בעידן המודרני נהוג להסכים שיופי הוא בראש ובראשונה בעיני המתבונן. עם זאת, יש מקרים בהם קיימת הסכמה גורפת, בין אם מדובר בבריזי'ט בארדו, קייט אפטון או יצירות מוטוריות כמו יגואר E טייפ ואלפא 4C או למבורגיני.
בכל הנוגע לשדרוג המראה של רכבים קצת יותר סטנדרטיים נראה שמדובר במדרון חלקלק בו הגבול בין שיפור המראה של הרכב האפרורי והענקת טאץ' אישי מרשים לרכב לבין הגזמה חסרת טעם הוא דק מאוד ולא פעם התוצאה כואבת לעין, עד כדי כך שממש קשה להבין מה גרם למישהו שמתיימר להיות בר דעת לבצע שינויים כל כך מרחיקי לכת במכונית שלו.
עוד ב-mako רכב
כל מה שרציתם לדעת על שיפורים ולא העזתם לשאול
שיפורי מכוניות: פצצה מתקתקת או תחביב לגיטימי
מהיר ועצבני: המשטרה נגד המשפרים
יתכן שבמידה שיערך מחקר פסיכולוגי על הנושא הממצאים יצביעו על קשר לצורך למשוך תשומת לב בכל מחיר, אבל אנחנו לא ננסה להסביר את התופעה אלא רק להביא לכם כמה דוגמאות בולטות לחוסר טעם שאנו מקווים שהוא לא מנת חלקכם.
הכינו את שקיות ההקאה והרגישו חופשי להגיב ולכתוב לנו מה אתם חושבים.
>> ערוץ הרכב של mako בפייסבוק
לא ברור מה חשב לעצמו הבעלים של טנדר האמריקאי כשהחליט להפוך אותו מכלי עבודה שמטרתו לשאת מטען בארגז ל"פימפ מוביל", עם חזית של קרייזלר 300C, דלת "התאבדות" לנוסע בהשראת רולס רויס ודלת "מספריים" סטייל למבורגיני, גג נפתח בזווית כלפי מעלה באמצעות בוכנה הידראולית וכיסוי לארגז הנפתח בצורת משולשים. ובכלל, נראה שאולי מדובר בחובב משפט פיתגורס כי יש כאן ניסיון לשלב בין כל הצורות הגיאומטריות האפשריות. את השעטנז העיצובי משלימים גימורי ניקל מבריק לגריל ולחישוקי הגלגל בחתך סופר נמוך וצבע צהוב בוהק למרכב ולתא הנוסעים. טנדר עם הרבה זוויות
משפחתית קרבית
טויוטה קורולה היא המכונית הנמכרת ביותר בעולם. היא זכתה בתואר המכובד הזה בזכות העובדה שהיא עונה על צרכי הבסיס של משפחה בצורה הטובה ביותר וללא שום יומרות אחרות: היא אמינה, סחירה וחסכונית בדלק. אבל נראה שאחד הבעלים של קורולה מהדור השביעי (מתחילת שנות ה-90) חיפש דרך להפוך את המכונית מעלת הפיהוק שלו למשהו קצת יותר ייחודי ולא שגרתי. הפתרון: שדרוג בהשראת סרטי מקס הזועם, מלחמת הכוכבים וג'יימס בונד גם יחד עם מדחף שהותקן בחזית, תותחים על הגג ומה שנראה כמנוע סילון על תא המטען.
קורולה לאנשים עצבניים
פופ מוביל אמריקאי
האפיפיור פרצינסקוס אמנם זנח את הפופ מוביל המפורסם של הוותיקן עם הזכוכית המשוריינת כחלק מהאג'נדה שהוא מוביל לקשר קרוב וחם יותר עם הקהל, אבל עד כה היצרנית שזכתה להוביל את "הוד קדושתו" היא מרצדס שהסבה את את ה-G קלאס בצבע לבן טהור עם קופסת זכוכית משוריינת בחלק האחורי ובה כורסה מרופדת היטב לנוחיות האדם החשוב ביותר בעולם הנוצרי.
לא ברור האם הבעלים של הקרייזלר PT קרוזר שבתמונה הוא קתולי אדוק או סתם שאב השראה מתצורת הפופ מוביל הייחודית, אבל אחת המכוניות המעוצבות ביותר שיצרה קרייזלר במילניום האחרון קיבלה הארכה למרכב אותו ממלאת קופסה המזכירה בצורתה תא נוסעים של כרכרה. התוצאה בהחלט מעידה על השקעה אך לו היינו ממלאים את התפקיד החשוב בעולם הנוצרי כנראה היינו נשארים נאמנים ל-G, גם בעת ביקור ביבשת החדשה. PT קרוזר לאפיפיור
כל המרבה הרי זה משובח?
קצת קשה להבחין בכך, אבל המכונית שבתמונה החלה את חייה כסאנבירד, מכונית הקופה/קבריולה הקומפקטית בעלת הנעה קדמית מתוצרת פונטיאק וככל הנראה אחת המכוניות הגרועות ביותר שיוצרו על ידי GM בעשורים האחרונים.
במקום לזרוק את המכונית העלובה הזו למקום אליה היא מתאימה יותר מכל - המזבלה, הבעלים שלה החליט להעניק לה נוכחות מיוחדת וספורטיבית יותר, בהשראת האחיות הגדולות והאייקוניות שלה - הפיירבירד/טרנס-אם.
לשם כך הוא שינה כמעט לחלוטין את תצורת גוף המכונית החרטום הוארך משמעותית וקיבל צורה מחודדת, עם פנסים נשלפים ומכסה מנוע עם פתחי אוורור בולטים, בעוד האחוריים תפחו למימדי ענק לא פרופורציונלים עם כנף אחורית שככל הנראה הושאלה ממטוס נוסעים ורביעיית מפלטי ניקל.
אופנוע או מכונית?
על אף שהמכונית הראשונה בעולם הייתה בעלת שלושה גלגלים, מדובר בתצורה שמעולם לא הפכה לפופולרית ונראה שאת מספר הדגמים בתצורה זו שיוצרו במהלך העשורים האחרונים ניתן למנות על יד אחת.
הסיבה לכך ברורה: מדובר במתכון שגוי פיסיקלית המשלב רק חסרונות - רוחב של מכונית וחוסר היציבות של כלי דו גלגלי, אבל למרות זאת יש מי שבחר לבנות לעצמו רכב בתצורה הייחודית הזו.
אמנם הוא מעט פחות מוחצן משאר הכלים ברשימה השחורה הזו, אבל הוא ללא ספק הביזארי ביותר. החלק הקדמי מבוסס על אופנוע קאסטום בעל כידון רחב ומזלג קדמי בזווית חדה, בעוד החלק האחורי הגיע היישר וללא שום שינוי במראהו מפונטיאק פיירו קופה בעלת מנוע מרכזי והוא גם זה שמשמש למשימת ההנעה.
לא יודעים מה אתכם, אבל למרות שאנחנו רוצים לנהוג על כל מכונית שרק ניתן מחשש לחיינו אנחנו מוותרים על סיבוב עם היצירה הזו בכביש הררי מפותל או בעצם כל כביש שאינו ישר לחלוטין.