתחרט על זה. אני מרגישה שאני יכולה לנצח את כל מה שאומרים מסביב, אם זה על מערכות יחסים או גירושים, כל עוד יש רצון ואת מוצאת את השותף שיעבור את זה איתך יד ביד. אני לא אומרת שהחיים קלים והכל לאבי-דאבי, אבל אם בחרת לעצמך מישהו שמסוגל לעבור איתך את החיים האלה, אז למה לא להילחם? בדידות זה דבר קשה, וככה גם ברגעים הקשים תהיו ביחד וגם ברגעים הגבוהים והעילאיים אתם תהיו ביחד, וזה מאזן. פעם חשבו שזוגיות עוצרת, אבל היא לא, היא מחזקת. יש לך על מי להישען, מי שייתן לך עצה טובה, ואני חושבת שזה מה שגרם לנו לעשות את הצעד הזה".
את השותף לחיים הזה מצאה עדן באדם, איש חיי לילה לשעבר ושותף בחנות בגדים בתל אביב. הוא בנו של צ'רלי אבוטבול, מי שהוגדר במשטרה יחד עם אחיו פליקס כראש ארגון פשע שעסק בגביית דמי חסות ובניהול הימורים בלתי חוקיים. עברו הפלילי של אבוטבול כלל עבירות של חטיפה וסחיטה והוא נעצר בחשדות לרצח, מעורבות בהצתה ושוד, אך לא הורשע בהן. אחרי שני ניסיונות להתנקש בחייו לאורך השנים הוא נמצא ירוי בביתו ב-2014 ועל פי קביעת המשטרה מדובר היה בהתאבדות.
בראיון זוגי למגזין מאקו שנערך עם סבן וטל זמן קצר לאחר שהתארסו, טל התעקש שאביו הוא לא מה שהתקשורת עשתה ממנו: "לא נולדתי למשפחת פשע, לא גדלתי במשפחת פשע, אבא שלי לא התפרנס מפשע. אז היה לנו אולי דוד פושע והייתה עלינו אולי סטיגמה כזו כי לא היינו פראיירים, אבל מפה ועד לאיפה שהתקשורת מציירת את זה יש הבדל של עולם ומלואו, ולא קשור למציאות בכלל". היום סבן מחזקת את דבריו, ומוסיפה: "זה מיותר להתעסק בזה, יש קטע כזה לתקשורת לחזור ולדוש על אותו נושא גם אחרי שאתה עונה. זה החיים שלהם וזה החיים שלנו, אדם לא קשור למה שהיה במשפחה המורחבת שלו, ואני מכירה את המשפחה המצומצמת, יש לו אמא מדהימה, אני אוהבת אותה ואת הסבתא, ואת האחים שלו. כולם חיבקו אותי ממש למשפחה. אין מה לחפש ולהתעסק מעבר לזה, זה עצוב, תשחררו, זה לא נעים שכל הזמן מזכירים את זה, כולנו במקום אחר, כל בן אדם מתפתח. בסופו של דבר הוא בחור צעיר שאיבד את אבא שלו וזה כואב".
איך היה לאדם כשאבא שלו לא עמד לצידו בחופה?
"זה היה קשה. הוא היה חסר, אבל הרגשנו אותו שם. במסיבת האירוסים אחרי שחזרנו מברזיל חבר של אדם שם שיר שאבא שלו אהב וזו הייתה כמו סגירת מעגל. אדם הרגיש שאבא שלו נכח שם, ראיתי את כל הגוף שלו בצמרמורת ומלא אהבה וראיתי שכבה של דמעות, באמת שהרגשנו אותו איתנו שם".
ואיך לך היה עם אבא בחתונה? היו תקופות שלא דיברתם בכלל.
"אנחנו בקשר טוב כבר תקופה, הוא בכה כשהוא ליווה אותי בחופה וזה היה כל כך חמוד. יש לו פאסון גברי ורציני ופתאום לראות אותו כמו ילד מוליך את הילדה שלו לחופה. יש לי אבא מדהים עם לב ענק, והיום הוא כאן בשבילי בכל רגע ורגע".
איך משלימים את הפערים שנוצרו כל השנים האלו שלא דיברתם?
"אי אפשר להשלים, אני פשוט אוספת רגעים חדשים. זה עבר, זה היה. היום כבר אין כעסים. הייתה תקופה מאוד ארוכה שכן כעסתי על זה שהוא לא היה שם כשגדלתי ושלא הייתה לי דמות אבהית כמו שיש לחברות שלי. בשלב מסוים הפסקתי לשפוט כי הבנתי שאני לא יודעת איך הוא גדל. את מבינה שזה אבא שלך והוא לא בן אדם רע. כשלמדתי לשחרר ולקבל אותו כמו שהוא אז קרה דבר מדהים וקיבלתי את האבא הכי טוב שהוא יכול להיות".
אם כבר דיברנו על משפחה, כבר מציקים לכם על ילדים?
"וואו, נון סטופ. מחטטים, מציקים ודוחפים את האף, אבל אנחנו חיים את עצמנו ולא חייבים דין וחשבון לאף אחד, לא צריך להיכנס לנו לתחתונים. הרי ברור שזה במחשבה שלנו, אבל אני באמת מאוד צעירה וכרגע אנחנו מתמקדים בעשייה המקצועית ורוצים לממש את עצמנו. אני רעבה להצלחה, יש לי שאיפות להגיע להוליווד ואני מאמינה שאלוהים ישלח לנו את זה ברגע הנכון".
"תוך רגע יש כבר ריאליטי אחר ואת לא מעניינת יותר"
בשנה האחרונה הקריירה של סבן קיבלה את התפנית שהיא כל כך ייחלה לה, ומדוגמנית בקמפיינים מקומיים היא הופכת לשחקנית עסוקה בטלוויזיה ובקולנוע עם ארבעה פרויקטים גדולים שעומדים לצאת בזה אחר זה. אבל כל הפירות שהיא עתידה לקצור בקרוב הגיעו אחרי תקופה מורכבת במיוחד. "נפתחו הרבה דלתות לאחרונה וקיבלתי את זה בכל כך הרבה אהבה וחום, בעיקר כי לפני כן הייתה לי שנה מאוד לא פשוטה אחרי היציאה מ'האח'. ישבתי בבית שנה. זה היה לא פשוט בכלל, מבחורה שעובדת בחמש עבודות מגיל 14 פתאום מצאתי את עצמי בלי עבודה. לא היו מוכנים אפילו להזמין אותי לאודישנים כי השתתפתי בריאליטי. אין לי בעיה שלא יקבלו אותי, אני אגיע לאודישן ואקבל ביקורת בונה ותגידו לי שאני לא טובה ואני אחזור הביתה ואעבוד, אבל זה שאפילו לא מוכנים לראות אותך, זה מרסק, וכל פעם את צריכה לקום ולהילחם מחדש".
כולם בטוחים שריאליטי זו מקפצה.
"קרו רצף של טעויות ובחירה בעבודות לא נכונות, ותוך רגע יש כבר ריאליטי חדש ואת לא מעניינת יותר וידעתי שזה יקרה מתישהו. ידעתי שזה יהיה קשה, אבל לא ציפיתי שזה יהיה כזה קשוח. מבחינה מקצועית, חזרתי עשרת אלפים צעדים אחורה וזה הדבר האחרון שרציתי לעשות לעצמי. נכנסתי ל'אח הגדול' כדי לקדם את עצמי, כדי לפתוח דלתות וכדי שיכירו אותי, ואז קיבלתי כאפה קשה מאוד.
"זה לא שאני מתחרטת על התקופה ההיא, אבל השנה הזאת שלא מצאתי את עצמי הייתה נוראית. אני גם לא יכולה ללכת לעבוד בסתם עבודה, כי יש לך את הסוכן שאומר לך לחכות ולחכות ולא לעשות את זה ולא את זה. אבל כמה את יכולה לחכות? וכמה את יכולה לחיות בלי הכנסה? בכל המסע הזה של לחכות למשהו, את עוברת נפשית משהו שהוא מאוד מרסק. את פתאום מתכלבת עם עצמך, הביטחון שלך יורד ואת משתעממת בבית, וגם לתחילת קשר זה לא בריא, כי אני סתם מציקה לו. הוא בעשייה, הוא יוצא לעבוד ואת יושבת בבית והוא חוזר ואת עדיין באותה פוזיציה. זה מתסכל".
איך התמודדת?
"חשבתי ללכת לטיפול, אבל לא עשיתי את זה, בעיקר קיבלתי הרבה תמיכה מבעלי ומחברות שלי והמשפחה. אדם הוא המעריץ הכי גדול שלי ולמזלי הוא נכנס לחיים שלי באותה התקופה והיה לי על מי להישען ומי שיתמוך בי, ויגיד לי שאני טובה ויאמין בי ושאני יכולה להשיג דברים ושאני אשאף הכי גבוה. וזה הגיע בסוף וזה היה שוק ותדהמה".
מה שהגיע בסוף היה הצעת עבודה מנטפליקס."למזלי לא הייתה להם סטיגמה מוקדמת עליי אז נתנו לי צ'אנס ושלחו לי לעשות אודישן מצולם לתפקיד של חיילת בסדרה חדשה שהם צילמו בירדן. הייתי בלחץ מטורף וזה היה טקסט מבולגן כזה בעברית, אנגלית וערבית. צילמתי ושלחתי, אמרתי מה שיהיה יהיה. ופתאום הסוכנת שלי מתקשרת אליי ואומרת לי 'לא התקבלת לחיילת, אבל כן התקבלת לתפקיד אחר בסדרה'. תוך שבוע כבר הייתי על המטוס בדרך לירדן, באו לקחת אותי מהשדה ובחדר כבר חיכה לי סים לטלפון ודולרים והיה לי נהג צמוד. זה היה פסיכי, כולם באדרנלין מטורף, ועל הסט יש לך הכל משלך, מלבישה, מאפרת, וואן. הייתה לי מתורגמנית שעבדה איתי צמוד על הערבית, ואין, כל מה שאת רוצה את מקבלת. זו הייתה חוויה מטורפת, מדהימה, לא מספקת בעליל, עכשיו שטעמתי, אני רק רוצה עוד".
מה היה התפקיד?
"הייתי ערבייה שעומדת להתחתן עם אחד המחבלים שהולך להתפוצץ ומעניקים לו אותי. היה לי יום צילום אחד, אני בסצנה אחת ואין לי תפקיד משמעותי, אבל עדיין התייחסו אליי כמו לשחקנית ראשית".
בעוד שבסדרה המדוברת בנטפליקס סבן קיבלה סצנה אחת בלבד, ב"פול גז" החדש בבימויו של קובי מחט כבר אי אפשר יהיה לפספס אותה. הסרט, שיוצא לאקרנים ב-10 לאוקטובר, מתאר את אליפות המדינה לנוער ברכיבת אופנועי שטח וסבן מגלמת שם את נטלי התיכוניסטית. "קובי התקשר לסוכן שלי ואמר לו שאני מדהימה וברור שהתשובה חיובית. אני משחקת את הביץ' של הכיתה וזה מגניב, כי אני לא ביץ' ביומיום שלי. את מבינה איזה כיף זה? זכיתי לשחק לצד שחקנים מעולים כמו אורי פפר, תובל שפיר, זוהר ליבה וקווין רובין וזו הייתה חוויה מדהימה".
איך היה לחזור לתיכון?
"יואו, נכנסו לכיתה וממש התרגשתי וגעגוע הציף אותי, ואז אחרי שעה פתאום אני מגלגלת עיניים ונופלת עליי עייפות ואני אומרת 'יו פאק, אני זוכרת איך אין אוויר בכיתה, את נרדמת כל הזמן, טוב שעברתי את זה'".
מלשחק תלמידת תיכון, סבן המשיכה את המסלול הטבעי והתגייסה בפעם הראשונה בחייה לטובת תפקיד בעונה השנייה של "תאג"ד". "לא עשיתי צבא בגלל המצב בבית, הייתי חייבת לפרנס ועכשיו הגיעה לי ההזדמנות לעלות על מדים. ממש רציתי להיות חיילת, לוחמת, אז זה קצת עוזר לי לסגור מעגל". בהמשך השנה נוכל לראות אותה גם בדרמת הנוער החדשה "ספיידרז" שתופץ ב-170 מדינות ובעונה השנייה של "ג'ודה", סדרת הערפדים של ציון ברוך אליה נבחנה בגלל, ולמרות, תחילת הדרך בריאליטי. "התקבלתי בזכות יאנה (יוסף, אשתו של ציון ברוך). היה לציון רפרנס איך הוא רוצה שהדמות תראה, ואז יאנה אמרה לו 'עדן מהאח הגדול', והוא ענה לה 'נראה לך שאני אקח מישהי מ'האח הגדול'?' והיא אמרה לו, 'סליחה?' ואז הוא זימן אותי. הם סיפרו לי את זה כשהתקבלתי ויאנה היא לגמרי השראה, היא שחקנית מהממת שכן הצליחה לעשות את המעבר".
לא רואים אותי כעוד דוגמנית, מלהקים אותי כי זה נכון חברתית
כשעדן נכנסה לבית "האח הגדול" על תקן הדוגמנית היפהפייה, היא הביאה משב רוח אופנתי שהקדים את זמנו בארץ. מעילים גדולים דמויי פרווה, טופים קטנטנים ופאוץ' אחד בולט, הרבה לפני נועה קירל. עד שתגשים את החלום שלה ליצור קולקציה משלה ("זה יקרה, אני פשוט צריכה להתפקס"), היא ממשיכה לקטוף קמפיינים נחשקים. לאחרונה נבחרה לאחת הפרזנטוריות המקומיות של חברת התכשיטים "פנדורה", ומעבר לים הוזמנה מטעם H&M לייצג את ישראל בתור משפיענית מובילה באירוע גלובלי ייחודי בארה"ב. "זה היה עולמי ומטורף וגרנדיוזי ומדהים, זה היה עם עוד 70 בנות מ-70 מדינות שונות, כל אחת עם הצבעוניות שלה".
את מרגישה שמעבר לים נותנים לך יותר הזדמנויות ופחות מתמקדים בצבע העור?
"ברור, אין שאלה בכלל. זה מקובל שם, זה רגיל".
ואיך זה פה?
"פה מתאמצים, כי זה עכשיו בדיבור וצריך, אבל זה לא מגיע מבפנים. לא רואים אותי כעוד דוגמנית, אלא כי זה נכון חברתית, בקטע של 'צריך להכניס מישהי שחורה בשביל להגיד שתומכים'. זה לא באמונה שלמה, תסתכלי בעצמך, יש מישהי בצבע עור כהה שמייצגת חברת בגדים? שהיא בפרונט? לא. ייקחו אותנו לקמפיין קטן בדיוק בתקופה, או שדוגמנית שחורה תהיה לצד הראשית, אבל אין מישהי שמובילה משהו".
את נתקלת בהערות גזעניות?
"בתחילת הדרך, לפני שנכנסתי לריאליטי, הסוכן שלי רצה לסגור לי קמפיין ואחת החברות אמרה 'היא אתיופית, איזה קהל היא כבר תביא, עוד אתיופים?'. אחרי זה כשהתפרסמתי החברה הזו רצתה לעבוד איתנו ולא הסכמתי, שמנו איקס. אני לא מבינה מה השריטה, מה, זה לא קהל ששם כסף? זה לא קהל שקונה לעצמו בגדים? זה לא קהל מטופח? זו מחשבה שאני בחיים לא אבין".
לא שמענו את קולך במחאת האתיופים האחרונה.
"הייתי בפריז ועבדתי והייתי ממש מנותקת. בדרך כלל אני מחוברת לחדשות, אבל הפעם יצא שלא היה לי זמן ורק דיברתי עם המשפחה, ואז אדם התקשר ואמר לי 'ראית מה הולך בארץ?'. נכנסתי לאתרי החדשות וחשכו עיניי, היה טלטול במדינה. זה הגיע לכל בית, אבל לצערי אני לא חושבת שנעשה שינוי. עדיין אומרים 'אם הייתם מתנהגים אחרת, אז היינו בעדכם'. כן, ואם זה היה קורה למשפחה שלכם? ותוקפים את העדה: 'אין לכם חינוך ואתם אלימים ואין לכם רמה'. ברור שאני לא מסכימה עם האלימות שהייתה, אבל זה יוצאים מן הכלל שגם גדלו בצורה מסוימת. גרמתם לנו להיות כאלה, לא גדלנו בלאבי-דאבי, פיס אנד לאב ואוהבים אותי, לא. כל החיים שלך גרמו לך לחשוב שאתה לוזר, שאתה אפס, שאין לך כלום, שמי אתה ומה אתה, ואתה גדל להיות בן אדם כועס, ולא מוכן להכניס אנשים אחרים לחיים שלך, שומר על הטריטוריה שלך, אז אל תתפלאו".
איך יכול להיווצר שינוי?
"זה כל כך פשוט אבל גם כל כך מורכב, כי השינוי מתחיל בכל בן אדם. גם בקהילה הלהט"בית וגם בקהילה השחורה, אנחנו לא שונים, אנחנו נושמים את אותו אוויר, אנחנו אוכלים את אותו אוכל. זה עצוב שיש את הפילוג הזה, זה עצוב שיש את האנשים האלה שמשפילים, שממעיטים בערכם של אנשים בגלל ככה וככה וככה. יש דברים שהם לא ברי שינוי. זאת אני, אין לך מה לעשות עם זה, תבכה, תצרח לאלוהים, אין לך מה לעשות עם זה, זו אני, ואני אוהבת את עצמי איך שאני. ואני בטוחה שלכל בן אדם יש את הרגעים שהוא מסתכל על עצמו במראה עם מועקות מסוימות, אז תחשבי שהעולם בא אליך ותוקף אותך על מי שאתה, איזה כואב זה, איזה קשה זה. השינוי צריך להתחיל בנו, לקבל את האחר, לאהוב את האחר. אנחנו אחד".
צילום: לי אגמון ל" אגנט פרו" | סטיילינג: שני לסרי ל" אגנט פרו" | איפור: מורן ינקו ל" אגנט פרו" | שיער: דנה וינשמן ל" אגנט פרו" | בגדים (לפי לוקים): לוק 1: ז'קט – אלמביקה, | לוק 2: שמלה וחצאית - קורלי גת | לוק 3: חליפה - mirza by naor, מטפחת - Zara, נעליים - Charles and Keith | לוק 4: שמלה - Joya Halper | לוק 5: ז'קט ומטפחת - קורלי גת | לוק 7: חליפה - לארה רוסנובסקי | לוק 7: שמלה – H&M, מטפחת – אלמביקה, תיק: לארה רוסנובסקי | התמונות צולמו בכפר ביתא ישראל בקרית גת |