לא ברור אם ישראל כץ היה בוחר להשאר במשרד התחבורה אם מצבת המנדטים של הליכוד בבחירות הייתה קצת יותר מרשימה, אבל ללא ספק, אחרי שלאורך השנים נתפס תפקיד שר התחבורה כסוג של פרס ניחומים מאכזב והיושבים בראשו לא ממש טרחו לעשות הרבה בתחומי העיסוק של משרדם ובעיקר התרכזו בלשמור על המעמד והשררה בדרך לתפקיד הבא - ולראייה לא פחות מ-32 שרים שהתחלפו במהלך 65 שנות המדינה, השארותו של כץ במשרד יכולה, אם ידע לנתב את פועלו בדרך הנכונה, להביא להתקדמות משמעותית בנושאים אולי לא עושי כותרות כמו גיוס חרדים אבל כאלה שחשובים הרבה יותר לכל אחד מאיתנו ביום יום.
כץ יכול לוותר על סבבי ההיכרות האינסופיים, הביקורים במחוזות עם כיבוד הבורקסים ומצגות הפאואר פוינט המרשימות שכל קשר בינן לבין המציאות בשטח מקרי לחלוטין, ולהתחיל מיד בעבודה הרבה שיש עוד לעשות.
עם ותק של 4 שנים בתפקיד וכאחד השרים היחידים בממשלה ששמרו על תפקידם, יוכל כץ להלחם ביתר עוז על תקציבים ולדעת לחלק אותם בצורה מושכלת יותר בשטח.
לזכותו של כץ ניתן לציין שהיה, כבר בתקופת כהונתו הראשונה במשרד, פעיל מעל הממוצע ואם ייטיב בכהונה זו לרענן את השורות עם כמה אנשי מקצוע שבאמת מבינים בנהיגה ובתחבורה, ללא ספק ניתן להביט להסתכל קדימה במידה של אופטימיות זהירה.
ברשימת ההישגים של כץ ניתן לציין את השדרוג ברמת השירות לציבור במשרד התחבורה והעלאת המהירות המותרת (באיחור של כמה עשרות שנים) בכמה מהכבישים המהירים כפיצוי לפרויקט מצלמות המהירות השערורייתי של המשרד לביטחון פנים. עם זאת, בהקשר זה ולמרות שנראה לפי לא מעט התבטאויות כי כץ מתנגד לאכיפה הגורפת נגד נהגים נורמטיביים, קולו כמי שעומד בראש ציבור הנהגים בישראל לא נשמע מספיק.
לאור הצלחתו המסחררת של השר משה כחלון לשנות את שוק הסלולר בישראל ועל רקע המחאה החברתית של קיץ 2011 יצא כץ למלחמה גלויה ביבואני הרכב במטרה להגדיל את התחרותיות בענף הרכב ולהוזיל מחירים.
כדי לעורר רוחות שינוי מהירות שר התחבורה בחר את פרופ' ירון זליכה, החשב הכללי של האוצר לשעבר ומי שנהנה מתדמית ציבורית לוחמנית, לעמוד בראשות הועדה, אבל כבר עם תחילת עבודתה התברר שהיא ממש לא קיבלה מנדט לעסוק בסיבה המרכזית למחירי המכוניות השערורייתיים בישראל – המיסוי הגבוה הכולל מס קניה בשיעור 80 אחוזים (ממנו מופחת סכום מסוים בהתאם לקבוצת הזיהום של הרכב בהתאם לתקנות המיסוי הירוק), מע"מ בגובה 17 אחוזים ומכס בשיעור 7 אחוזים (מכוניות המיובאות מארצות הברית או מאירופה לא מחויבות במכס). ההחלטה הזאת, ששמה בצד כ-50 אחוזים ממחירו של רכב ממוצע בישראל, למעשה חרצה מראש את מידת האפקטיביות של מסקנות הועדה ולראייה על אף שהמסקנות אומצו לפני כשנה, בינתיים הן כלל לא השפיעו על מחירי הרכב בישראל שלא רק שלא ירדו אלא עלו מאז בכמה אחוזים.
בתקופת כהונתו הנוכחית ובמיוחד עם ממשלה הנהנת ממנדט חברתי נרחב כץ יוכל להפשיל שרוולים ולדרוש הפחתה משמעותית של מיסי הקנייה על רכבים חדשים, בדומה לביטול כמעט לחלוטין של מסי הקניה על מכשירי אלקטרוניקה בשנת 2000, שבאמת תשנה את שוק הרכב הישראלי מקצה לקצה, תחליש ואולי אף תבטל את מרכזיות חברות הליסינג והעיוותים שנוצרו בשוק בגללן ותאפשר לבני מעמד הביניים הכורעים תחת הנטל לרכוש בכל כמה שנים מכונית חדשה מבלי שיצטרכו לקחת משכנתא.
השינוי הזה יוביל להורדתם מהכביש של רכבים ישנים, מסוכנים בטיחותית ומזהמים שיחסכו לקופת המדינה ממון רב אותו היא מפסידה מדי שנה בהוצאות בטיפול בנפגעים וההרוגים בתאונות הדרכים ובפגעי זיהום האוויר.
מעבר לחסכון בתקציב המשפחתי, מהלך שכזה יכול לצמצם בעשרות אחוזים את כמויות הדלק שהמדינה רוכשת ולמעשה את התלות בדלק הערבי.
בשנת 2012 נהרגו בכבישי ישראל 292 בני אדם. זהו הנתון הנמוך ביותר בעשרות השנים האחרונות. אמנם מדובר בהישג יותר ממרשים בלי אבל ובלי שום מרכאות, אך זה עדיין מחיר כבד מדי שאסור להשלים איתו במיוחד במדינה שגובה מאזרחיה מדי שנה מיסים בגובה של כ-30 מיליארד שקלים המגיעים מתחום הרכב (מיסוי רכבים חדשים, מיסי דלק, חלפים ואגרות).
כדאי שכץ ידרוש בכהונה זאת תקציבים לשיפור תשתיות שיפתרו אחת ולתמיד את בעיית הכבישים האדומים ויאפשרו לישראל ליישר קו עם תשתית כבישים המקובלת בעולם המערבי.
לפעמים ניתן גם להסתכל על ההתקדמות של עולם הרכב ולעשות שינויים שלא עולים לקופת המדינה אפילו אגורה, אבל תורמים לשיפור הבטיחות הרבה יותר מכל שוטר תנועה עם אקדח לייזר או מצלמות מהירות אוטומטית. כך למשל, בשנת 2010 נכנסה לתוקף בישראל, הרבה לפני רוב מדינות העולם, תקנה קטנה המחייבת כל רכב חדש הנמכר כאן להיות מצויד במערכת בקרת אחיזה. זה לא יהיה מוגזם לקבוע שהמערכת האלקטרונית, שלמעשה יודעת לתקן חלק גדול מטעיות הנהיגה במצבי חירום, אחראית בשנים האחרונות להשארותם בקרבנו של עשרות אנשים ולמרות שאין בשלב טכנולוגי זה עוד מערכת מצילת חיים שניתן לחייב לצייד בה את כל הרכבים, ניתן, בדומה למדד המיסוי הירוק, להציג מדד בטיחות שיתמרץ יבואנים, חברות ליסינג ולקוחות פרטיים להעדיף מכוניות שמצוידות במערכות מתקדמות ומצילות חיים לבלימה אוטומטית, סטייה מנתיב ועוד.
שר התחבורה הקודם (והיחידי כאמור) שכיהן יותר מקדנציה אחת, בין השנים 1981 ל-1988, היה חיים קורפו מהליכוד, אך למרות השנים הרבות שלו בתפקיד הוא לא השאיר הרבה חותם וזכור בעיקר בזכות ההתבטאות המגוחכת שלו נגד חגורות בטיחות בעיר ("לא צריך יותר מקונטרה בהגה ב-50 קמ"ש").
אם כץ רוצה להיזכר בדברי הימים כמי שבאמת שינה את מפת התחבורה של ישראל כדאי שיתחיל לתת פול גז כבר מהיום בנושאים שציינו לעיל ואולי גם כדאי שאחרי אלפיים שנות גלות ו-65 שנות תקומה יגרום לכך שסוף סוף יתחילו ברצינות בעבודות הקמת רכבת תחתית בגוש דן שתשחרר את הפקק של המדינה.
>> איזה ציון מגיע לממשלת נתניהו היוצאת בתחום התחבורה
