יש מילים שאנחנו מאוד רגילים לשמוע ביחד וממש כמו שאם מישהו ידבר אתכם על חומוס וטחינה סביר להניח שתדעו בדיוק למה הוא מתכוון כך גם התוכניה של אירוע העיתונאים שכלל נסיעת טקסי בסקודה פאביה לא עוררה בי לרגע שום חשד.
הרי מדובר במותג הרכב המזוהה ביותר עם עולם המוניות כבר עשור וחצי ועל אף שלא ממש הזמנתי עכשיו מונית ב"גט טקסי" שום דבר לא הכין אותי למה שעמד להתרחש בדקות הבאות על סיפונה של הפאביה RS2000 עם בחור אחד בשם סאפ וויגאנד מאחורי ההגה.
מי אמר שסקודה היא מכונית קרירה? | צילום:
נעם וינד
ולא, אני לא מדבר על עצם העובדה שוויגאנד לא הפעיל מונה, שברכב שלו אין מזגן ושהמושבים והחגורות ממש לא נוחים, אלא על חוויה שנעה על הקו הדק שבין שכרון חושים מטורף לסרט אימה עם נהג שעל פי הרקורד שלו (מקום רביעי באליפות הראלי IRC לשנת 2012) כנראה ידע מה הוא עושה כשהתעקש לנסוע על שביל מפותל ומשובש על צלע גבעה די גבוהה וברוחב של לא יותר ממכונית וחצי במהירות שאם היו תופסים אתכם נוסעים בה בכביש 6 הייתה מקבלים שלילה.
החיבור והשליטה של וויגאנד בסקודה העצבנית וההכרה שכדי לנהוג בראלי צריך ביצים עצומות, זריזות מדהימה ויכולת להכיל כמויות מסוכנות של אדרנלין כמעט בכל רגע נתון ללא ספק עשו באופן מיידי את העבודה ובעודי מנסה להסדיר את הנשימה ולהוריד את החיוך הדבילי שנמרח לי מאוזן לאוזן הבנתי בצורה הכי מוחשית שאפשר שסקודה זה הרבה יותר מ"מי פנוי בארלוזרוב".
אני לא זוכר שהזמנתי טקסי
אך גם בלי חוויות קיצוניות שכאלה והרבה מעבר לשוק המוניות, בשנים האחרונות סקודה הפכה למותג מבוקש ויש יגידו אף מוביל בישראל, מותג הרכב המזרח אירופאי היחיד שהשכיל להשתחרר באופן מוחלט מתדמית העבר הקומוניסטי ולצבור בתוך פרק זמן קצר מוניטין של יצרן בלי שטיקים שמייצר כלי רכב פשוטים אך בה בעת יעילים, איכותיים ומאוד שימושיים.
ההצלחה הגדולה של היצרן הצ'כי בשוק המוניות מסביב לגלובוס העניקה למותג גושפנקה חשובה באשר לאיכות המוצר ולמרות שאפיל של נהג מונית מיוזע ועצבני הוא לא בדיוק הדבר הכי מלהיב בסביבה, הביקושים למכוניות המותג ובמיוחד לאוקטביה המשפחתית נמצאים כבר שנים במגמת עליה מתמדת.
עוד ב-mako רכב
מבחן דרכים סקודה אוקטביה RS
מבחן דרכים גולף GTI
מבחן דרכים סיאט לאון קופרה
עם זאת, למרות שאין ספק שהסלוגן "SIMPLY CLEVER" המוצלח מיטיב לתאר את ה-DNA שגורם לאנשים לרכוש את מכוניות המותג, הצ'כים החליטו שהגיע הזמן להאיר את רכבי סקודה גם בגוונים נוספים, אך כחברה שלא מונעת מאופנות מתחלפות לאנשי סקודה היה חשוב להבהיר לכולם שההחלטה להציג גרסה לוהטת ומוחצנת (במונחים של סקודה) לאוקטביה עם חישוקי 19', צמיגים בחתך 35, גריל מושחר וכונס אוויר ענק לא הייתה סתם גחמה של החבר'ה ממחלקת השיווק אלא בחירה לגיטימית להדגיש פן נוסף ושורשי של המותג.
שילוב מוזר בין רגעי אימה להנאה צרופה
חם שם מתחת למראה האפרורי
רבים לא יודעים זאת, אבל בניגוד למותגים מזרח אירופאים אחרים לסקודה יש היסטוריה מוטורית מפוארת למדי שהתחילה עוד בסוף המאה ה-19 והצליחה גם בעידן הקומוניסטי לשמור על עצמאות חלקית ולייצר מכוניות מוצלחות, באופן יחסי, אל מול הסטנדרט שהיה נהוג באותן שנים בצידה המזרחי של אירופה.
יתרה מזאת, למרות מבנה בסיסי מיושן עם מנוע אחורי, דגמי הספורט של החברה זכו לפופולריות גם במערב אירופה ורשמו במשך שנים הישגים מרשימים במרוצי ראלי אל מול מכוניות מודרניות בהרבה. גרסת הכביש ל-RS 130 שנקראה ראפיד נמכרה בתצורת קופה וקבריולה, הציעה מנוע אחורי עם 130 כ"ס והתנהגות כביש שובבה והיו שכינו אותה בחיבה "פורשה לעניים".
סקודה על מסלול מרוצים מקצועי?
לאחר התפוררות הגוש הקומוניסטי בראשית שמות ה-90 פולקסווגן החלה לגלות עניין ביצרן הצ'כי הגאה ובשנת 1994 רכשה באופן מלא את השליטה על החברה שהייתה למותג הרביעי בבעלות הקונצרן הגרמני. בהנהלת פולקסווגן החליטו להפוך את סקודה למותג "התמורה לכסף" של הקונצרן, אך לא שכחו את החיבור המיוחד של החברה לספורט מוטורי וכך למשל, הרבה לפני שפולקסווגן הצטרפה לסבב אליפות העולם בראלי - ה-WRC, גרסת מרוצים של הדור הראשון של האוקטביה נשלחה להתעמת מול מפלצות הפסיכו-טורבו של סובארו ומיצובישי ששלטו באותן שנים במסלולי הראלי. האוקטביה הצליחה לרשום הופעות מכובדת במרוצים רבים בסבב העולמי אך לא גרפה הישגים וניצחונות. ב-2003 היא הוחלפה בגרסת WRC של הפאביה שרשמה הצלחה גדולה יותר אך עדיין לא כזו שאפשרה לה להתבלט ממש ובסופו של דבר הוחלט שההשקעה גדולה מדי ביחס להישגים ובסקודה החליטו לפרוש מהסבב היוקרתי.
מסורת ארוכה במסלולי המרוצים | צילום:
נעם וינד
למרות זאת, חיבתם של הצ'כים לספורט מוטורי לא דעכה וב-2009 הם חזרו עם הפאביה סופר 2000 בדורה השני להתחרות בסבב ה-IRC האירופאי (שנחשב מעט פחות יוקרתי מה-WRC) ומאז הם זוכים להצלחות מרשימות עם מקום שני בעונת 2009 ומקומות ראשונים באליפות היצרנים והנהגים בשנים מאז.
במקביל לנוכחות המרשימה על מסלולי המרוצים, סקודה טרחה לאורך השנים להציע גם גרסאות עם ניחוח ספורטיבי לדגמיה המרכזיים וגרסאות RS (או vRS בממלכה המאוחדת) של הפאביה והאוקטביה מוצעות ללקוחות וזוכות לביקושים סבירים. עם זאת, לפחות עד עכשיו הן תמיד חיו בצילן של הגרסאות החמות של המותגים האחרים של הקונצרן.
יש גם נערות פיטס | צילום:
נעם וינד
4 שעות לגן עדן
אחרי קבלת פנים וכמה תרגולים מיותרים למדי של סלאלום, בלימה והתחמקות ממכשול אנחנו מוזמנים בשערי גן עדן או לפחות פיסה שלו שקורמת עור וגידים על אדמת צ'כיה, בדמות מסלול המרוצים ברנו שלמרות שהוקם עוד בעידן הקומוניסטי מציע תנאים שהם בגדר חלום לכל מי שהגיע מהלבנט עם הקפה באורך של כמעט 5.5 ק"מ המורכבת מכמה ישורות ולא פחות מ-14 פניות שונות עם איכות סלילה משובחת ורוחב של 15 מטרים שמאפשרת לקחת את עצמך ואת הפרטנרית המוטורית שלך קרוב ככל הניתן למגבלות.
אני חייב להודות שהאוקטביה RS היא לא המכונית הראשונה שהייתי חושב עליה אם היו נותנים לבחור את הכלי לבילוי במקום חלומי שכזה, אבל עם 220 כ"ס, פלטפורמת MQB הסופר איכותית ומכלולים שאפשר למצוא גם בקרובות משפחתה הנושאות שמות נחשקים כמו GTI, S3 וקופרה בהחלט שווה לתת לה צ'אנס.
זה רק אני וה-RS שלי | צילום:
נעם וינד
כדי לצנן אותנו בתדריך מציינים בפנינו שהמסלול, המארח גם את סבב אליפות העולם באופנועים מוטו GP, הוא די טריקי ולרוב הנהגים קשה להתחבר אליו בפעם הראשונה שהם עולים עליו ועל כן חשוב להקפיד מאוד שלא לעבור את המהירות המצוינת בשלטים לפני הפניות שאנשי סקודה הציבו לקראת ביקורנו.
אנחנו יוצאים להקפת היכרות בעקבות מכונית קוצבת ולאחר מכן לעוד 5 הקפות סולו - פיתולי האספלט של מסלול ברנו, אני וסקודה אוקטביה RS בפול גז.
כבר בפניה הראשונה אני ממהר להבין שהמארגנים היו שמרניים מאוד עם השלטים המורים על המהירות המקסימלית לסיבובים ושהמוביל המשפחתי הדי תמים למראה הזה מסוגל לבלוע כמעט כל פניה במסלול במהירות גבוהה בכמה עשרות קמ"שים מזו המומלצת. יתרה מזאת, בין אייפקס לאייפקס, הצ'כית הזו מעודדת אותך ללחוץ אותה יותר לקצה ולתת קצב ממש גבוה, ולמרות ההבטחה למסלול מסובך ועל אף שלא מדובר במכונית עם סכין בין השניים, הפניות שרודפות אחת את השניה לא גורמות לאוקטביה הספורטיבית לאבד עשתונות כלל ובסך הכל מדובר במכונית מאוד מרשימה עם רמת אחיזה גבוהה, שלדה סופר מאוזנת, זוויות גלגול שלא גורמת לאבד שלווה והגה מהיר מאוד ומדויק (אם כי לא הכי תקשורתי).
ל-RS יש גם מערכת XDS המדמה פעולתו של דיפרנציאל מוגבל החלקה מכני על ידי שימוש במערכת בקרת האחיזה ובלימה של הגלגל המאבד אחיזה. בפניות מהירות וארוכות זה עובד מצוין, אך בפניות אטיות והדוקות יותר עדיין יש תחושה מסוימת של איבוד כוח שמערכת מכנית ראויה הייתה יכולה למנוע (מערכת כזו קיימת בגרסת ה-Performance Pack של הגולף GTI [שלא מיובאת לארץ] ותוצע ככל הנראה, כפי שרמז מהנדס השלדות של סקודה, כאופציה גם ב-RS בקרוב).
פיסת גן עדן על פני כדור הארץ
אמנם לצאת למסלול עם מערכת בקרת יציבות שלא ניתנת לניתוק באופן מוחלט (כמו גם בקרובות משפחתה הגולף GTI ואודי S3 החדשות) זה בערך כמו לצאת לדייט לוהט עם דוגמנית הלבושה בחגורת צניעות, או במילים אחרות - ממש באסה, אך המערכת של ה-RS בהחלט מפתיעה בעת שימוש במצב ספורט ובשילוב האפשרות לנצל את כל רוחב רצועת האספלט, דבר שלא ממש ניתן לעשות על כבישים ציבוריים. היא מפגינה מתירנות נרחבת, כמעט לא מתערבת ומפריעה להנאה ואף מאפשרת עצמאות ישבנית תוך שמירה על מעטפת ביטחון נסתרת אך ברורה המעניקה לכמעט כל מי שאוחז בהגה תחושה של "סופר נהג", כל זאת בלי באמת להזיע יותר מדי.
פיסת גן עדן על פני כדור הארץ
באחד מקטעי הישורת המהירים באחת ההקפות האחרונות אני לפתע אני מזהה לפני סנאי קטן שמתחיל לחצות את רצועת האספלט הרחבה. במהירות של 180 קמ"ש אין הרבה זמן לחשוב ואני "מתיישב" על דוושת הבלמים שלמרות תחושה ספוגית קצת מפגינים נשיכה טובה שמקזזת את הקמ"שים במהירות ומאפשרת, לשמחתו של המזונב הפרוותי הקטן, לרשום וי גם בסעיף זה.
בסיום חמש ההקפות שעברו מהר מדי, אני ממהר עם הדיסק-און-קי שזה עתה קיבלתי ותיעד את הנסיעה מכמה זוויות למחשב כדי לצפות בעיקר עד כמה מזל היה לאותו סנאי חמוד, אך מגלה שהמארגנים שכחו ללחוץ על כפתור ההקלטה וששום דבר לא צולם. קצת חבל, אבל לא כזה דבר נורא למישהו שבדרך כלל לא משתף פעולה עם טירוף הסלפי סביב. עם זאת, אני מיד מבין את הפוטנציאל לקבל עוד כמה הקפות על המסלול, ממהר להיכנס לתפקיד ברמה סופר משכנעת שבכמה מבתי ספר משניים למשחק בארץ הייתה מעניקה לי תפקיד ראשי בהצגת סוף שנה א' ומדווח בקול שבור למארגנים שמשהו השתבש ואין לי סרטון חשוב כל כך לכתבה עם תיעוד הנהיגה על המסלול. כמה צ'כים רציניים ממהרים לדבר עם כמה גרמנים רצניים אפילו יותר מצוות ההפקה ועד מהרה מתברר שהם בלעו את הפיתיון ואני מוזמן לעוד שתי הקפות על המסלול כפיצוי. אני מתפלל שגם הפעם משהו במערכת ההקלטה המשוכללת לא יעבוד ואוכל להמשיך להקיף עוד ועוד את המסלול אבל לצערי הפעם הכל עבד ומתועד כמו שצריך.
ה-RS לעולם כנראה לא תהיה אייקונית כמו הגולף GTI, ביצועיסטית כמו האודי S3 ומטורפת כמו הלאון קופר
הצ'כיות של היום
ה-RS לעולם כנראה לא תהיה אייקונית כמו הגולף GTI, ביצועיסטית כמו האודי S3 ומטורפת כמו הלאון קופר
לא יהיה זה מוגזם להעריך שבעבור מרבית האנשים סקודה תמשיך להיות מזוהה בעיקר עם ייצור מכוניות אפרוריות, שימושיות ויעילות, אבל אין ספק שהאוקטביה RS החדשה מאפשרת לגרסה הסדרתית הלוהטת של הצ'כית להביט בגובה העיניים אל מול המתחרות מבית וגם מעבר לו ולהוכיח לכולם שכמו על מסלולי המרוצים גם כאן בגזרה החמה לסקודה יש הרבה מה להציע.
ה-RS לעולם כנראה לא תהיה אייקונית כמו הגולף GTI, ביצועיסטית כמו האודי S3 ומטורפת כמו הלאון קופרה, אבל גם אם היא פחות מהירה, חדה ואוחזת מהן, בדורה השלישי, בעבור 215 אלף שקלים, היא בהחלט מציעה יכולות ספורטיביות לא מבוטלות שיספקו את מרבית הלקוחות ובנוסף מציעה בונוסים לא מבוטלים בדמות מרווח פנימי פנטסטי, תא מטען שיכול להכיל את עגלות התינוקות הכי מוגזמות שניתן לחשוב עליהן, אבזור נדיב מאוד כסטנדרט, תג מחיר נמוך יותר משל מתחרותיה ואופציה לגרסת סטיישן בתוספת של 3,000 שקלים בלבד שמגדילה את מעטפת השימושיות למימדים אחרים לחלוטין. בעידן בו נראה שאנשים מחפשים הכל מהכל אין זה פלא לראות שה-RS זוכה כאן לביקושים שלא נראו מעולם.
רמת האחיזה גבוהה מאוד
אפילו בקרת היציבות שלא ניתנת לניתוק לא ממש מעצבנת
יש גם גרסת סטיישן שימושית
צילום:
נעם וינד
הכותב היה אורח סקודה
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן