מה הייתם עושים אם יום אחד הייתם מוצאים, ככה במקרה, מרכב מחליד בלי מנוע של סטודיבייקר 1928 (או כל אמריקאית מלפני מלחמת העולם) מתחת לעץ, ונגיד שבדיוק שמעתם על מישהו שיש לו איזה מנוע של טנק ענק משנות ה-50 זרוק בחצר שהוא ממש לא יודע איך להפטר ממנו?
אם אתם נמנים על הרוב הגדול של האנשים יש להניח שלא ממש הייתם מבינים מה הקשר בין השניים. אבל אם הייתם בעסקי בניית מבני תעשיה ומשוגעים על רכב כמו האחים בלסטונלה מאריזונה סביר להניח שלא הייתם מהססים לרגע וחושבים מיד איך מחברים את הצמד.
בעוד שבארץ חובבי רכב יכולים לקבל מכל שוטר הורדה מהכביש אם במקרה החליפו את הפילטר לפתוח והגדילו את הקוטר של הג'נטים, באמריקה, כפי שמתבקש מארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, הכל מותר ואפשרי ועם הרבה סבלנות ובעזרת שלדה של משאית קלה השידוך של הזוג המוזר הצליח והביא לעולם את Rodzilla - מפלצת אימתנית עם מנוע טנק מוגדש טורבו בנפח 29 ליטרים (כן, 29 אלף סמ"ק) המפיק 1,400 כ"ס.
נתון ההספק בהחלט מרשים אך לא משהו שלא שמענו עליו בעולם הרכבים המשופרים, אולם ניתן להעריך שגרסה משופרת למנוע שייעודו המקורי הוא להזיז בכל תנאי טנק ענק ששוקל בין 50 ל-70 טון מצוידת בנתון מומנט אף מרשים יותר מנתון ההספק (שלצערנו לא פורסם) והוא בעצם זה המאפשר ל-Rodzilla המפלצית להאיץ ל-402 מטרים (רבע מייל) בתוך 11 שניות – יותר מהר מכל פרארי בייצור סדרתי.
>> גם לאנשי הדראג הישראלים אין במה להתבייש: דיווח מתחרות הדראג החוקית הראשונה בישראל
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן