רמת אביב ג' סוערת. אם פעם היה ברור לכולם אילו דגמים יכולים להיחשב "רכב שופוני" (רכבי שטח עצומים, מכוניות פאר נוצצות ורכבי ספורט שריריים), בשנים האחרונות נראה שצריך להסתובב עם מגדיר דגמים מעודכן כדי לקבוע מי עומד בסטנדרט ומי הוא סתם חיקוי עלוב; יצרני הרכב החלו לעשות שילובים משונים והכלאות שהביאו לפסי הייצור יצירות כמו מכוניות פרימיום בגודל מיני, רכבי פנאי-שטח שמבוססים על מכוניות סופר מיני ועוד ועוד. כחלק מהמגמה הזו, של הגדלת ההיצע, השיקה אודי בקיץ האחרון את ה-Q3 - רכב פנאי בממדים קומפקטיים, שעשה לאחרונה עלייה לארץ.
מצד אחד, עם סמל של אודי בחזית, מנוע בשרני מתחת למכסה ותג מחיר של לא פחות מ-276 אלף שקלים לגרסת הבסיס, הוא זוכה באופן אוטומטי להיכנס בשערי היכל התהילה של הצפונים. מצד שני, הוא מבוסס על הפלטפורמה של הפולקסווגן גולף, מיוצר במפעל סיאט בספרד ומגיע בממדים קומפקטיים למדי שלא עושים הרבה רושם מרחוק. אז מיהו בדיוק ה-Q3?
דמיון משפחתי
בחניה של בית צ'מפיון ה-Q3 החדש חונה בסמוך לאחיו הגדול ה-Q5, ומרחוק קשה להבחין מי הוא מי. במבט מהצד או מאחור ה-Q3 החדש נראה ממש כמו העתק מוקטן עם אותם קימורי פח, אותו קו חלונות, אותם חישוקים, מיקומי ידיות, פרופורציות ועוד. מלפנים אפשר להבחין של-Q3 הצעיר יש אלמנטים התואמים את הקו העדכני יותר של אודי, עם יחידות פנסים צרות המשלבות תאורת לד קבועה וסבכה מחודדת יותר.
רכב המבחן הגיע בצבע כתום מטאלי שהעניק לו נוכחות, אך אם מנטרלים את האפקט הג'ינגי הלוהט בסך הכל לא מדובר בעיצוב מסובב ראשים. מכיוון שניתן להעריך שמרבית הרוכשים יבחרו בלבן, כסוף או מקסימום שחור - אפשר לסכם שה-Q3 מציג מראה סולידי נעים לעין, שבשילוב ממדים לא מוגזמים ופרונט פחות מגושם מתברך בלוק חתיכי יותר מאשר זה של אחיו הגדולים.
איכותי אבל מעורר פיהוק
גם תא הנוסעים לא יצליח להפיל אתכם שדודים עם עיצוב סופר-מקורי או חידושים שלא ראיתם בעבר, אבל כמו שהורגלנו אצל אודי בשנים האחרונות - הוא בנוי מצוין ומציג שילוב הרמוני של חומרים ברמה מאוד גבוהה והנדסת אנוש ידידותית.
המרווח מלפנים מצוין, והמושבים אמנם קצת קשיחים אבל בהחלט מצליחים להעניק פשרה לא רעה בין נוחות לתמיכת הגוף. המרווח מאחור, לעומת זאת, לא מצליח להתעלות על זה של משפחתית קומפקטית ממוצעת, ולא מציע את האקסטרה שג'יפונים אופנתיים אחרים מציעים. דף הנתונים מדווח שתא המטען כולל נפח מכובד של 450 ליטרים, אבל במציאות נראה שמספר לא מבוטל של ליטרים נזל לאיפשהו, והתחושה היא של תא מטען קטן יחסית. רמת האבזור בהחלט גבוהה גם בגרסה ה"בסיסית", וכוללת גג שמש גדול, ריפוד מושבים בשילוב עור, מושב נהג עם כיוון חשמלי, תאורת לד פנימית וחיצונית, מחשב דרך, בקרת אקלים מפוצלת, בלם יד חשמלי, מערכת שמע משוכללת, חיישני אור וגשם, מערכת start&stop, חישוקי 17' שעליהם נעולים צמיגים רחבים ועוד.
עם זאת, במכונית ברמת מחירים שכזאת די מתבקש אבזור כמו פנסי קסנון, דיבורית בלוטות', מראות צד מתקפלות וחיישני חניה. כל אלה ידרשו שדרוג לרמת פאר "לקשרי" בתוספת מחיר לא קטנה של כמעט 30 אלף שקלים. קיימות גם רמות גימור גבוהות אף יותר, אך באף אחת מהן לא מוצעים גם חיישני חניה קדמיים, שליטה על ההילוכים מההגה ובקרת שיוט.
ה-Q3 מיוצר במספר גרסאות דיזל ובנזין, אך בשלב זה מיובאת לארץ גרסה בודדת ונמרצת למדי המצוידת במנוע בנזין בנפח 2 ליטרים עם מגדש טורבו המפיק 211 כ"ס ומומנט של 35.7 קג"מ (המוכר לנו מבת הדודה הספורטיבית, הגולף GTI, ומאחיו הגדול, ה-Q5). המנוע משודך לתיבת הילוכים כפולת מצמדים בשם S-TRONIC, שהיא למעשה הגרסה של אודי ל-DSG המפורסם של פולקסווגן.
מהיר ועצבני
סיבוב של המפתח מעיר את המנוע הנמרץ לחיים, אך למרות עדר הסוסים המכובד המצטופף לו בתא המנוע הצליל שבוקע ממנו כמעט אינו מורגש. אף שמדובר ברכב ששוקל כ-1,600 קילוגרם, השילוב המושלם של המנוע והגיר מעניק תחושה של תנועה קלילה וזריזה שלא דורשת כל מאמץ.
כשסוחטים את הדוושה לרצפה מתקבלת מיד תזכורת מהיכן הגיע המנוע הזה וקצב התנועה הופך להיסטרי, עם תאוצות רמזורים שיוצרות תחושה שכולם מסביב עומדים במקום ותאוצות ביניים מהירות כברק. עם זאת, מי שמצפה שלקצב התנועה המזכיר מכונית ספורט יתלווה גם צליל מנוע בשרני - צפוי להתאכזב. למרות שיחידת ההנעה אמורה להיות זהה לזו של הגולף GTI, מערכת הפליטה של ה-Q3 מתונה מאוד, ובמקום בק-פיירים ופצפוצים מעלי האדרנלין הזכורים מ-GTI בטווח הפעולה הגבוה המנוע של הQ3 משמיע צליל מכני צרחני ודי מאכזב.
בכל מקרה, הנתונים הרשמיים מדווחים על יכולת האצה למהירות תלת ספרתית בתוך 6.9 שניות - זהה לנתון של ה-GTI - ומהירות מרבית מעט נמוכה יותר, של 230 קמ"ש.
יחידת ההנעה הייתה זוכה לציון מושלם אלמלא היינו צרכים לסבול את מערכת העצור וסע המעצבנת שנועדה להפחית את פליטת המזהמים. המערכת הזו מגלה התלהבות יתר לכבות את המנוע בכל עצירה של יותר משתי שניות, ופעולתה גורמת לטלטול עדין במרכב בכיבוי ואחד מעצבן הרבה יותר בהתנעה. אין ספק שבנסיעה בפקקים היא מצליחה להטריף אפילו אנשים רגועים במיוחד, והיתרון היחיד שלה הוא שהיא כוללת כפתור, שאנחנו עשינו בו שימוש נרחב, המאפשר לנתק אותה.
בכביש המהיר ה-Q3 יכול לחצות את הארץ הקטנה שלנו בלי למצמץ, תוך שיוט נינוח במהירות שעלולה לסדר לכם מפגש בזק עם שופט תעבורה. עם זאת, אני חייב לציין שלו הייתי יוצא למסע מחוף לחוף בארצות הברית, זאת לא הייתה הבחירה הראשונה שלי.
מכונית ספורט או רכב פנאי?
קצב התנועה המרשים בעיר ובכבישים המהירים לא פוסק גם כשהכבישים הופכים למפותלים והרריים. ה-Q3 מאפשר לתקוף פניות בנחישות, ועושה זאת בעזרת כיול מתלים מדויק, הנעה כפולה שדואגת כל העת להעביר את הכוח בדרך משכנעת לכביש מבלי לגרום לגלגלים לאבד אחיזה, ומנוע גמיש וגיר שתמיד מוצאים את השילוב המושלם ביניהם.
לשלילה נציין כי ההגה אמנם מהיר והמשקל שלו טוב אך הוא מעט מנותק מדי, וגם הבלמים - שבסך הכל עושים את העבודה בצורה מוצלחת - מרגישים מעט חסרי נשיכה משכנעת לרמת ביצועים שכזאת. עם זאת, בסיכומו של פרק ההתנהגות אין ספק שה-Q3 הוא אחד מרכבי הפנאי בעלי האחיזה הגבוהה ביותר שנהגנו בהם לאחרונה, והוא הרבה יותר קרוב לקומפקטית לוהטת מאשר להרבה מאוד ג'יפונים הסובלים מהתנהגות כביש עלובה.
בשטח, לעומת זאת, אין ל-Q3 מה לחפש - עם מרווח גחון של 16 ס"מ ומערכות הנעה רגישות. אין ספק שמתכנניו סמכו על התפיסה הרווחת שאף לקוח לא באמת יורד לשטח עם רכב הפנאי שלו, ורמת העבירות הנדרשת היא כזו שתאפשר טיפוס על מדרכה או מקסימום נסיעה על שביל עפר כבוש היטב.
בחזרה לאספלט, זהו אמנם לא רכב שמרחף מעל פני הכביש, ובשל האופי הספורטיבי המתלים מעט נוקשים - אך האירופי הזה מצליח להתמודד בכבוד עם איכות סלילה ים תיכונית ולספק נוחות נסיעה טובה בהחלט.
כמו בהרבה מנועים מוגדשים צריכת הדלק מושפעת מאוד מעוצמת הלחיצה על הדוושה, ואם תתפתו לזנק בעוצמה במאוצי רמזורים ולנהוג חזק כמו שה-Q3 מעודד לעשות, תשלמו על כך בצריכת דלק שעלולה להידרדר גם לפחות מ-7 ק"מ לליטר. נהיגה מתונה יותר עשויה לשפר את הנתון פלאים, לאזור שבין 11 ל-12 ק"מ לליטר.
רמת אביב ג' בכוננות ספיגה?
ה-Q3 הוא עוד הוכחה לכך שבאודי בהחלט יודעים לבנות כלי רכב. הוא נאה, מבוצע ללא רבב ומגיע עם יכולות מצוינות, לפחות בכביש. אבל למרות הנתונים המרשימים, הוא לא באמת מצליח להצדיק את 276 אלף השקלים שהוא עולה. בסכום נמוך יותר אפשר למצוא לא מעט רכבי פנאי מרווחים ועדיפים ממנו, וכמובן משפחתיות פרימיום קומפקטיות שמצוידות בביצועים ויכולות ספורטיביות דומות. יתרה מזאת, אחיו הגדול והשימושי יותר, ה-Q5, מוצע מזה זמן במבצע במחיר של 289 אלף שקלים, וכולל אותו המנוע ואבזור עדיף.
אמנם מבחינה שכלתנית קשה למצוא סיבות הגיוניות לרכוש אותו, אבל אין ספק שאת מבחן השופוני ה-Q3 צולח ובגדול, וניתן להעריך שכרכב שמראש פונה לנישה של הנישה יימצאו לו בשכונות הצפוניות של תל אביב מספיק לקוחות, שיאהבו את הזריזות שלו ברמזורים, את המראה היוקרתי אך הסולידי שמתאים בול לבית המעוצב בקו לבן נקי, ואת ממדיו הקומפקטים שלא מקשים על הכניסה לחניה התת קרקעית של מגדל המגורים.
