אלוף העולם, סבסטיאן פטל, יעלה עשן בעזרת מנוע בנפח זהה לזה שבמשפחומטית שלכם | צילום: מערכת ONE איזה מנוע מניע את הגלגלים שלכם? שאלה שבמרבית מדינות העולם הייתה זוכה לשלל תשובות מגוונות, אך בישראל נקבע לפני אי אלו שנים תו תקן ברור: מנוע בנזין, 4 צילינדרים בנפח 1.6 ליטר.
בקרוב, הנפח הכי ישראלי יהפוך גם לנפח של מכוניות המירוץ המהירות בעולם.
בסוף השבוע, התאחדות הספורט מוטורי העולמית ה FIAהתכנסה כדי לדון במספר עניינים בהקשר לחוקים ולתקנות לעונות הבאות של הקרקס הנודד המהיר בעולם. אחת ההחלטות המרכזיות הייתה לנטוש, החל מעונת 2013, את מנועי הוי-8 נטולי מגדש הטורבו הנהוגים היום ולעבור למנועים צנועי נפח וצילינדרים.
אמנם הנפח של מנועי הפורמולה יהיה זהה לזה של המשפחומטית שלכם אך ההספק צפוי להיות "מעט" יותר גבוה ובעוד משפחתית ממוצעת מסתפקת ב100-130 כ"ס, מנוע הפורמולה באותו הנפח צפוי להפיק כ-800 כ"ס.
המשימה להפיק כל כך הרבה כוח מנפח קטן אינה פשוטה ומאלצת את כל רכיבי המנוע לעמוד בלחצי גדישה אדירים המגדילים את הבלאי ואת הסבירות לתקלות קשות, לא עניין של מה בכך בהתייחס לתקנות החדשות המגבילות את מספר המנועים שיוכל כל נהג להשתמש בהם במהלך עונה הכוללת 18 מרוצים ל-4 מנועים בלבד, בניגוד ל-8 המאושרים בימים אלה.
תוספת כוח בלחיצת כפתור
בנוסף, מכוניות הפורמולה יצוידו במערכת מעניינת לתוספת כוח בשם .KERS לא מדובר בהזרקת גז נייטרו כמו ברכבי כביש משופרים אלא במערכת שדומה למערכת שאנחנו מכירים ממכונית בלי שום יומרות ספורטיביות – הטויוטה פריוס. מערכת הKERS אוגרת אנרגיה להטענת המצברים שלה בכל האטה של המכונית. בניגוד לפריוס שמחשב משלב בין הכוח החשמלי האגור במערכת למנוע הבנזין, מערכת הKERS מאפשרת לנהג לקבל תוספת כוח בלחיצת כפתור. המערכת הזאת הוצגה לראשונה בעונת 2009 ונחלה כשלון, אך כעת, לקראת המעבר למנועים קטנים יותר ועם שיפור טכנולוגית הסוללות המאפשרת לספק יותר אנרגיה מבעבר, יש שתולים בה תקוות גדולות.
גם מארק וובר החליט: אין כמו מנוע 1.6אגב, הסיבה הרשמית למעבר לנפחי המנוע הקטנים היא כדי לשמור על הסביבה, או יותר נכון לעטוף את סבב המרוצים הראוותני הכולל הטסת צוותים מסביב לעולם והרבה דלק שרוף בעטיפה ירקרקה וידידותית שלא תרתיע ספונסרים גדולים מלתמוך בקבוצות.
>> גם ולדימיר פוטין נותן בגז