גם לכביש וגם לשטח | צילום: IAA ב-ב.מ.וו למדו כי היפנים צודקים וכי המנוע היעיל ביותר לאופנוע הוא בעל ארבעה צילינדרים, אך למהנדסים הגרמנים הגאים לא ממש התאים להעתיק תכנון יפני קיים, הם רצו לעשות דברים אחרת. הם לקחו את מנוע ארבעת הצילינדרים בשורה, שהתנוסס לרוחב אופנועי ספינות הדגל היפניות, אך התקינו אותו לאורך. הם לא הסתפקו בכך, אלא גם דאגו להשכיבו על הצד, ובזאת מצאו פתרון קסם ייחודי של מנוע קל לטיפול, ובו מכסה השסתומים מבצבץ מצדו האחד של האופנוע, וחלקו ה'תחתון' למעשה מבצבץ מצדו האחר. את המנוע קירר רדיאטור נוזל, ובפעם הראשונה בייצור סדרתי היה יכול לקוח לרכוש לעצמו אופנוע המצויד בהזרקת דלק. הב.מ.וו K100 ולאחריו, בהסרת צילינדר אחד, גם ה-K-75, זעקו מחדשנות ומטכנולוגיה, אבל לקוחות המותג הנאמנים לא היו מוכנים לשינוי גדול כל כך ביקיר לבם, והם דרשו את תצורת הבוקסר הישנה והטובה. מבחינת הלקוחות, סדרת ה-K הייתה כניעה לתכתיבי אפנה יפניים, וסדרת ה-R המשיכה, ללא פיתוח, להימכר בכמויות הולכות וגדלות משנה לשנה. הטכנולוגיה לא הכניעה את התצורה הישנה והטובה, ואילצה את הבווארים להכניס חיים לתצורת מנוע שלכאורה כבר הוספדה.
ב2012, על פי השמועות, יעבור הדגם אבולוציה | צילום: IAA
ב-2012, על פי השמועות כיום, יעבור הדגם עוד שינוי חשוב באבולוציה - לראשונה הוא יצויד במערכת קירור מים כדי לעמוד בתקנות זיהום האוויר, שתקן Euro4 העתידי מכתיב. עד אז צפויה לאופנוע המיתולוגי תחרות חדשה וחזקה - הסופר-טנרה מיפן על 1,200 סמ"קיו, והמולטיסטרדה מבולוניה. שני הכוכבים החדשים מכוונים בדיוק למקום שה-GS שולט בו כיום. רגע לפני שהשניים נוגסים בנתח השוק של הבימר הוותיק, עודכן האופנוע לחיזוק האטרקטיביות שלו ולביסוס מעמדו כמלך הקטגוריה.
ב2009 הותקנה באופנוע מערכת מתלים חדשה, ובה נשלט כיול המתלים באופן חשמלי בלחיצת כפתור קטנה על כידון האופנוע. בין 15 המצבים האפשריים ישנו מצב לרכיבת סולו נוחה, לרכיבה רגילה או לרכיבה ספורטיבית. שלוש דרגות הנוחות קיימות גם בשעת רכיבה זוגית על האופנוע, ואם תתעקשו, תמצאו גם מצב המיועד לרכיבת זוג עם מטען. יש רכיבת שטח רגילה, ומצב נוסף לרכיבת שטח אגרסיבית, ואנחנו בטוחים למדי שאם מחפשים הרבה, אפשר למצוא שם גם מצב לרכיבה צורנית מתקדמת וכזו למתחילים. השנויים האלו משפיעים על קשיחות שיכוך הכיווץ וההחזרה ועל עומס הקפיץ, ולפיכך בעת כיוון המתלים למצבים שהאופנוע צפוי בהם לעומסים מיוחדים אפשר ממש להרגיש את כל האופנוע מטפס מעלה כמו צוואר טלסקופי של אינספקטור גאדג'ט. יותר מכך, התאמצנו לחפש אופי רכיבה ולאתגר את מתלי האופנוע, אך לכל סגנון רכיבה היה כיול המתלים המתאים תפור בדיוק. מישהו בהחלט חקר לעומק העניין כשקבע את דרגות העומס והקשיחות. גם ירידה לשטח לא תוציא את האופנוע מגדרו, וכל עוד לא יתבקש להילחם באופנועי אנדורו קלילים בטיפוס הרים, יענה הבימר על כל האתגרים בקלות, ואפילו אפשר לומר באדישות. את המושב האחורי אפשר להסיר לחלוטין, ובמקומו יתגלה סבל לקשירת מטען נוסף.
ב2010 קיבל המנוע ראשים חדשים בעלי שני גלי-זיזים עבור ארבעת השסתומים לצילינדר. אלו אינם ראשי המנוע של גרסת ה-HP הקרבית בעלת מצת אחד לצילינדר, כאן מדובר בראש מנוע חדש בעל שני מצתים ומבנה חלל תא שרפה אובאלי להגברת נצילות השרפה. תפוקת הכוח שופרה גם בעזרת שסתום חדש שמצא את מקומו בתוך מערכת הפליטה ותפקידו לשנות את המבנה שלה כדי להתאים לתדירות פליטת גזי הפליטה בהתאם לפעימות הסל"ד. שינויים אלו מוסיפים לאופנוע עוד 5 כ"ס ומביאים אותו ל-110 סוסים אציליים. הנשימה המשופרת הזריקה לאופנוע זריקת מרץ קלה לעומת הדגם הקודם, וצריך להתאמץ כדי לזכור שעדיין מדובר בכלי בעל ייעוד דו-שימושי. גם מבחינת קלות השיוט המהיר וגם בשעת תקיפת פיתולים ידע האופנוע למצוא את הדרך לספק את מגוון דרישותינו. התנהגות האופנוע הייתה שלווה ורגועה כל-כך שזה קצת מפחיד, כי קשה למצוא את הקו הדק המסמן את הגבול שאין ממנו מחילה ואין חזרה. מערכת בקרת האחיזה וה-ABS ידעו לשמור עלינו מעצמנו ולמנוע אפשרות לשטויות שחכם לא היה נכנס אליהן.
מנוע ה-R הוא בסיס לליין דגמים רחב של ב.מ.וו, וה-GS הוא בעצמו רב-מכר להיט, ללא קשר למחירו בעולם, שבשום מקום אינו מהזולים. כמו מנוע הבוקסר עצמו, עודכן ושופר קלות גם ה-GS, ובזכות זה הבשיל למוצר המוגמר הזמין היום. כדי להצדיק את השימוש במנוע בן 87 שנים בעידן המודרני, 27 שנים לאחר שהושמעה עליו תפילת האשכבה, הוא הועמס בטכנולוגיה החדישה ביותר הזמינה כיום, והמנוע עצמו עבר 'טיונינג' מושלם עד כדי כך שקשה להאמין כי מדובר בבוקסר. כדי להבין עד לאן הגיעו מהנדסי ב.מ.וו בחיפוש אחר שלמות, אפשר לציין את התמיסה הנמצאת בתוך השסתומים ובטמפרטורה גבוהה הופכת לגז שעוזר לקירור השסתום. אין ויברציות ואין הרגשת כבדות. אפילו את אוזני הפיל לא רואים ולא מרגישים ממושב האופנוע. זהו קסם ההנדסה כאן. אתה מביט בו בחשש מה מהצד, שוקל בעיניך כל אחד מ-225 הק"ג שלו (עם מכל דלק מלא בן עשרים ליטרים), מודד את גובה המושב (בין 790 ל-860 מ"מ תלוי במצב כיול המתלים וגובה המושב) ובעיני רוחך סופר כמעט 156 אלף שטרות שצריך לשלם כדי לרכוב עליו. כל אלו פשוט נמוגים כשעולים על הכלי. המשקל מפתיע, ממדי הגובה והרוחב נעלמים, ומיד עם שילוב ההילוך הראשון אתה מבין שכמו כל אדם בממלכה, גם מלך אנגליה לובש את מכנסיו רגל אחר רגל. רוצה לומר - גם היצירה הזו היא בכל זאת אופנוע. מהונדס למופת, מתוחכם להפליא ומצדיק את כל נתוני המכירות המדהימים - אופנוע דו"ש-תיור-ספורטיבי כמו שכתוב במילון, ועוד. אייקון.
הכתבה התפרסמה לראשונה בmotobike.co.il
לקבלת גליון מתנה של מגזין "מוטו" לחצו כאן
>> דוקאטי מולטיסטרדה 1200S מול הונדה VFR1200F