עד אתמול לא הכרתי את כוכב הילדים רוי בוי. אמנם יש לי ילד בן שש ויצא לי להגרר למופעי חנוכה, מהסוג שמאגד את מיכל הקטנה, מני ממטרה, הדוד חיים ומיקי מוכתר לחוויות הפרעת הקשב האלו שאנחנו, ההורים, בוהים בהן מהצד באימה מהולה בהשלמה, אבל הוא לא היה שם. כך לפחות נדמה לי, ואני מאמינה שהייתי זוכרת את החלקת השיער האגרסיבית הזאת מתנפנפת על הבמה.

מאז כבר הספקתי לחזור לכתבה שנערכה איתו בעבר במאקו, בעקבות פרשת שליפת נשק על נערים (שאותה הוא מכחיש). לכתבה הוא הצטלם כשהוא אוחז בשלל עופות דורסים, וסיפר על אהבתו לטבע ולחיות שאותה הוא מנסה להעביר לילדים. אתמול בערב, להפגנת העצמאיים, הוא הגיע כשהוא רכוב על סוס, גם זה חלק מפרסונת כוכב הילדים המחובר לטבע שאוהב בעלי חיים.

באופן מעניין גם בסרטון שלו, שבו הוא שואל את ילדיו "מי רוצה להאכיל בדואי?", נדמה שהוא מדבר על בעלי חיים, פשוט הפעם אלו ילדים. זו גזענות מדהימה בכמה שהיא טהורה, אולי בגלל זה התגובות גם כל כך גורפות, בלי קשר למחנה פוליטי. זה יכול להיות קשור למחנה פוליטי, הרי זו לא גזענות שצמחה בחלל ריק והאפלייה הממסדית כלפי בדואים גרועה יותר מכל סרטון של רוי בוי, אבל בואו לא ניכנס לשם הפעם. ובואו נסכים שאנחנו רגילים לגזענות שלנו מעודנת יותר, כזאת שאפשר להתווכח עליה. לדה הומניזציה מזדחלת שקל להתעלם ממנה. לא ככה, לא בפרצוף, לא באסוציאציות לספארי, לא עם ילדים.

מאז רוי בוי התנצל באופן גרוע ועדיין, התנצל, אבל זה הסימן שלנו, ההורים, להתעורר. האם זה מפליא מישהו שרוי בוי הוא כוכב ילדים? לא באמת. הסטנדרטים די נמוכים בתחום. אמנם עלינו להעריך אנשים שרודפים אחרי חלום שהוא כמעט בלתי אפשרי ומכתתים רגליהם בין קניונים להצגות עם מדים מזוהים ורשימת שירים על עונות השנה ולעתים גם סייד קיק שהוא בובה, אבל מותר להסכים שהרבה פעמים התוצרת שלהם מחפירה. כוכבי ילדים הם אנשים שעובדים נורא נורא קשה והמון פעמים היצירה פשוט לא טובה, לשום גיל.

אנחנו נותנים לילדים שלנו לצרוך מלא תוכן שמקומו בפח. אנחנו מסתפקים בזה כי אנחנו הורים עייפים. כי זה זול. כי יש עלינו המון לחץ כל הזמן. כי הילדים רוצים בגלל חברים שלהם בגן. כי אנחנו צריכים להתארגן בבוקר וזו חצי שעה שהם מעסיקים לנו את הילדים. כי קיבלנו כרטיסים חינם למופע בחנוכה והם די יקרים. אבל ראוי שהסרטון של רוי בוי יגרום לנו לומר - לא, אני לא מעוניין שהילד שלי ייחשף לאיש הזה. ומכאן להתחיל לעשות סינון כללי לאנשים אחרים ששומרים לו על הילדים במופעים ודרך המסך. כי רוי בוי הוא הכי גרוע, אבל גם הקוקאין וצריכת הזנות של יובל המבולבל הם לא מי יודע מה, ובואו נודה שגם רבים אחרים נראים, לא מעט פעמים, די מטרופים.

 

יש לא מעט חשבונות נפש שראוי לעשות בעקבות הסרטון של רוי בוי, ואחד מהם הוא להצטער על כך שזה מה שנתנו לילדים שלנו לצרוך כל הזמן הזה. אז מספיק. הסטנדרט לכוכבי ילדים נמוך מדי וחייב לעלות. לא כולם, יש כוכבי ילדים נפלאים וחינוכיים, החובה שלנו היא לאתר אותם ולתת לילדים שלנו לצפות בהם, ולא להסתפק במה שנותנים בערוצי ילדים או ביוטיוב. יש לנו פה עבודה, זה מבאס, אבל אין לנו ברירה.

יש המון תכנים שאנחנו מסננים לילדים שלנו, חשוב לנו שהם יצפו בתכניות טלוויזיה איכותיות, תואמות גיל וחכמות ואכן, כתוצאה מכך יש המון המון טלוויזיה טובה לילדים בכל גיל, שהיא מתוחכמת ומצחיקה ומגניבה ובא לנו לראות אותה בעצמנו. אבל עם כוכבי ילדים זה עדיין לא קורה, קליפים ומופעים של כוכבי ילדים עדיין מרגישים - ברגעים שאנחנו אשכרה מרימים את הראש מהטלפון ומתבוננים בהם - כמו לנקוש בקרקעית כלשהי.

אבל אם אנחנו נתחיל לסנן את התכנים האלו, גם הרמה שלהם תעלה. ככה העולם העובד, אם יהיה ביקור לתוכן איכותי יותר, הוא יגיע. ואנחנו לא טוענים שיש לחשוף את ילדינו רק לבייבי איינשטיין או קלאסיקות גודאר לילדים, אנחנו לא שם, הצפייה צריכה להיות גם קלילה וכיפית ולא רק מעשירה או חינוכית, אבל כן חווית צפייה טובה ומכבדת. ובשביל זה, אנחנו צריכים להעלות את הרף התוכני והאנושי. ובואו נסכים ש"מי רוצה להאכיל בדואי", זה רף שיש הרבה מאוד לאן לעלות ממנו.