שתיתם? אל תנהגו
מאז שנושא הנהיגה בשכרות הפך למרכזי בסדר היום של משטרת התנועה אלפי נהגים נעצרים ומואשמים מדי שנה בנהיגה בשכרות.
בעבר לא היו בידי המשטרה כלים לבחון בשטח האם הנהג שלפניהם שתה לשוכרה, אבל עם ההתפתחות הטכנולוגית משטרת התנועה הצטיידה במכשירים שמאפשרים לשוטרים במקום ובתוך שניות לבדוק כמה אלכוהול יש בגופו של האוחז בהגה.
נהיגה בשכרות היא עברת תנועה חמורה מאוד ועל מנת להאשים נהג בה קיימים חוקים, תקנות ונהלים שקובעים באופן ברור כיצד לבצע כל פעולה וכיצד לתעד פעולות אלו. חשוב לציין כי לכל טעות בביצוע הפעולות או תיעודן יש השלכות משמעותיות על תוצאות ההליך בבית המשפט שיתנהל כנגד הנהג ועל האפשרות להרשיע אותו בנהיגה תחת השפעה.
אמנם מדובר בנושא מורכב למדי, אבל במדריך זה ננסה לתת תשובה לרוב השאלות הקשורות בנהיגה בשכרות. נזכיר שתמיד חשוב להיוועץ עם עו"ד המומחה בתחום התעבורה.
מיהו שיכור?
החוק קובע כי "לא ינהג אדם רכב בדרך ולא יניעו אם הוא שיכור" וגם מחייב את בעל הרכב או הממונה על הנהג (מורה נהיגה/מלווה) לא לאפשר לשיכור לנהוג ברכב.
לידיעתכם, גם ללא חשד לשתיית אלכוהול שוטר בהחלט רשאי לדרוש מכם לתת דגימת נשיפה, אך עם זאת בדרישה למתן דגימת דם או שתן יש צורך בחשד סביר, או חלילה במעורבות בתאונה.
כמו כן ניתן להאשים גם כל מי שדגימת השתן שלו מצביעה על שאריות סם מסוכן בכל כמות שהיא.
לפני שלוש שנים הוחלט להחמיר את הקריטריונים אף מעבר לכך (50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף בבדיקת ינשוף ו-10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר בבדיקת דם) ולמעשה לא לאפשר אפילו שתיית משקה אלכוהולי אחד לקבוצות נהגים מסוימים ביניהן נהגים חדשים, נהגים עד גיל 24, נהגי רכב ציבורי ונהגי משאיות במשקל של מעל ל-3,500 ק"ג.
מהם הערכים האלה?
ערכים אלה הם ערכים אובייקטיבים שנקבעו ל ידי המחוקק, ואין להם קשר להרגשת הנהג בפועל. במילים אחרות יתכן כי הנהג מרגיש מצוין וכלל אינו חש כי שתה אלכוהול, אולם אם נמצאו בגופו ערכים אלה (ומעלה) הקבועים בחוק הוא נחשב לשיכור על פי החוק.
כמה מותר לי לשתות לפני הנהיגה?
רבים שואלים איך מתרגמים את הערכים הללו למספר כוסות משקה וכמה אלכוהול מביא אותנו לסף בו על פי החוק אתם עשויים להיחשב שיכורים.
העניין הוא שהתשובה לכך היא לא פשוטה ויש פרמטרים רבים שמשפיעים עליה: משקל ומבנה הגוף של הנהג, הרגלי השתיה שלו, סוג המשקה, צריכת אוכל לפני או אחרי השתיה וכמובן הזמן שחלף מאז צריכת האלכוהול ועד לבדיקה.
הרף שנקבע בחוק ובפסיקה הן לבדיקת הינשוף והן לבדיקת הדם הוא מוחלט ובעקרון נהוג לחשוב כי כל שתיה מעבר לכוס בירה, כוסית יין או וודקה תביא אתכם לגבול המותר בחוק.
עם זאת, לאור העובדה כי קשה עד בלתי אפשרי לבצע שקלול של כל הפרמטרים שהוזכרו להעיל קשה לנו לתת תשובה אמיתית לשאלה כמה מותר לשתות ולכן ההמלצה שלנו היא שלא לקחת סיכון ואם שתיתם משקה אלכוהולי אל תנהגו כלל.
גם ללא חשד לשתיית אלכוהול שוטר בהחלט רשאי לדרוש מכם לתת דגימת נשיפה | צילום:
אימג'בנק / Thinkstock
מהו מכשיר הנשיפון?
הנשיפון הינו מכשיר קטן שהשוטר אוחז בידו ומאפשר לו לבדוק את הנהג ולקבל אינדיקציה ראשונית האם הנהג שיכור או לאו. אם נתקבלה תוצאה "עבר" המשמעות היא שהנהג לא שיכור, לא שתה אלכוהול מעבר למותר בחוק ואפשר לשחרר אותו לדרכו. לעומת זאת, אם מופיעה התוצאה "נכשל" - המשמעות היא שיש חשד יותר מסביר שהאוחז בהגה הינו שיכור.
חשוב להבהיר: תוצאות מכשיר הנשיפון אינן קבילות ואינן מוצגות בבית המשפט וכדי להאשים אתכם בנהיגה בשכרות השוטרים יצרכו להוכיח שאתם שיכורים על ידי בדיקה אמינה יותר במכשיר הינשוף או בדגימת דם.
מהו מכשיר הינשוף?
מכשיר הינשוף הינו המכשיר מתקדם שבאמצעותו בודקים את הנהג. הנהג אמור לבצע שתי נשיפות שבסופן תצא תוצאה באמצעות פלט מודפס.
אם בעת בדיקה בינשוף התוצאות מצביעות על ערכים של 290+ הנהג יחשב שיכור ויובא לדין.
תוצאות פלט הינשוף הינן ראיה קבילה בבית המשפט בתנאים המצטברים הבאים, כמובן רק אם התקיימו התנאים הבאים:
א. המפעיל מוסמך ומיומן בהפעלת המכשיר.
ב. בוצעו בדיקות מעבדה חצי שנתיות.
ג. בוצעו כיולים תקינים.
ד. בוצעו בדיקות עצמיות תקינות.
ה. הוחלפה פיה בכל נשיפה.
ו. בדיקת הינשוף בוצעה לאחר המתנה של 15 דקות לפחות מרגע עצירת הנהג.
מהם זמני ההמתנה לפני בדיקת הינשוף?
- 15 דקות מרגע שהנהג שתה או אכל.
- 15 דקות מרגע שהנהג הקיא.
- 5 דקות מרגע שהנהג עישן.
קיים הבדל בין בדיקת "נשיפון" לבדיקת "ינשוף" | צילום:
חדשות 2
מהי הענישה על פי חוק ומה ההבדל בין נהיגה בשכרות לבין נהיגה תחת השפעת אלכוהול?
במקרה בו נהג נתפס כשהוא שיכור, מעבר להזמנה לבית משפט המשטרה יכולה להפעיל אמצעי ענישה מנהליים מידיים וכל קצין מדרגת מפקח ומעלה יכול לתת לנהג פסילת רישיון למשך 30 ימים ו/או להשבית את רכבו של החשוד לתקופה זו.
בבית המשפט ישנן שתי סוגי הרשעות בנוגע לעבירות של נהיגה אחרי שתיית אלכוהול:
א. הרשעה בנהיגה בשכרות:
מדובר במקרה שבו הנהג הורשע על פי ראיות מדעיות כגון בדיקת נשיפה, בדיקת דם ובדיקת שתן. במקרים אלה נכון להיום (ספטמבר 2013). תקופת פסילת הרישיון היא שנתיים + מאסר על תנאי. אם הנהג נתפס פעם נוספת ולא חלפו שנתיים מאז שנתפס בפעם האחרונה נוהג בשכרות דינו שלילה לשלוש שנים + מאסר על תנאי + פסילה על תנאי + קנס (על פי החוק).
ישנה הצעת חוק שמונחת על שולחן הכנסת שקובעת מדרג ענישה אחר בהתאם לכמות השתייה שנמצאה בגופו של החשוד. הצעה זו היא בשלבי בדיקה של הכנסת.
מתי בית המשפט רשאי לחרוג מהענישה המינימלית?
מקרים אלה הם מאד נדירים וחריגים. חשוב להבהיר כי רישיון נהיגה המהווה אמצעי פרנסה או עבר נקי של נהג אינם מהווים עילה לחריגה מעונש המינימום.
ב. הרשעה בנהיגה תחת השפעת אלכוהול:
במקרים בהם הבדיקה המדעית נכשלה מכל סיבה, למשל עקב כשלים ראיתיים וההרשעה מתבססת על דו"ח בדיקת מאפיינים שנערך על ידי השוטר שטיפל במקרה, תקופת הפסילה המינימלית היא 3 חודשים + קנס + פסילה על תנאי + מאסר על תנאי.
מהי מדיניות הענישה של משטרת ישראל ושל בתי המשפט?
פעם ראשונה?
נהיגה תחת השפעה: המשטרה לרוב מבקשת מינימום חצי שנה פסילה, קנס כספי, פסילה על תנאי ולעיתים אף מאסר על תנאי.
נהיגה בשכרות: המשטרה בדרך כלל מבקשת מינימום שנתיים פסילה, קנס כספי, פסילה על תנאי ומאסר על תנאי.
פעם שניה?
ברוב המקרים המשטרה מבקשת מאסר בפועל, מינימום שנתיים פסילת רישיון, קנס כספי, מאסר על תנאי ופסילה על תנאי.
כמות פי 2.5 מהמותר בחוק:
נהיגה תחת השפעה: המשטרה מבקשת מינימום 11 חודשי פסילה, קנס, מאסר על תנאי ופסילה על תנאי.
נהיגה בשכרות
לא חשוב אם זה פעם ראשונה או שניה: המשטרה מבקשת מאסר בפועל - זאת בשל הסיכון הגבוה שטומנת בחובה העבירה, מינימום שלוש שנות פסילה, קנס, מאסר על תנאי ופסילה על תנאי.
מדיניות בתי המשפט:
בתי המשפט מצווים באמצעות הנחיית בית המשפט עליון בפסיקות רבות להחמיר בענישה על מנת למגר את התופעה.
מהן בדיקות המאפיינים שמבוצעות על ידי השוטר?
בדיקת מאפיינים (בדיקת קואורדינציה)
בבדיקה זו השוטר מנסה להתרשם מהתנהגות הנהג, לבושו, דיבור לעניין, הליכה על קו ישר, יציבות, ריח של אלכוהול ועוד...
כדי לתעד את התרשמותו, השוטר נעזר במילוי טופס מוכן מראש שבו ברוב הסעיפים עליו לסמן "וי" על ביצוע הפעולות הנדרשות.
על פי הפסיקה ניתן להרשיע נהג שנכשל בבדיקה זו רק על סמך בדיקת מאפיינים, זאת בין היתר על מנת לאפשר למשטרה להתמודד עם נהגים המצליחים להכשיל את הבדיקות המדעיות או לסרב להן.
לאחרונה בית המשפט העליון קבע כי ברגע שנקבע על ידי השוטר כי הנהג נכשל בבדיקת המאפיינים, עליו להודיע לנהג כי יש לו זכות להיוועץ בעו"ד. נכון להיום לא נקבע על ידי בית המשפט מהן ההשלכות על תוצאות המשפט, במידה ולא הודיעו לנהג על זכותו להיוועץ בעו"ד בשלב זה.
המשטרה מחויבת על פי הנהלים לעמוד במספר קריטריונים על מנת שממצאי הבדיקה יהיו קבילים בבית משפט | צילום:
חדשות 2
מהו סירוב?
סירוב הוא מקרה בו הנהג מסרב להיבדק באחת הבדיקות (דם, נשיפה, שתן) או מכשיל אותן בדרך כלשהי. במקרים אלה באופן אוטומטי קמה החזקה כי הנהג נהג בשכרות, והנהג צפוי לאותם העונשים להם צפוי נהג שנהג בשכרות.
על השוטר להבהיר באופן ברור וחד משמעי לנהג את משמעות הסירוב כפי שצוין לעיל ולתעד בכתב את הפעולות שביצע, את ההסבר שנתן הנהג החשוד ואת אופן הסירוב.
האם ניתן לבדוק נהג גם שאין חשד לנהיגה בשכרות?
חד משמעית כן.
חובות המשטרה בטיפול בנהג שיכור? (חלקן)
המשטרה מחויבת על פי הנהלים לעמוד במספר קריטריונים על מנת שממצאי הבדיקה יהיו קבילים בבית משפט. לדוגמא, שוטר הבודק נהג באמצעות מכשיר הינשוף חייב להמתין 15 דקות לפחות מרגע עצירתו של הנהג ועד לבדיקתו באמצעות המכשיר. בנוסף, השוטר אמור להשגיח על הנהג שבפרק זמן זה הנהג לא שתה, לא עישן, לא אכל ולא הקיא וחייב לערוך על כך מזכר. זאת ועוד, המשטרה מחויבת לכיול המכשיר בתחילת המשמרת ובסופה, וכן לבצע בדיקות עצמיות של המכשיר, לבצע שתי בדיקות לנהג החשוד בנהיגה בשכרות, להחליף פיה בין בדיקה לבדיקה ועוד. ישנה חשיבות מכרעת לאופן ביצוע פעולות השוטרים בהתאם לנהלים וכל כשל בביצוע הפעולות פוגם בראיות.
חשוב לציין כי על השוטרים מוטלת חובה להגיד לחשוד כי הוא נדרש על פי חוק להבדק בבדיקת נשיפה לגילוי אלכוהול ובמידה שיסרב בית המשפט יראה אותו כמי שנהג תחת שכרות!
מה החשיבות של יצוג על ידי עורך דין מומחה בתחום התעבורה?
עורך דין מקצועי יודע היטב את נהלי המשטרה שקובעים סדרי עבודה תקינים וטיפול נכון בנהג החשוד בנהיגה בשכרות.
הנהלים והחקיקה הקשורה בנושא הזה הם מורכבים מאד. מעורך הדין המייצג נדרשת מיומנות גבוהה וטיפול יסודי מעמיק ומקיף כדי לא לפספס אף פרט שלעתים עשוי לשנות את כל התמונה שבמקרים רבים עשוי להוביל לענישה מקלה ובמקרים אחרים אף לזיכוי מלא.
עו"ד מוטאי ועו"ד מצגר
עו"ד גל מוטאי ועו"ד בלהה מצגר ממשרד מוטאי מצגר ושות' מתמחים בדיני תעבורה ומעניקים יעוץ משפטי במתחם פרקליטיIL.
זקוקים לייעוץ משפטי בתחום התעבורה? הכנסו עכשיו
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן