זה בובה של רכב, במצב חדש לגמרי | צילום: אור גץ אתם לא מתכוונים להוציא 120 או 150 אלף שקלים על מכונית חדשה ומתכוננים לקלוט בחניה שלכם מכונית משומשת, אה, כחדשה... עכשיו אתם מתכוננים לקפוץ למים ולהתחיל לחפש מכונית מתאימה. הבעיה היא שהמכונית "מגיעה" ביחד עם מוכר והמוכר, מה לעשות, לא תמיד מגלה לכם את כל העובדות.
זוהי, כמובן, עבירה על החוק. כל פרט מהותי ביחס למכונית שמוצעת למכירה חייב להיות גלוי ומפורסם (הקילומטראז' האמיתי, מספר הידיים, היסטוריה של תאונות וכדומה) ולא כל שכן פרט חשוב נוסף: האם האיש שעומד מולכם הוא בעלי המכונית – או שמדובר בסוחר. ההערכה היא (נא לשבת) שלמעלה ממחצית מהמודעות שמתפרסמות הן של סוחרים, ויש אומרים שההערכה הזו היא האנדרסטייטמנט של השנה.
אין לנו בעיה, באופן כללי, עם סוחרי מכוניות משומשות. הבעיה נמצאת עם אלו שהם סוחרי מכוניות משומשות – אבל מעלימים את הפרט הזה ומציגים את עצמם כאנשים פרטיים. כאן נכנסת לתמונה השאלה המהותית שבכותרת הכתבה.
קבלו כמה הצעות שנועדו לזהות סוחרים עוד לפני שאתם באים לראות את המכונית. כלומר, איך בוחנים את המודעה, איך מנהלים את השיחה ומה מבקשים מהמוכר כבר כעת. בחלק השני נחשוף כמה שיטות לגלות סוחרים סמויים – כאשר פוגשים אותם ליד המכונית.
לפני שאנחנו מתחילים לעבוד אנחנו רוצים להבהיר שזה שמוכר המכונית שבה אתם מתעניינים הוא בחורה – זה לא אומר שהוא לא סוחר רכב... לסוחרים אין קרניים. הם יכולים להיות אנשים עצבניים עם כרס וחולצה מלוכלכת שעל המצח שלהם כתוב "זהירות, אני סוחר" – אבל גם יכולים להיראות כד"ר לספרות או כ-DJ מן המניין או כחייל סדיר. סוחר משומשות סמוי יכול להיות בחורה, או קשיש או כל קומבינציה ביניהם שתצליחו ליצור.
ודבר אחרון - נציין שההמלצה המוטורית שלפניכם איננה מדריך מלא לרכישת מכונית משומשת – אלא כמה עצות לזיהוי סוחרי משומשות סמויים, שמסתתרים בין המוכרים התמימים.
ובכן, נא להצטייד בחוש בלשי ו... בהצלחה!
סוחרי רכב יכולים להגיע בהרבה צורות וצבעים | צילום: vgajic, Istockהמודעה עצמה
הדבר הראשון שאפשר לעשות כדי לגלות סוחרים סמויים הוא לבחון את המודעה המודפסת או האינטרנטית. למתחילים שבינינו נגלה כבר כעת שצמד המלים "אפשרות החלפה" היא הבהרה כמעט חד משמעית שמדובר בסוחר. ואולם, לא רק המלים הללו מגלות סוחרים. כל מיני שילובי מלים והגדרות "מקצועיות" חושפות אותם גם כן, כמו "עקב נסיעה", "למהירי החלטה" או "התחייבות בבדיקה".
פרטי התקשרות
במודעה של המכונית שבה אנחנו מתעניינים יש מספר או מספרי טלפון. אנחנו נעדיף מוכר שמספק יותר ממספר טלפון אחד, ועדיף שאחד מהם לפחות יהיה של טלפון קווי, ביתי. מי שמשאיר טלפון נייד אחד רומז על טשטוש עקבות אפשרי.
את מספרי הטלפון שפורסמו נחפש במנוע החיפוש הקרוב למקום מקלדתנו. ייתכן שנגלה מיהו האיש שעומד מולנו (זה הטלפון שהושאר בפורום המלצות על ספרי ילדים פדגוגיים? שיחקנו אותה), וזה טוב. ייתכן גם שאת מספר הטלפון הזה נמצא במודעות של כמה מכוניות אחרות שפורסמו במרחבי הסייבר ספייס. הופה! עלינו על סוחר!
זה רכב של גיסתי, אישה מבוגרת, המנוע עוד לא נפתח בכלל | צילום: Marcelo Horn, Istockהשיחה
הרגע הגדול הגיע – מצאנו מכונית פוטנציאלית ואף התרשמנו מהמודעה שמדובר באדם פרטי. ועם זאת אנחנו יודעים שבשום שלב אי אפשר לחתום באופן הרמטי את הדלת לכניסת סוחרים סמויים, אבל הסיכויים קטנים עם כל הקפדה. בשיחת הטלפון, שהיא המסננת העיקרית מלבד המעבר על המודעות, צריך להפעיל טוב טוב את החושים הבלשיים, לחפש את ההססנות וההתפתלויות שעשויות להופיע בקול הסוחר-בפוטנציה למשמע השאלות שלכם.
ההצהרה הראשונה והחד משמעית שלכם (וזהו הכלל העתיק ביותר בתחום) היא: "זה בקשר למודעה", כלומר – לא "מה אתה יכול לספר לי על הפולקסווגן פאסאט-שני-ליטר-2005", אלא לא להסגיר שום פרט. אם למוכר ישנן כמה מכוניות "באוויר" – ייתכן שהוא לא יידע לאיזו מודעה אתם מתכוונים, ואל תתנו לו לתעתע בכם. אם הוא שואל בתשובה: "כן, מה אתה רוצה לדעת?", אל תסגירו, אלא: "אילו פרטים אתה יכול לתת לי?" או "תספר לי קצת על הרכב".
אמרנו "הוא לא יידע לאיזו מודעה אתם מתכוונים", אם כי – אסור לסמוך גם על זה. לעתים מצמידים הסוחרים טלפון נפרד לכל מודעה ועל כן – אם הטלפון הזה מצלצל – סימן שמתעניינים במכונית הספציפית הזו. זוכרים שהמלצנו לחפש יותר ממספר טלפון אחד במודעה?
המכונית יד ראשונה, ברישיון רשום חמישית אבל זה הכל עבר בין בני המשפחה | צילום: נעם וינדשלב הזיהוי
השאלה המרכזית שעומדת בחלל האוויר היא "אתה המוכר? אתה זה שמופיע על רשיון הרכב?". אצל מוכר פרטי התשובה תהיה, בדרך כלל, "כן". אצל סוחר – התשובה תהיה "אני מוכר אותה בשביל X" והפרט שהוא יימלא ב-X יהיה כל קרוב משפחה או מכר דמיוני ששם משפחתם איננו קרוב לשם משפחתו – "גיס", "חותנת" ו"בת דודה" הולמים בהחלט את ההגדרה.
אם האיש שבצד השני של האפרכסת אמר שהוא המוכר – בקשו בפקס את רשיון הרכב ואת תעודת הזהות שלו (הוא מסרב? היפרדו כידידים). אם אמר שהוא מוכר עבור מישהו – בקשו את פרטי ה"מישהו" – כדי שתוכלו לדבר איתו ולוודא שהחיבור בינו ובין הסוחר אכן משפחתי.
ברשיון הרכב שקיבלתם בפקס אמתו את הפרטים וגם חפשו איפשהו למטה את העובדה שמדובר ב"תו סוחר" של מכוניות משומשות. אם זה המצב – למה הוא לא גילה לכם קודם שהוא סוחר? התרחקו ממנו.
נוסף על רשיון הרכב ותעודת הזהות, בקשו שהמוכר הפוטנציאלי ישלח לכם גם תעודת ביטוח חובה, וחשוב לוודא שהיא בתוקף. אם יש לכם תעודת זהות (תוכלו להשוות את התמונה לאיש כשתפגשו אותו בשלב מאוחר יותר), רשיון רכב מתאים ותעודת ביטוח בתוקף – סביר להניח שהאיש איננו סוחר.
מה צריך לשאול
מלבד הפרטים שמעניינים אתכם לגבי המכונית, אתם תרצו לשאול את המוכר כמה שאלות שנועדו למטרה אחת בלבד: לבדוק אם הוא "שולט" במכמני המכונית, כלומר – הוא מכיר אותה היטב, או שהיא רק אחת מעשרות המכוניות שהוא מנסה למכור לציבור התמים.
אלו שאלות אפשר לשאול? כל מיני. למשל: מאחור יש רמקולים מקוריים או שהתקנת אחרים? מתי הוחלפו הצמיגים? מה צריכת הדלק של המכונית? כמה עלה לך הביטוח? איזו דיבורית מותקנת במכונית? כאלה...
האם הוא ענה על השאלות בצורה בהירה ומיידית, או שהתפתל והתחמק, היסס והתלבט? אם הוא הבעלים, הוא בוודאי מכיר את המכונית שלו ואין לו בעיה לענות נכון ומיד. רגע, הוא בכלל ענה נכון? חשוב שתרשמו את התשובות לכל השאלות ששאלתם – אתם תבדקו שהוא לא "סיבן" אתכם כאשר תפגשו את המכונית ואת המוכר פנים אל פנים. אבל על כך – בקרוב.
>> לקבלת גליון של מגזין הגה במתנה לחצו כאן
עברה צבע כללי? מה פתאום זה הכל אורגינל | צילום: נעם וינד