אנשים אוהבים להעיד על עצמם שהם ספונטניים, אבל למען האמת מרביתם די אוהבים את השגרה שמנתבת את חייהם בין קוביות או תבניות מאוד ברורות. גם בבחירת המכונית, כך מסתבר, רוב האנשים הולכים על בטוח – מה שהשכן ממול קנה או דגם שהחבר "שמבין" המליץ עליו – וזה בדרך כלל נגמר במשפחומטית סדאן, סוג של מתכון ישראלי מנצח שהתקבע כאן לפני כמה עשורים, כמו פלאפל.
אבל ממש כמו שיותר ויותר ישראלים גילו שהם יותר מתחברים לפסטה, סושי או אסאדו, לא תמיד לפלאפל עם טחינה, אם רוכשי המכוניות היו מרשים לעצמם לבדוק איזה רכב מתאים להם, הם היו מגלים שיותר קל להסתדר עם ממדים של סופר מיני, מרווח פנימי ותקרה גבוהה של וואן קטן או לישיבה הגבוהה במחוזות הג'יפון, לאו דווקא למה שמוכר. אלא שישראלי, כמו ישראלי, יניח כעת שהבחירה החדשה מחייבת פשרה או תקציב גדול יותר, כמו ההבדל בין פלאפל לפסטה, סושי או אסאדו, וימשיך לרכוש מכוניות מעלות פיהוק.
אבל מה אם היינו אומרים לכם שבסכום אפילו נמוך ממחירה של סדאן משפחתית ממוצעת אפשר לרכוש מכונית שמציעה שימושיות משפחתיות, ממדים צנועים, תא נוסעים מרווח ואפילו נגיעות של ג'יפון? ואם זה לא מספיק, נציין שמדובר במותג פופולרי אמין ובעל מוניטין, גיר אוטומטי, מנוע 1.6, אבזור נדיב ואפילו אחריות ל-7 שנים? בקיצור, קבלו את הקיה סול, מכונית שמוכיחה שבשביל מתכון מיוחד לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה, גם אם זה אומר לייצר מכונית עם עיצוב רבוע וקופסתי.
עיצוב שאי אפשר להישאר אדיש אליו
שחקנית הנשמה הקוריאנית נולדה ב-2008, עשתה עלייה לארץ לפני קצת יותר משנה וכעת אנו פוגשים אותה אחרי מתיחת פנים קלה שעברה לאחרונה וכוללת עדכוני עיצוב ושדרוגים מכניים שבמרכזם מנוע ותיבת הילוכים חדשים.
בניגוד למבחני רכב אחרים בהם סעיף העיצוב הוא עוד מרכיב במכלול השיקולים לבחירת רכב, נראה שבמקרה של הסול יש לעיצוב משמעות מרכזית יותר. זו מכונית שאי אפשר להישאר אדישים אליה ומעוררת מנעד תגובות רחב ביותר: יש הטוענים שמדובר בקופסה מכוערת, מעוותת ומגוחכת שמזכירה רכב הלוויות, טנדר ועוד אי אלו מחמאות, לצד אחרים שחושבים שמדובר בהברקה עיצובית, רכב עם מראה קסום ואופי מתפרץ, רכב המשלב בין אלמנטים קלאסיים למודרניות שימושית. ומה אנחנו חושבים? הסול, דווקא בשל המראה הקופסתי, היא בהחלט משב רוח מרענן באוקיינוס של פחיות שבלוניות על גלגלים. יש לה אמירה נון-קונפורמיסטית, הרבה אלמנטים עיצוביים מקוריים ונוכחות שאנחנו לא פחות ממעריצים.
עם זאת, למרות אלמנטים רבים מעולם רכבי הפנאי-שטח כמו פגושים גדולים עם מגיני גחון, בתי גלגלים תפוחים וגגון מסילות שקיבלו הדגשה יתרה במתיחת הפנים הנוכחית, אין מנוס מלציין שאת השאיפה של אנשי קיה לסווג ולמכור את הסול כסוג של קרוסאובר קומפקטי היא צולחת רק בקושי וקשה להאמין שלקוחות רבים יראו בה תחליף ממשי אפילו לג'יפונים כמו ניסאן ג'וק או סקודה ייטי.
אחרי שמשאירים את הנושא הזה בצד אפשר לציין שאמנם בארץ המראה הקופסתי הזה מעולם לא זכה להצלחה גדולה אבל בעולם הוא זוכה לפופולריות בקרב צעירים מסוגים שונים, מהיפסטרים ועד לגנגסטרים.
קטנה קטנה, אבל ממש לא צפופה
גם הפריסה של הדשבורד לא קונבנציונלית וכוללת קונסולה מרכזית בעיצוב אליפטי הנוטה בזווית כלפי מעלה. בקיצור, לא משעמם. בנוסף, חייבים לציין שממש לא צפוף בתא הנוסעים ולמרות אורך כללי של בסך הכל 4.1 מטרים, כמו מכונית סופר מיני ממוצעת, הסול מציעה מרווח מצוין בשתי שורות המושבים – ובמיוחד ראוי לציין את מרווח הראש שמאפשר גם לאנשים במידות לא סטנדרטיות לא לחוש בקלסטרופוביה. אלא שמבחינה פיזיקלית, משהו כאן חייב לשלם את המחיר. וכך תא המטען אמנם מציע חלל נוח וכולל גם תא נוח ונסתר מתחת לכיסוי רצפת תא המטען, עשוי להגביל את מי שירצה להכניס עגלת ילדים אופנתית במידה גדולה.
כפי שכבר הבנתם, הסול היא כמעט הכל חוץ מסטנדרטית וגם במגזר האבזור היא כוללת לא מעט דברים כמו חישוקי סגסוגת קלה בקוטר 16' עליהם נעולים צמיגים רחבים, תאורת לד קדמית ואחורית, הדלקת אורות דרך אוטומטית, מסילות גג, פנסי ערפל, ספוילר, התנעה ללא מפתח, בקרת אקלים דיגיטלית ועוד כמה דברים שלא רגילים למצוא במכונית עם תג מחיר של 117 אלף שקלים.
את מנוע ה-1.6 שהפיק 126 כ"ס ושודך לתיבת הילוכים אוטומטית עם 4 הילוכים, מחליף שילוב מודרני יותר של מנוע 1.6 ליטרים עם הזרקת דלק ישירה המפיק 140 כ"ס (ומוכר גם מהיונדאי וולסטר) המשודך כעת לתיבת הילוכים אוטומטית עם 6 יחסי העברה.
מפרט הבטיחות כולל 6 כריות אוויר, מערכת בקרת יציבות וציון מלא של 5 כוכבים במבחני הריסוק של יורו NCAP.
על הכביש: ביצועים משודרגים, נסיעה נוחה יותר
וכעת הגיע הזמן לגלגל את הקופסה קדימה ולבחון האם גם על הכביש הסול תפתיע ותציג שילוב מגוון של איכויות.
כבר מהמטרים הראשונים ניתן להרגיש בשיפור בזריזות של הגרסה המעודכנת לעומת קודמתה. אמנם מדובר רק בתוספת של 14 סוסים אבל אין ספק שביחד עם תיבת ההילוכים החדשה האופי של כל העדר הפך לנמרץ וקליל תנועה מבעבר. אמנם זו אינה מכונית שמרגישה חזקה במיוחד אבל ללא ספק היא בהחלט יכולה לשמור על קצר תנועה זריז במרבית תנאי הדרך, בעיר, בכביש המהיר או בדרך הררית.
גם הנתונים הרשמיים מצביעים על שדרוג נאה בביצועים עם שיפור משמעותי של יותר משניה וחצי בהאצה הקלאסית למהירות תלת ספרתית שאורכת כעת 10.9 שניות ושיפור קל במהירות המרבית העומדת כעת על 181 קמ"ש. עם זאת, כשלוחצים אותה חזק אל עבר טווח הפעולה הגבוה, המנוע מתחיל לחוש בקוצר נשימה ולהשמיע צווחה חנוקה.
לעומת זאת, בתחום הדינמי שחקנית הנשמה הקוריאנית קצת פחות מבריקה ולמרות שבעבור הרוב המוחלט של הרוכשים הפוטנצילאים היא תהיה פרטנרית יותר ממספקת בכל תנאי השימוש, ניתן לציין שבעבור חובבי האתגרים המוטורים, הממדים הצנועים בשילוב מרכז כובד גבוה, מתלים רכים והגה אילם, נותנים את אותותיהם והופכים את הנשמה הקוריאנית לפחות זוהרת כשהכביש מסתלסל.
נוחות הנסיעה גם היא עברה שדרוג קל במתיחת הפנים והסול מוכנה כעת לבלוע יותר שיבושים ומהמורות מבעבר. זו אמנם אינה מכונית שמרחפת על האספלט אבל בהחלט לא מדובר בסעיף בו הסול נכשלת אל מול מגוון מתחרותיה מהסגמנטים השונים.
תוספת שני יחסי העברה נוספים בתיבת ההילוכים תרמה לא מעט לצריכת הדלק וניתן לציין כי בנסיעה רגילה ניתן לצפות לנתון ממוצע של בין 11-13 קילומטרים לליטר.
כשלוחצים אותה חזק, התיבה מרבה להוריד הילוכים בקיק-דאונים וצריכת הדלק מזנקת למחוזות שבין 9-10 קילומטרים לליטר.
שורה תחתונה: בהחלט שווה לחשוב מחוץ לקופסה
ניתן להעריך שרוב הציבור בישראל לא כל כך יודע איך לאכול את הסול ובשל כך פוסל מראש אפשרות למערכת יחסים משמעותית איתה. הקומץ שנשאר, לעומת זאת, בהחלט יכול למצוא כאן אופציה תחבורתית מקורית ומגוונת מאוד שמצליחה לעמוד במרבית האתגרים בצורה מכובדת.
אמנם, כפי שכבר ציינו, היא לא ממש יכולה לספק את הפוזה של ג'יפון אבל היא בהחלט יכולה לעמוד בכבוד מול מרבית המיקרו-ואנים הנמכרים בארץ, להוות תחליף משודרג לסופר מיני, כולל מרווח פנימי גדול מבלי לחרוג בממדים החיצוניים והיא למעשה יכולה להיות תחליף ראוי למדי למשפחתית אפרורית סדאנית ומשעממת. אנחנו בהחלט עשינו לייק.
>> עוד אופציה רבועה ומקורית – סיטרואן C3 פיקאסו במבחן
