התחיל כרכב צבאי | צילום:
ניר בן זקן
מתישהו במחצית השנייה של שנות ה-80 בצבא ארצות הברית החליטו שהגיע הזמן לקחת את רכב הסיור הקל, הג'יפ, שליווה את הכוחות הלוחמים עוד מאז מלחמת העולם השנייה כמה צעדים קדימה והוציאו מכרז מפורט בו השתתפו כמה מענקיות הרכב האמריקאיות. בסופו של דבר זכתה בו חברה קטנה בשם AM General שהביאה לעולם את ה-Humvee, מכונת עבירות מדהימה שפרצה לתודעת העולם במלחמת המפרץ הראשונה "סופה במדבר" כשההאמר הפך לאחד מהאייקונים הבולטים של אותה מלחמה.
לאחר סיומו של מבצע "סופה במדבר" החלו כמויות קטנות להמכר גם לשוק האזרחי תחת השם האמר H1. בין יתר הרוכשים היה גם ארנולד שוורצנגר שהצטייד במהרה בהאמר שהתאים לתדמית האסטה-לה-ויסטה בייבי שלו.
אך ה-H1 על רוחבו העצום, פריסת חלל הפנים המשונה שלו והשימושיות היומיומית המוגבלת שהציג לא היה כל כך מתאים לשימוש אזרחי, דבר שהביא את ראשי ג'נרל מוטורס שקנתה את AM General הקטנה בשנת 1998 לתכנן דגם שיעשה שימוש בתדמית ובקווי העיצוב של ההאמר H1 אך יהיה מותאם יותר לסיבוב בסטריפ של לאס וגאס מאשר לכיבוש מדבריות.
הפך לענק פטריוטי
ההאמר H2 הושק בעידן הפטריוטי של אחרי מתקפת ה-11 בספטמבר ועם קווים רבועים ואלמנטים שיצרו חיבור ישיר ל-H1 הוא הפך לאייקון אמריקאי מיד עם השקתו וכך, למרות שמחיר הבסיס שלו עמד על כ-55 אלף דולרים – לא מעט בכלל במונחים אמריקאים ושמתחת למעטפת היה מדובר למעשה ברכב שהתבסס על ה-GMC סברבן הגמלוני, בשנים הראשונות הוא זכה להצלחה אדירה שהתבטאה בעשרות אלפי יחידות שנמכרו מדי שנה.
במחצית השנייה של העשור הראשון של המילניום השלישי משהו השתנה ויחד עם הזינוק החד במחירי הדלק, העלייה במודעות הסביבתית ובעיקר התדמית החזירית שיצאה לרוכשי הדגם, הביקושים ירדו בצורה חדה עד להפסקת הייצור וחיסול המותג בשנת 2010.
כדי להבין למה אפילו האמריקאים הפטריוטים ביותר מסתייגים ממנו צריך רק להסתכל על הסרטון הזה בו נראה נהג בהאמר H2 שהחליט לעצב מחדש את שול הכביש תוך שהוא לוקח איתו עשרות שלטי דרך חשובים רק כי הוא גדול, יכול ואף אחד לא יאמר לו דבר.
>> מקלעים ולייזרים, כך נראה האמר שעבר שדרוג קיצוני
וסיים כסמל לחזירות