צילום:
אוטו, יחסי ציבור
כמו בכל תחילת שנה גם הפעם יוזנק היום (א') מרוץ השטח הקשה בעולם – ראלי דקאר 2014. מאז עבר לדרום אמריקה בשנת 2009 היו שטענו שבלי היבשת השחורה והדיונות המפורסמות של מאוריטניה זה לא יהיה אותו מרוץ, אבל כיום בפעם השישית בה המרוץ מוזנק בצד השני של האטלנטי, ברור לכולם שרוח הדקאר לא מתה - לא ברמת הקושי, לא בכמות הדרמות ולא במספר המשתתפים, אלא רק שינתה כתובת. להבדיל מהמסלול ביבשת השחורה שהעלה מכשולים רבים בפני המארגנים עם איום מתמיד מפני טרור ושודדים בדרך, המדינות בדרום אמריקה רבות על הזכות לארח את המרוץ. הפעם יוזנק הדקאר מרוסריו שבארגנטינה (300 ק"מ מצפון מזרח לבירה בואנוס איירס), משם יפנה מזרחה עד לסאן רפאל, יטפס צפונה לסלטה ויחצה את הגבול אל בוליביה שזוכה לארח את המרוץ בפעם הראשונה.
ממדבריות המלח הגדולים בסמוך לאויוני (המוכרות היטב למוצ'ילר הישראלי) יפנו משתתפי הדקאר בחזרה דרומה לאורך קו החוף של צ'ילה עד לקו הסיום בבירה סנטיאגו.
בסך הכל מדובר על 8,734 ק"מ המחולקים ל-13 קטעים תחרותיים בסוגי שטח משתנים – שבילים מהירים, ערוצי נחלים מדבריים, דיונות חול ואפילו טיפוס להרי געש בגובה 5,300 מטרים שוודאי יקשו על יכולת הנשימה של המנועים.
כמעט 9,000 קילומטרים בתנאי שטח קשים | צילום:
אוטו, יחסי ציבור
הקרב על שני גלגלים
ב-12 השנים האחרונות קבוצת KTM הייתה השליטה הבלי מעורערת של הדקאר, והקרב על המקום הראשון נערך בין רוכבי הקבוצה. אבל השנה סיריל דספרה, האיש שסיפק לארון הגביעים הגדול של יצרן האופנועים האוסטרי חמישה מקומות ראשונים בדקאר כולל את זה של ההקודם, החליט לערוק לקבוצת ימאהה שמנסה כבר כמה שנים לשחזר את ימי התהילה שלה בדקאר מאז הניצחון האחרון שנזקף לה כשסטפן פטרנסל היה על האוכף ב-1998.
השנה צפויים להיות קרבות מרתקים בקטגורית האופנועים | צילום:
אוטו, יחסי ציבור
פטרהנסלף אגב, שהביא לימאהה לא פחות משישה גביעים מהדקאר האפריקאי בשנות התשעים הוא זה ששכנע את דספרה בקיץ האחרון לעבור ליצרן היפני כדי לעורר מעט את התחרות ואת היריבות בין היצרנים.
גם הונדה, שנהנתה מדומיננטיות בדקאר בסוף שנות השמונים מכוונת הפעם גבוה עם חואן בארדה הספרדי על האוכף, שבשנה שעברה הצליח לבלוט במרוץ ולמקם את עצמו בחבורת החוד כשהוא מנצח בארבעה מימי התחרות, אך בשל תקלות בימי המרוץ הראשונים לא הצליח להתברג לפודיום. השנה אין ספק שלשם בדיוק הוא יכוון.
מי שנשאר להגן על התואר של KTM הוא מארק קומה שניצח בדקאר שלוש פעמים, אך בשנה שעברה שבר את היד כחודש לפני התחרות ולא זינק לבסוף ואין ספק שהשנה הוא יבוא רעב יותר מתמיד.
מלחמה בתוך המשפחה
מענין היה לראות כיצד הגיב סטפן פטרהנסל, הידוע בכינוי "מיסטר דקאר" בזכות היותו המתחרה המצליח ביותר במרוץ עם 11 נצחונות בדקאר (6 עם אופנוע ו-5 ברכב), כששמע שנאסר אל-עטייה חתם גם הוא בקבוצת "מיני X-רייד".
פטרהנסל הוא ללא ספק הפייבוריט לניצחון, אבל אל-עטייה, מנצח דקאר 2011 ומהנהגים המוכשרים ביותר בסדרה, חוזר לקבוצת X-רייד שבמדיה התחרה ארבע פעמים בתחילת דרכו במרוץ ומהווה את האיום הגדול ביותר על ההגמוניה של פטרהנסל.
מלבד קרב הטיטאנים בין השניים, קבוצת "מיני X-רייד" שהפכה בשנתיים האחרונות לבכירה והגדולה ביותר במרוץ, תכלול 9 מתחרים נוספים המפורסמים ביניהם הם נאני רומה (מנצח דקאר 2004 על אופנוע), כריסטוף הולוציץ' (חבר פרלמנט באיחוד האירופי ומתחרה בדקאר מאז 2005), יבגני נוביקוב ואורלנדו טרנובה.
פטרהנסל הוא ללא ספק הפייבוריט לניצחון, אבל אל-עטייה, מנצח דקאר 2011 בהחלט עשוי להפתיע | צילום:
אוטו, יחסי ציבור
בין המתחרים הבולטים שינסו להתברג בצמרת מול הדומיננטיות שקבוצת X-רייד צפויה להפגין ניתן לפגוש את שני מנצחי הדקאר בעבר, ג'ינל דה וויליה עם טויוטה היי-לקס וקרלוס סיינז המכונה "המטאדור" (שגם זכה באליפות העולם בראלי ה-WRC פעמיים בתחילת שנות התשעים) עם רכב באגי בעל הנעה אחורית.
ג'ינל דה וויליה שניצח את הדקאר בעבר יתחרה השנה עם טויוטה היי-לקס | צילום:
אוטו, יחסי ציבור
מתחרה נוסף שבוודאי יגיע לקו הזינוק עם תאווה גדולה לנצחון הוא רובי גורדון האמריקאי. מאז 2006 גורדון מתחרה במרוץ עם האמר מפלצתי, אך רק פעם אחת הצליח לעלות על הפודיום עם המקום השלישי ב-2009. גורדון ינסה לעשות את הבלתי אפשרי ולנצח את המרוץ עם מכונית בעלת הנעה אחורית בלבד, דבר שלא קרה מאז ש"איש הבאגים" ז'אן לואי שלסר המפורסם ניצח את הדקאר בשנת 2000. נקווה שגורדון ירהיב הפעם קצת יותר מאשר רק בעת הקפיצה המסורתית על הפודיום בקו הזינוק.
היאבקות במשקל כבד
למרות שהן נראות מגושמות, כבדות ומסורבלות, לעתים המשאיות בדקאר היו בעבר מהירות יותר מהרכבים וגם כיום, לאחר הטלת מגבלות רגולטיביות, רבות בהמות המשא הגדולות הן וירטואוזיות לא פחות.
האם רובי גורדון יצליח להגיע לפודיום? | צילום:
אוטו, יחסי ציבור
בדקאר 2012 התערערה השליטה המוחלטת של קבוצת קמאז הרוסית שבעשור הקודם שלטה ללא עוררין בזירה כשהקרב היחיד בקטגוריה הוא בין הנהגים שלה קבירוב וצ'אגין (שהפך למנהל הקבוצה הנוכחי), כשקבוצת מאן הולנדית עם ג'ארלד דה-רוי מאחורי ההגה גנבה להם את הניצחון ושותפו לקבוצה האנס סטייסי תפס את המקום השני. הקבוצה הרוסית, עם צוות נהגים חדש לחלוטין באותה שנה, ספגה מהלומה רצינית ונאלצה להסתפק במקום השלישי, אולם ב-2013 הצליחה קמאז לחזור לעצמה ולתפוס את הפודיום במלואו ומעניין יהיה לצפות לקו הסיום השנה משום שלאורך 35 שנות ההיסטוריה של קטגורית המשאיות הוכיחה שהיא המפתיעה ביותר.
>> רז הימן והלל סגל סיימו את דקאר 2012 עם הישג מדהים
צילום:
אוטו, יחסי ציבור
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן