תעשיית הרכב מתקדמת בקצב די מהיר ובכל כמה שנים מסתיים מחזור החיים של כל מכונית והיא מוחלפת בחדשה, רק כדי להיות מוחלפת בחדשה יותר בחלוף עוד כמה שנים.
אבל פה ושם יש דגמים שהופכים לאלמותיים וייצורם, שברוב המקרים עובר בשלב מסוים למדינות מתפתחות, נמשך הרבה מעבר למה שניתן היה לדמיין ותוכנן כשהם הוצגו לראשונה.
עוד ב-mako רכב
הקטנות של הודו תופסות תחת
הכוכב חוזר לתת היבשת
טאטא נאנו במתנה תמורת עיקור
לפני זמן מה דיווחנו לכם כאן על סוף הדרך של הפולקסווגן טרנספורטר קומבי מדורו השני שהוצג ב-1967 והיה לאחד מהסמלים של דור ילדי הפרחים באמריקה ולמעשה יוצר מעל ל-45 שנים כמעט ללא שינוי (למעט הוספת קירור מים) בברזיל, עד סוף 2013.
כעת אנו מדווחים על פרידה קרובה מכלי מוטורי אפילו ותיק יותר - מוריס אוקספורד מודל 1948 שמוכרת יותר, מאז 1958, כהינדוסטאן אמבסדור - כלי שללא ספק, לצד אופנועי הרויאל אנפילד והריקשות, נחשב לאחד הרכבים האייקונים ביותר בתת היבשת ההודית כבר קרוב ל-6 עשורים.
כפי שניתן להבין משמו, בתחילת הדרך האמבסדור נחשב לשיא הפאר במדינה העניה ורק דיפלומטים ושרי ממשלה יכלו להרשות לעצמם לרכוש אותו, אבל במהלך השנים האמבסדור הפך לנפוץ יותר ולחביב במיוחד על נהגי המוניות המקומיים שאהבו את פשטות מכלוליו הניתנים לתיקון בכל מוסך חצר, אמינותו הטובה יחסית, מרווח הגחון הנדיב ומתליו הרכים שהעניקו איכות נסיעה טובה למדי בכבישים האיומים שמאפיינים את המדינה.
כמעט כל ישראלי שטייל בעבר בארץ הכל כך מיוחדת והרב-גונית הזאת חווה גם נסיעות בשגריר המוטורי שיוצר בקולקטה (כלכותה) על ידי הינדוסטאן מוטורס, אבל במקביל לבום הכלכלי שחווה האומה הענקית בעשור האחרון האמבסדור החל לאבד רלוונטיות אל מול מותגים אירופאים, יפניים וקוריאניים שהקימו מפעלי הרכבה בתת היבשת והציעו רכבים מודרניים, מרווחים, אמינים, מאובזרים, בטוחים וחסכוניים בהרבה.
הודו נפרדת מאחד מסמליה המובהקים ביותר | צילום: נעם וינדאם בשנות ה-80, בשנים בהן מכוניות היו מצרך נדיר ונחלתם של בודדים בהודו, נמכרו מדי שנה כ-25 אלף אמבסודרים, בשנת 2013 אל מול שוק רכב בהיקף של קרוב ל-2 מיליון כלי רכב בשנה נמכרו בסך הכל 2,214 יחידות של הרכב הוותיק המציע מפרט ארכאי של מתלי עלים ומנועי בנזין, דיזל וגז בהספקים שבין 35 ל-71 כ"ס.
מאחר שהאמבסדור מיוצר על קו ייצור פרימיטיבי הדורש כוח אדם רב, בקצב מכירות שכזה ייצור כל יחידה גרם למפעלי הינדוסטאן הפסדים שהביאו למשבר קשה ולהחלטה הסופית והלא פשוטה להוריד את השאלטר על אחד הסמלים המובהקים ביותר של הודו.