"ורסיס" וורסוס "ויסטרום" - אדוונצ'רים בסיסים במבחן

"אותו מקרר בגישה כל כך שונה", שרו פעם הג'ירפות בשיר "וואו", וזה בדיוק מה שמתנגן לי בראש עטוף הקסדה כרגע.

מקרר?? לכנות ככה שני אופנועים בריאי מנוע? הרי אופנוע זה הדבר הכי רחוק מפריזר, זה לא סתם עוד מוצר צריכה, על אופנוע עולים מאהבה או שלא עולים בכלל.
אבל באמת שלא התכוונתי להעליב, זה קרה משום שלקחנו שני אופנועים לרכיבה משותפת, שניים שנמצאים בתחתית טבלת המחיר של קטגורית האופנועים שפרסומאי יצירתי נתן להם פעם את השם המאוד סקסי והלא תמיד שייך - "אופנועי אדוונצ'ר", שני כלים שאמורים לעשות את אותה העבודה, באותו מחיר, אבל עושים זאת בדרך כל כך אחרת.
נו, הבנתם, אותו אופנוע בגישה כל כך שונה.

צילום: דני קושמרו

עוד ב-mako רכב 
צפו: אנדורו בפול גז לצד הפקק באיילון
הודו: הם סוגדים גם לאופנועים
בית המשפט: אופנועי ב.מ.וו לא גורמים לזיקפה

עכשיו מגיע החלק בכתבות האלו שעוסק בתקציר תולדות אופנועי האדוונצ'ר ובמייסד הלא מעורער, ה- GS של ב.מ.וו, שהפך לאופנוע הנמכר בעולם לתקופה מסוימת.
מסתבר שבזמן שפחות ופחות צעירים רוכשים אופנועי כביש סופר ספורטיביים בשנים האחרונות וציבור הרוכבים על כלים גדולים הולך ומתבגר, שלא לומר מזדקן ממש, יש יותר לקוחות שרוצים אופנוע עם תנוחת רכיבה זקופה ונוחה, כאלה שלא אכפת להם לשלם מחיר יקר עבור הכלים האלה שהפתעה-הפתעה, אכן הולכים ומתייקרים כל הזמן.

אבל עם כל הכבוד ל-GS ושאר אופנועים שעולים כמו ג'יפון לא רע מהניילונים, אנחנו הלכנו הפעם על עימות במחוזות הבייסיק בין האדוונצ'רים הכי זולים בסביבה, אלה שעולים עשרות אלפי שקלים פחות מהמתחרים שלהם - המולטיסטרדה של דוקאטי, הקרוסטורר של הונדה, הסופר טנרה של ימאהה, הסטלביו של מוטוגוצי, האדוונצ'ר של ק.ט.מ וכמובן גם ה-F800 או ה-GS של ב.מ.וו - קבלו את "ורסיס" וורסוס "ויסטרום".

דבר ראשון אל תקפצו עם כרטיס האשראי שלכם כי "זול" הוא דבר מאוד יחסי במדינה היקרה שלנו – ואם תרצו להפוך לבעלים שלהם תקבלו עודף של רק כמה גרושים ממאה אלף שקלים.

צילום: דני קושמרו

בואו נדבר קצת על העיצוב, זה יהיה פרק קצר במיוחד.
אתם מוזמנים להסתכל על שני הכלים האלה אבל עדיף שזה לא יארך זמן רב מידי משום שאיך נאמר בנימוס - הגזרה זה לא הצד החזק שלהם, עדיף להיות עליהם מאשר להביט בהם מהצד.

רוכבים 

אז עלינו עליהם.
לקחנו את שני הכלים החביבים האלה לרכיבה ארוכה. "אדוונצ'ר" אמרו לנו ורכיבה לאילת בכביש 40 המדברי דרך מצפה רמון וגבול מצרים היא תמיד סוג של הרפתקה משחררת בימים כל כך מטורפים ולחוצים.

הסוזוקי הוא החדש בחבורה. הלוואי שהייתי מצליח להבין את אנשי השיווק של החבר'ה בהמאמאטסו שהלכו ומחקו את המותג הכי מצליח שלהם, את משפחת ה–DR, צמד אותיות המיתולוגי הזה שהביא לנו את ה-DR BIG, את ה- djabel, ואת ה- DRZ הדרוזי, אבל זו רומטיקה בשקל כי משפחת ה–DR היא זצ"ל כבר הרבה שנים, ואנחנו נשארנו ממש כמו בסובארו של פעם עם ה-DL, אופנוע הנושא גם את השם "ויסטורם" והתעדכן לאחרונה בגרסה חדשה לגמרי.
לעומתו, הורסיס 1,000 מסתובב כאן כבר שנתיים. מדובר באחיו הגדול של הוורסיס 650 וקל לזהות שהוא מתבסס עליו עיצובית אבל מעבר לכך שונה ממנו כמעט בכל תחום אחר, בעיקר במנוע. תיכף תבינו.

צילום: דני קושמרו

אנחנו דוהרים דרומה בתחושה הייחודית של חופש ששילוב של אופנוע ומדבר יודעים לחדד. כולם מסביב בדרך לעבודה, בדיוק כמונו. כל אחד והעבודה שלו.
ברכיבה קל מאוד להבחין מיד בהבדלים הגדולים בין שני האופנועים.
הוורסיס כורסתי, נוח ומפנק והויסטורם עם כסא נוקשה יותר, תזזיתי ומווברץ כמו ילד היפר-אקטיבי. הקוואסאקי מרגיש בוגר, גדול ורחב עם משקל נוכח מאוד בעוד הסוזוקי חש נערי וקליל הרבה יותר מהפרש המשקל בפועל בין הכלים העומד על 11 קילוגרמים בלבד.

גם בתחום המנוע ההבדל גדול. הורסיס מתבסס על המנוע (והשלדה) של ה–Z1000. זה המנוע היחיד בקטגורית ה"אדוונצ'ר" שיש לו ארבעה צילינדרים בשורה (ולא טווין כמו בורסיס הקטן), מנוע שמקורו באופנועי הספורט של הירוקים. למרות זאת מדובר ביחידת כוח מעודנת מאוד ושקטה עד כדי כך שברמזור אתה לפעמים לא בטוח אם המנוע כבוי או פועל. זה מנוע לינארי יפני מאוד, עם הרבה כוח ומומנט בכל הילוך.
למרות ההבדל במנועים במהירות שיוט שני האופנועים נמצאים באותו הסל"ד בדיוק אבל, שוב, מרגישים אחרת לגמרי. הטווין של הסוזוקי בולט מאוד בצליל הבריטון שלו, עם מנוע חי מאוד, אולי חי מדי, אבל מחזיק ב-18 סוסים פחות ומבקש, ברכיבה ספורטיבית לפחות, פעילות רבה של רגלית ההילוכים כדי למצוא את נקודת הכוח הנכונה. יש בזה עונג של עבודה עם האופנוע – או משהו מעייף, תלוי בהשקפה ובמצב הרוח.

המחסור בסוסים מתאזן לו בשלדה הנפלאה שמרגישה מחוברת ומדויקת יותר בעיקולים בעיקר לעומת סוג של ניתוק מעונן שמספקת הכורסתיות של הורסיס.

שניהם יודעים לעשות דרך ארוכה כזו דרומה בלי בעיה גדולה בשיוט שיעבור בקלות את המהירות המותרת. לסוזוקי יש מיגון רוח פחות טוב מהמשקף המתכוונן והמגן של הקוואסאקי שמצידו מפגין בעיה מוזרה – במהירויות גבוהות, ואני מתכוון גבוהות ממש, נרשם נענוע בגלגל הקדמי שמעורר חוסר ביטחון. אך יש להדגיש שזה משהו שקורה רק בקצה טווח היכולת שלו, הרבה מעבר למה שרוכב שפוי שרוצה להישאר עם הרישיון ביד יעז לנסות.

נכון, אלה אופנועי "אדוונצ'ר", מאלה שפעם בעידן שהיו מכנים אותם דו"ש באמת היו יכולים לרדת לשטח. היום אלה אופנועים שבעיקר מוכרים את החלום של "מתישהו אני מחסל את קרן ההשתלמות, מתגרש/מתחתן/מתאלמן ונוסע לחצות את אפריקה". ביננו, זה חלום שאף פעם לא באמת מתגשם וממש כמו שהג'יפונים המודרניים לא ממש מצוידים ביכולת שתואמת את המראה שלהם גם את האופנועים האלה לא ממש מומלץ לאתגר מעבר לנתיב הסלול. אמנם בסוזוקי יש חישוקי צמיגים שמתאימים קצת יותר לשטח ,"17 מאחור, "19 מקדימה, – להבדיל מאלה של הקוואסאקי שמגיע לבוש במידות כביש לגמרי של 17" מקדימה ומאחורה, ואם תתעקשו לרדת מהכביש אפשר להניח שהויסטורם יהנה יותר בדרך כזו ולו בגלל משקלו הקל, אבל לגמרי ברור שהם לא באמת מיועדים לכך, ממש כמו שמאזדה 3 לא מתאימה לשטח, זאת כמובן אם נוציא מהכלל את גרסת הליסינג של המאזדה שבזכות המדבקה על הכנף האחורית ידועה, כפי שהוכיחו מקבלי רכב מהעבודה רבים, ביכולות השטח שלה.

הורסיס הוא כלי מפנק יותר גם בטכנולוגיה. הוא מגיע עם בקרת משיכה בעלת 3 דרגות שונות, יש לו שתי תוכניות עבודה למנוע, רגילה ומופחתת כוח. הסוזוקי מסתפק רק בבקרת משיכה, עם או בלי, אבל מאידך מוביל בתחום עלויות האחזקה. הוא יגיע למוסך כל 12 אלף ק"מ במקום 6,000 מטרידים של הקוואסאקי, וגם מחירי הטיפול שלו זולים באופן משמעותי. אפילו בתחום צריכת הדלק הסוזוקי היה חסכוני מעט יותר בתנאים המאומצים של המבחן שלנו.

צילום: דני קושמרו

מסכמים 
הבחירה בין שניהם היא קשה מאוד והיא לגמרי עניין של טעם אישי. נעים ומפנק? קח את הקוואסאקי. צעיר וקליל? עלה את הסוזוקי.
בעמודת החסרונות חייבים לציין ששניהם סובלים ממינוס מאוד משמעותי בדמות עיצוב אנמי עם מקדם נמוך של פוזה, אבל מעבר לכך יש כאן שני אופנועים שעושים עבודה טובה. אופנועים שאמנם מציעים קצת פחות מהמתחרים האייקונים בקטגוריה, אבל גם עולים הרבה הרבה פחות. צילום: דני קושמרו

מבחן דרכים: ימאהה MT-07

סוזוקי ויסטורם DL1000 - מנוע V טווין 90 מעלות, 100 כ"ס/8,000 סל"ד, 10.5 קג"מ/4,000 סל"ד, גובה מושב 835 מ"מ, מכל דלק 20 ליטר, משקל רטוב 228 ק"ג, מחיר 98,940 ₪

קוואסאקי ורסיס - 4 צילינדרים 1,043 סמ"ק, 118כ"ס.9,000 סל"ד, 10.4 קג"מ/7,700 סל"ד, גובה מושב845 מ"מ, מכל דלק 21 ליטר, משקל רטוב 239 ק"ג, מחיר ₪99,985

צילום: דני קושמרו