.jpg "רנו פלואנס")
משמאל מד עוצמת המצבר - חובה לשמור על קשר עין | צילום:
נעם וינד, פריז
שי אגסי, מייסד בטר פלייס, הבטיח לאחרונה שעד שנת 2020 לא ימכרו יותר בארץ מכוניות מונעות בבנזין ושמרבית הציבור יעבור למכוניות חשמליות, הבטחה לא פשוטה בהתחשב בעובדה שקצת יותר מ-9 שנים לפני תאריך היעד עדיין לא נמכרת בארץ אפילו מכונית חשמלית אחת.
עובדה זו אמורה להשתנות, ואחרי שלל הצהרות והבטחות שונות, החשמלית על כתפיה מוטל לעשות את השינוי, מושקת סוף סוף באופן רשמי. סיבה מצוינת לצאת לפריז כדי להיות מהראשונים שיקבלו סיבוב על אחת המכוניות הכי חשובות למפת התחבורה הציונית אי פעם.
לכאורה, אין ממה להתלהב. הרי מכוניות עם מנועים חשמליים הקדימו את אלו המונעות בבנזין בתחילת הדרך לפני יותר מ- 100 שנים וכולנו מכירים גם קלנועיות חשמליות מתוצרת "קלת אפיקים" שמשנעות כבר מעל ל-40 שנה את האוכלוסייה המבוגרת בקיבוצים, אך בשל קושי לסחוב את מלאי האנרגיה הנדרש ההנעה החשמלית הכה יעילה לא התרוממה מאז מעבר לכלי רכב למגרשי גולף או מלגזות. כעת, כשמכל עבר מבשרים על ניצני עידן חדש אפילו ספקנים וחובבי אוקטן גבוה כמונו, שנראה שכבר נהגו בהכל, מה לעשות, לא יכולים שלא להתרגש.
ממש רגע לפני ההמראה אנו זוכים לשיחת טלפון מפתיעה, כשמעברו השני של הקו מנהל משרד יחסי הציבור של בטר פלייס בשיחה שאותה הוא מגדיר כ"שיחה של תיאום ציפיות".
אנו מתבשרים שהפלואנס בה ננהג היא לא בדיוק זו החשמלית שתמכר בארץ אלא "אב טיפוס מוסב". יצאנו לעיר האורות כדי להבין מהו בדיוק הקשר בין גרסה זו לזו שתמכר בארץ.
חשמל בפריז
אנו מגיעים למרכז המבקרים של רנו הנמצא בסמוך למפעל רנו המיתולוגי בלב פריז שנסגר בסוף שנות השבעים ועדיין עומד נטוש לאחר שהוכרז כאתר מורשת לאומית.
מסתבר שלא רק שי אגסי מייחס חשיבות עצומה למעבר לאנרגיה חשמלית וגם ברנו, עושה רושם, מאמינים במעבר קרוב משניתן לדמיין לעידן חשמלי.
הביקור שלנו הוא חלק מסדרת אירועי חשיפה של הטכנולוגיה החשמלית מבית רנו, אירועים אותם עורכת החברה בחודש האחרון לתקשורת האירופאית לקראת חשיפה רשמית של שני הדגמים החשמליים הראשונים ביצור סדרתי: הפלואנס והקנגו ZE.
.jpg "רנו פלואנס")
החשמל הביא ישבן בממדים מרשימים כיאה לאגן הים התיכון | צילום:
נעם וינד, פריז
אנו זוכים לליווי צמוד של הרכש החדש של בטר פלייס - זוהר באלי, מנהל מוערך מעולם הרכב הישראלי שהצטרף לאחרונה לכוחות אגסי, גייל, אשת יחסי ציבור מצודדת מקליפורניה העובדת בשלוחה העולמית של בטר פלייס, ועל הצגת החזון של רנו מופקדת אשת יחסי הציבור מטעם רנו לנושאי חשמול, יפהפייה צרפתית מחשמלת (משחק מילים,לא יכולנו להתאפק...) שלמרות השכלתה נאלצת להיעזר בתרגום סימולטני לאנגלית שמתגלה כמסורבל ומלא בכשלים טכניים – נותר רק לקוות שבהרכבת מכוניות הם יותר טובים שם ברנו.
למנה העיקרית אנו מקבלים נסיעה ברכב שאמור לחשמל את כבישי הארץ, או לפחות באחד מאבות הטיפוס האחרונים שלו.
בירור מעמיק באשר להבדלים שבין הרכב עליו נהגנו לדגם הסדרתי הביאו למסקנות הבאות: מדובר בגרסה קרובה מאוד לזו הסדרתית. השינוי המשמעותי ביותר הוא שאב הטיפוס יושב עדיין על המרכב של הפלואנס המוכרת בעוד שהגרסה החשמלית זוכה בתוספת אורך של 14 ס"מ נוספים לטובת נפח תא מטען סביר למרות הסוללה גדולת המימדים.
מבחינת יחידת הכוח, ברנו הבטיחו כי מדובר באותה אחת שתמצא את דרכה לדגם הסדרתי.
שינויים קוסמטיים נוספים התגלו למחרת, בהשקה הרשמית של הרכב בתערוכת פריז, בדמותם של עיטורים ופנסים ושבכה קדמית בצבע תכול, כנהוג במכוניות חובבות סביבה, ושינויים קלים נוספים בצבעי פנים הרכב.
נראית כמו מכונית רגילה אבל נוסעת על חשמל
למי שמצפה שהמכונית החשמלית שלו תראה כמו חללית מסרטי מדע בדיוני או לפחות כמו גאדג'ט על גלגלים צפויה אכזבה גדולה. הפלואנס ZE החשמלית שומרת על איפוק רב ומי שאינו חד עין יתקשה להבחין בהבדל בינה לבין אחותה גומעת הבנזין. פנים הרכב מציג ידית הילוכים סטנדרטית, אפילו מגושמת מעט, הגה ולוח מחוונים קונבנציונליים לחלוטין ומערכת ניווט שכוללת בתוכה ממשק לניהול צריכת האנרגיה והטענת המצברים.
הפתעה לטובה נרשמת בדמות רמת הפאר גבוהה משמעותית מאשר בפלואנס הליסינג המוכרת ואין מנוס מלציין שתא הנוסעים, בגרסת ZE, מזמין ומפנק.
.jpg "רנו פלואנס")
ממיר הזרם מעניק ליחידת ההנעה מראה מוכר | צילום:
נעם וינד, פריז
למרות הספק של 95 כ"ס חשמליים, שעל הנייר נשמעים כנתון לא מרשים במיוחד למכונית כל כך גדולה וכבדה (החשמלית סוחבת סוללה השוקלת יותר מ- 200 ק"ג המביאה את המכונית למשקל כולל של יותר מטונה וחצי), בפועל הפלואנס החשמלית מפתיע בזריזותה. אמנם לא מדובר במכונית למרוצי דראג אבל המומנט שזמין בכל טווח הפעולה מעניק לה יכולת זינוק וקצב תנועה מרשימים ביותר במהירויות עירוניות, עדיפים ממרבית המשפחומטיות המוכרות וגם בזינוק למהירות תלת ספרתית ומעבר לכך הגרסה החשמלית זריזה מאחותה עד מגביל המהירות האלקטרוני ב135 קמ"ש.
למעט שריקה חרישית של המנוע החשמלי, קשה שלא להתפעם מהפעולה השקטה של יחידת ההנעה וגם מבידוד משובח מרעשי העולם החיצון.
רמת הנוחות, כנהוג אצל רנו, טובה וכך גם המרחב הפנימי המוכר לנו מהפלואנס הרגילה.
ברחובות פריז קצת היה קשה לקבוע כמה בדיוק סרח העודף, בדמותו של מצבר השוקל 200 ק"ג מעל הציר האחורי משפיע על התנהגות הכביש, אך בסיכום כמה עיקולים מהירים עושה רושם שמרבית הנהגים הפונטציאליים כלל לא יחושו בהבדל מול גרסת הבנזין.
נהיגה ראשונה על הפלואנס החשמלית. צילום: נעם וינד, פריז
לצערנו, נסיעת המבחן שרנו אפשרה הסתכמה בקצת פחות מעשרה קילומטרים וזאת בליווי איש מטעם רנו ששימש כהורה מלווה וממתן, תוך שהוא מנסה לגרום לנו לנהוג בחסכנות וללא מזגן.
אין מנוס מלציין שבהחלט התרשמנו באופן חיובי מהפלואנס בגרסתה המחושמלת, אך השאלה הכל כך גדולה בנוגע לטווח הנסיעה של מכונית חשמלית, אולי הנושא המשמעותי ביותר שיכריע את הכף באשר לסיכויי ההצלחה של המכונית ושל מיזם בטר פלייס, בשלב טכנולוגי זה לפחות, נותרה בעינה.
.jpg "רנו פלואנס")
סביבת הנהג - מזמינה אבל לא חדשנית | צילום:
נעם וינד, פריז
אמנם, מד הטעינה לא זז במהירות של אצן אולימפי אל עבר הקו האדום, אך לאחר כמה סיבובי בחינה לא ארוכים מדי הוא כבר לא היה בחלק המלא של הסקאלה.
נהיגה אגרסיבית צורכת הרבה יותר אנרגיה, זה נכון גם לגבי רכב מונע בבנזין. אבל, לאחר לחץ מתון על נציג רנו שהתלווה אלינו, הוא ציין שבנהיגה כמו שלנו (רגל כבדה על הדוושה), טווח הנסיעה עלול להתקצר משמעותית. כשניסינו להבין בכמה בדיוק, הוזכר לרגע הנתון "80 ק"מ". נתון לא מרשים במיוחד שהמלווה מהיר לסייג.
אז תהיה פה מהפכה או לא?
הפלואנס החשמלית, בניגוד לכל החשמליות האחרות במחוזות של מכוניות עירוניות שהוצגו עד כה, יכולה להיות כרטיס כניסה מרשים של בטר פלייס לשוק הישראלי.
אמנם יתכן שלציבור היה קל יותר לעכל את החשמלית שלו עם סמל של יונדאי או מאזדה הפופולריות יותר אך עדיין, הפלואנס מגיעה במימדים ובתצורה שהקהל המקומי אוהב ומאפשרת שימוש משפחתי מלא בלי יותר מדי פשרות. (אם כי תא המטען, גם בגרסה המוארכת, מאכזב למדי).
הבעיה היא שגם לאחר מבחן ברחובות פריז, כאמור, סוגיית טווח הנסיעה עדיין לא ברורה ומציבה סימן שאלה גדול ללא תשובה.
.jpg "רנו פלואנס")
הסוללה תופסת חלק גדול מתא המטען ולמרות תוספת של 14 ס"מ החלל למטען מוגבל | צילום:
נעם וינד, פריז
זאת עוד לפני שציינו שטווחים טובים יושגו דווקא בנהיגה עירוניות משום שבעצירות לא מתבזבזת אנרגיה כלל ובלימות עוזרות לטעינת המצברים, בעוד שבנהיגה בין עירונית, החסכונית במכוניות בנזין, המצב בחשמלית הפוך והטווח של 160 הקילומטרים עליו מצהירים ברנו ובבטר פלייס עלול להיות תיאורטי מתמיד.
קרלוס גואן, מנכ"ל רנו-ניסאן, חשף בסוף השבוע בתערוכת פריז את גרסת היצור ואת מחירה של הפלואנס ZE לציבור האירופי. המחיר יעמוד על 26 אלף יורו, מחיר נמוך משמעותית משל מרבית החשמליות האחרות בסביבה (למעשה מדובר ב- 21,300 יורו משום שבצרפת ניתן זיכוי של 5,000 יורו למי שקונה מכונית חשמלית).
מחיר זה בשערי המפעל, ככל הנראה, יאפשר לבטר פלייס לעמוד ביעד שלה, ולהציע בארץ את הפלואנס ZE בטווחי המחיר של קבוצת משפחתיות הליסינג.
בטר פלייס, כך עושה רושם, מקווה בשלב ראשון לבצע את החדירה לישראל בעיקר לציי רכב של חברות בסוג של עסקת ליסינג, בבטר פלייס טוענים, למרות שעדיין אין להם מכוניות למכור, שכבר נחתמו הסכמים עקרוניים עם כ-150 חברות במשק .
נושא שלא בדיוק ברור אם נלקח בחשבון הוא מידת שיתוף הפעולה והיכולת להתרגל לשינוי מצד ציבור נהגי הליסינג, ציבור שרגיל לא לשלם על דלק ולא לעשות יותר מדי חשבון למרחקים ולעוצמת הלחיצה על הדוושה.
בטר פלייס בהחלט יכולה לסמן וי, החיבור שלה לרנו סיפק מכונית שיכולה להתקבל בברכה על ידי הציבור הישראלי. עכשיו נותר להוכיח שיש לה, או תהיה לה עד תחילת השיווק לציבור הרחב בעוד כשנה, גם תשתית של עמדות טעינה ותחנות להחלפת מצברים שתאפשר זמינות מלאה, כזאת שתאפשר לפלואנס ZE ולחשמליות שיבואו אחריה להוות כלי תחבורה יחיד או ראשון למשפחה הישראלית הממוצעת.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן