צילום:
נעם וינד
בניגוד לאספני רכב רבים, יוסי נבון לא חשק בילדותו לשפץ קרבורטורים, לא התרגש מגרוטאות ישנות בצדי הדרך ולא חלם בלילה על נהיגה במכוניות קלאסיות. אבל החיים כנראה חשבו אחרת בשבילו וכך משרד רחב מימדים עם הרבה מדפים שצריך היה למלא הוביל לאוסף מרשים של דגמי מכוניות והאוסף הזה גרם, לפני כעשור, לאחד מחבריו של נבון להציע שיקפוץ לראות MGB ישנה שחבר שלישי מוכר. נבון הסכים והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה.
היגואר נחשפת במפגש מועדון ה-5 בשישי | צילום:
נעם וינד
יוסי נבון נדבק קשה במחלת האספנות ונכון לרגע זה האוסף שלו כולל 9 יצירות מוטוריות - מאותה MGB ראשונה, דרך קדילאק, מוסטנג, ג'יפ, רולס רויס, מרצדס פגודה והיד עוד נטויה.
בשישי האחרון השיק נבון את אחד החלומות המוטוריים הגדולים ביותר שלו מאז שנדבק בחיידק האספנות - יגואר E טייפ פתוחה.
גרסת היצור של ה-E טייפ הושקה ב-1961. היא יוצרה עד שנת 1975 ונחשבת עד היום לאחד מדגמי יגואר החשובים ביותר וכאחת המכוניות היפות ביותר בתבל בכל דירוג.
החתולה הבריטית כל-כך הרשימה בזמנו את העולם שאפילו אנזו פרארי, המייסד האגדי של פרארי, הודה שזאת המכונית הכי יפה שהוא ראה בחייו. אבל ה-E טייפ לא הייתה רק דוגמנית חלון ראווה נוצצת ונחשבה בזמנו למכונית ביצועיסטית ביותר שכללה שלדה מבריקה עם מתלה אחורי חדשני ומנוע וי 8 רב עוצמה שהזניק את המכונית למאה קמ"ש בתוך קצת יותר מ-7 שניות ואפשר לה להגיע ל-240 קמ"ש – המהירות המרבית הגבוהה ביותר באותה תקופה למכונית מיצור סדרתי.
נחשבת לאחת המכוניות היפות בעולם | צילום:
נעם וינד
עד שנת 1995 יגואר לא יובאה לישראל באופן רשמי ובארץ התגלגלו רק מספר מצומצם ביותר של חתולים בריטיים שהגיעו לארץ ביבוא אישי על ידי עולים חדשים ודיפלומטים והשמועות מספרות שבין אותו קומץ של היגוארים שהתגלגלו בשנות השבעים כאן הייתה גם E טייפ חלומית אחת.
מנוע וי 8 בנפח 4.2 ליטרים המוזן על ידי צמד קרבורטורים ענקיים | צילום:
נעם וינד
בשנים האחרונות עם הסדרת נושא היבוא של רכבי אספנות בני שלושים שנים ויותר, עוד ועוד יגוארים קלאסיות עשו את דרכן לארץ ובשישי האחרון, במגרש החניה של היכל נוקיה ביד אליהו (שם מתכנסים מדי שישי חברי מועדון החמש למכונית קלאסיות) היה אפשר לספור יותר יגוארים חדשות וקלאסיות מאשר מאזדה 3 בחניון חברת היי-טק טיפוסית, כשבמרכז הרחבה ניצבו להן שמונה E טייפים שומטות לסתות במרכבי קופה ורודסטר.
המצטרפת החדשה לחבורה, ה-E טייפ של נבון, היא רודסטר פתוחה מבציר 1969 והיא, מה שמכנים יודעי הדבר, סדרה 2 הכוללת מספר שיפורי בטיחות כדי לעמוד בתקנות השוק האמריקאי ומנוע בנפח מוגדל שבעזרת 2 קרבורטורים גדולים הפיק 246 כ"ס.
נבון סיפר שאמנם תמיד חלם על E טייפ אך חשב שהחלום עוד רחוק ממנו עד שלפני שנה וחצי, בתקופה שבכלל לא רצה לקנות עוד מכונית לאוסף (כן, בטח...), פגש במקרה מכר שאמר לו שהוא מעוניין למכור את ה-E טייפ שלו ושאל אותו אם הוא מכיר מישהו שמעוניין. נבון לא התלבט לרגע ובמקום סיכם - אני קונה!
יוסי נבון ב-E טייפ | צילום:
נעם וינד
במבט ראשון, המכונית שהייתה בגוון קרם צהבהב נראתה לנבון שמורה במצב יפה אך כבר כשנסע עם הרכב לביתו הבין שכדי לעמוד בסטנדרטים של המכוניות באוסף שלו היפהפיה תצטרך לעבור שיפוץ קל.
עד מהרה הוזמן מומחה הרכבים שעוזר לנבון לתחזק את האוסף ואחרי מבט מהיר הוא הבטיח: "יוסי, תוך שלושה חודשים היא כאן כמו חדשה". אבל ככל שעוד ועוד חלקים פורקו התגלה שהמצב מתחת לפני השטח קשה יותר וכך הפרויקט להחזיר עטרה ליושנה התארך משלושה חודשים ללא פחות משנה וחצי שכללו הרבה תיקוני רקבונות וחלודה, אין סוף שעות בחיפוש אחר חלקים ב-e-Bay וגם לא מעט התנהלות מסובכת עם המכס.
מספיק היה להביט בניצוץ בעיניו של נבון עת הסיר בשישי את הלוט מעל ה-E טייפ שהפכה ללבנה כדי להבין שכל שעות העבודה הקשות, הבירוקרטיה והכסף שנדרש כדי להשלים את הפרויקט מתגמדים אל מול השמחה על הצטרפותה של מכונית חדשה למשפחה ולא, כמו כל מכונית אחרת באוסף שלו, נבון לא מתכוון למכור את ה-E טייפ לעולם.
>> הגרסה הקיצונית והחזקה ביותר של היורשת המודרנית של ה-E טייפ בידיים שלנו, על מסלול מרוצים
צילום:
נעם וינד
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן