הרבה יותר מדי פעמים בשנים האחרונות אנו מזדעזעים לשמוע על תאונות מסוג שלא הכרנו בעבר, בהן נמחצים למוות אנשים שבתזמון אומלל היו בשולי הדרך בדיוק בזמן שאיזה נהג החליט לבקר בהם.
לפני לא יותר מדי שנים עצירה בשולי הדרך הייתה מקובלת ולא סוג של רולטה רוסית חסרת רחמים. אז מה השתנה? מדוע זה קורה? חוסר מזל? נהגים לא מיומנים? צריכת אלכוהול מופרזת? או העומס בכבישים?
חברים, הרשו לי להפתיע אתכם, אמנם כל הסיבות שהזכרנו למעלה יכולות להיות רלוונטית אבל מעל לכל הסיבות הללו אפשר פשוט לציין שנראה ששכחנו שמי שיושב מאחורי ההגה צריך לעסוק בדבר אחד בלבד - נהיגה. לכאורה דבר טריוויאלי אבל היו לרגע כנים עם עצמכם ונסו לחשוב מתי בפעם האחרונה נהגתם בתשומת לב מלאה.
רק לנהוג? למה לא לנצל את הזמן לסידורים?
ואז בדיוק נפל לי האיסמון, כרטיס הטלקארד, הסים או מה שתרצו: התחלנו לשמוע על כל התאונות המוזרות הללו ממש באותו הזמן שהמהפכה הסלולארית הפכה מנחלתם של יחידים לנחלת הכלל.
העולם המודרני מלא בגירויים מכל עבר ואנחנו התרגלנו לסיפוק מיידי. הבעיה היא שהגירויים הללו מחייבים הסחת דעת. לרוב זה מסתיים ללא סכנה, לעיתים אתם מבחינים בה ברגע האחרון ולפעמים זה פשוט מאוחר מדי.
כולנו זוכרים מקרים מפורסמים כמו זה של דוקטור פלסטיק, המנתח הפלסטי הכי מפורסם בהוליווד, שלפני מספר שבועות צייץ וירטואלית בטוויטר תוך כדי נסיעה וסיים את חייו בהתרסקות בעולם האמיתי, או את עורך הדין הישראלי המפורסם שקרא סמס על סיפונו של רכב השטח שלו בצהרי היום ומחץ למוות אמא צעירה ואת ילדה בן ה-5, אבל הם ממש לא היחידים. מדי יום מתרחשות עשרות אם לא מאות תאונות. חלקן מסתיימות בביקור אצל הפחח וחלקן במקרר חדר המתים אך המשותף להן הוא אחד - רגע קטן של חוסר תשומת לב לנעשה בכביש, לעיתים זה מגיע מבחוץ: פוסטר פרסום מושך, חיפוש של מארב משטרתי או בחורה שופעת בלבוש מינימאלי. לעיתים זה מגיע מהילדים שדורשים תשומת לב במושב האחורי אבל ללא כל ספק את בכורת מסיחי הדעת קוטף אותו מכשיר קטן ומזמזם -הטלפון הסלולארי שלך ושלי.
אנחנו כבר מכורים, יש סיכוי להיגמל?
לאחרונה, באיחור של כמה שנים טובות, אלפי פצועים ואי אלו קברים יצא משרד התחבורה בקמפיין צנוע אך משכנע שמנסה להמחיש את הסכנות הטמונות במכשיר שהפך לחבר הכי טוב של רבים מאיתנו, היום מציינים בישראל את יום המחויבות לבטיחות בדרכים תחת הסיסמא "לא נוהגים עם הנייד ביד, כשאתה נוהג פשוט תנהג".
קצת קשה להאמין אבל עד לפני 15 שנה רובנו הסתדרנו ממש מצוין בלי אותו מכשיר ששומר אתנו תמיד זמינים. נכון, אבותינו הסתדרו גם ללא חשמל, מים זורמים ותשתית ביוב, אין ספק שהקדמה היא בהחלט דבר טוב ואיני קורא לזרוק את הסלולארי לפח אבל חייבים להבין שהשילוב של שימוש במכשיר האהוב ונהיגה לא הולכים יחד.
נסו לבחון את עצמכם ואת מידת הריכוז שלכם בכביש במהלכה של שיחה ערה, אפילו עם דיבורית, ותבינו כמה מסוכן השילוב הזה וזה עוד המצב המיטבי עם שתי ידיים על ההגה. לא מעט אנשים בכלל לא חושבים שצריך דיבורית ובוחרים לחסוך כמה מאות שקלים ומחזיקים את הסלולארי ביד ומדברים לספיקר. אם כבר אפשר להסתדר עם יד אחת על ההגה מה באמת כבר הבעיה גם לקורא סמסים ואפילו לכותב הודעות חדשות תוך כדי נהיגה?
למרות שנהיגה נתפסת כפעולה שגרתית פשוטה שאנשים מכל רבדי העם ורמות ההשכלה יכולים לבצע בקלות, מדובר בפעולה לא טריוויאלית כלל. אפילו במהירות 90 קמ"ש חוקיים למהדרין אנחנו עוברים בכל שנייה לא פחות מ-25 מטרים, מרחק עצום שיכול להיות לשנות את התמונה לחלוטין לכן האחריות המוטלת עלינו, האוחזים בהגה, היא עצומה ומחייבת תשומת לב מוחלטת בכל רגע נתון.
הנחה שעלולה לעלות ביוקר
אבל מה לעשות, כולנו בני אדם ואנו נותנים לעצמנו הנחות מדי פעם ולמי מאיתנו לא יצא לחכות להודעה ממש חשובה שהוא ממש חייב לענות לה – אבל עם כל הכבוד לזמינות המיידית שום דבר לא יקרה אם תמתינו מספר דקות עד שתגיעו לעצירה ורק אז תקראו את הסמס או תשנו את הסטטוס בפייסבוק כי אותה זמינות מיידית יכולה חלילה, יום אחד, להעביר אתכם לסטטוס "לא זמין" לצמיתות.
