לאחר העלאות המחיר הרצופות במחירי הדלק, שצפוי להאמיר בחודש פברואר פעם נוספת לשיא נוסף, ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה היום דיון מיוחד בנושא.
נזכיר, כי בתחילת פברואר צפויים מחירי הדלק לעלות ב-12-17 אגורות לליטר, בשל "עליית שער הדולר והתייקרות הנפט". רק בחודש שעבר הגיע מחיר הבנזין לשיא חדש - 7.14 שקלים לליטר, וכבר בשבוע הבא נאלץ לשלם הרבה יותר עבור כל ליטר.
בדיון נכחו, מלבד יו"ר הוועדה ח"כ כרמל שאמה, גם יושב הראש הקודם של הוועדה, ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד), חברת הכנסת מירי רגב (ליכוד), שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ (עבודה) ואחרים. בפתח הדיון אמר שאמה כי הוועדה תעסוק במספר דיונים בנושא. "אנחנו ממתינים לדו"ח עם נתונים - כי שוק הדלק אמנם פתוח לתחרות אבל לא פחות מזה גם פתוח להפקרות.
"דלק הוא מוצר בסיסי, אנחנו צורכים אותו כמו כל מוצר אחר – ישראלים יוצאים מתחנות דלק כשהם מתוסכלים. הם משלמים חשבונות דלק בלי פרופורציה למה שקורה במדינות השכנות שלנו, ואיני מדבר על מדינות הנפט אלא על מדינות אירופה, הם סובלים העלאות תכופות מעבר להעלאות האובייקטיביות של מחיר הנפט וליוקר העודף של מחירי הדלק אחראים ממשלת ישראל, משרד האוצר ומשרד התשתיות הלאומיות".
שאמה פירט את תוצאות המחקר שערכה מחלקת המחקר של הכנסת לקראת הדיון וטען כי מרווח השיווק וכן מרווח המיסוי בישראל גבוהים משמעותית מאלה המקובלות ב-15 מדינות מערב אירופה.
יו"ר הוועדה תקף גם את תגובת חברות הדלק למחקר ואמר: "התגובה של חברות הדלק שתוקפות את הנתונים ואת משמעותם – זה דומה לחברות הסלולר שבתחילת המהפכה גם תקפו את הנתונים ולחברות הגז שעשו זאת בהתחלה. אם לא תפתחו איתנו בדיאלוג סביב המחירים והמרווחים, התוצאה תהיה התוצאה הקיצונית ביותר – כפי שנעשה בשווקים האחרים שתיארתי".
"החגיגה על הצרכן הישראלי עומדת להיגמר", סיכם שאמה וקרא לחברות הדלק "להפנים את זה". לדבריו, "הזינוק המדהים בהיטל הבלו מייצג את הקלות על ההדק של פקידי האוצר". דבריו עוררו זעם בקרב חברי הכנסת שדרשו לדעת האם הוא מאשים את פקידי האוצר או את השרים. שאמה הודה בתגובה כי "שר האוצר מאוד לא אהב את נושא הדיון הזה של הוועדה".
כל ביקור בתחנת דלק הופך לחוויה כואבתאקוניס: "מחיר הדלק יכול להגיע ל-12 שקל לליטר"
ח"כ אופיר אקוניס התייחס גם הוא לנושא ואמר: "מנהיגות אמיצה מזהה טעויות שהיא עושה ומזהה מחאה של הציבור – והמחאה כנגד מחירי הדלק היא מחאה צודקת. זו לא העלאה שנובעת מסיבות אוניברסאליות של מחיר הנפט בלבד ושער הדולר. בקצב הזה אנחנו נמצא את עצמנו עם מחיר של 11 או 12 שקל לליטר ולא בגלל סיבות אוניברסאליות אלא בגלל הפקידות באוצר".
אקוניס טען כי כבר למעלה משנה מחכים בוועדה לתשובה מצד מנהל הדלק באשר להתחייבות לבצע עבודה בכל הנוגע למרווחי השיווק וההפצה של מחירי הדלק בישראל – אשר נמצא כי הינם גבוהים ביחס למרבית מדינות המערב.
ראש מחלקת המחקר של הכנסת פירט את ממצאי המחקר האחרון שנערך בנושא בחודש דצמבר, ולפיו עוד בטרם העלאת המחיר האחרונה בראשית חודש ינואר (וכן העלאת המחיר הנוספת הצפויה בסוף החודש הנוכחי - ע.ר.), במונחי כוח קנייה המיסוי על הבנזין גבוה בכ-80%.
ח"כ יואל חסון (קדימה) טען כי המאבק במחירי הדלק "אינו עניין של אופוזיציה וקואליציה – אני בטוח ש-54 אצבעות של האופוזיציה עומדות לרשותך במטרה להוריד את מחירי הדלק". ח"כ פרץ הגיב בהומור ואמר: "האופוזיציה גדלה השבוע, וואו! לפחות משהו טוב יקרה מכל זה", כשהוא מתייחס לפרישתם של כמה מחברי מפלגת העבודה מהמפלגה והקמת מפלגת "עצמאות". חסון הוסיף כי "לא יכול להיות שהדלק הוא הכלי שבו הממשלה משלימה פערים". הוא התכוון כמובן לטענת האוצר לפיה העלאת המס על הדלק נועדה לסגור פערי גירעון שנוצרו בתקציב.
נציג משרד האוצר התייחס לדברים שנאמרו וטען: "הסכום שמונח על כאן על השולחן, אותן 40 אג' לליטר של היטל הבלו, הוא סכום משמעותי מאוד ושקול ל-1% ואולי אפילו יותר מ-1% במע"מ, כאלטרנטיבה". מדובר על סכום, על פי נתוני האוצר, המסתכם לכ-2.5 מיליארד שקל בשנה. שאמה טען בתגובה כי בשנה שעברה נרשמו עודפי הכנסות בקופת המדינה, בעיקר על רקע "בועת הנדל"ן שאתם באוצר נהנים ממנה יום-יום", לדבריו.
"הממשלה החליטה לעודד שימוש נכון ברכב, הפחתת השימוש ברכב; שיעור המיסוי בישראל על הדלק הוא לא נמוך, אבל הוא גם לא גבוה באופן חריג ביחס למדינות המערב", טענו באוצר. לדברי נציג האוצר, היטל הבלו מוסיף נטל של כ-700 שקל בממוצע לשנה לרכב, בעוד מס הקנייה על כלי רכב ירד בשנים האחרונות "באופן שמפחית את עלות הרכישה הממוצעת של רכב בכ-8,000 שקל – מדובר במדיניות שנועדה להפחית את השימוש השולי ברכב וזו החלטת הממשלה".
בוכים ומתדלקים | צילום: ginosphotos, Istockחברת הכנסת מירי רגב (ליכוד) תקפה חזיתית את נציגי האוצר בדיון וטענה: "שר האוצר מנותק מהשטח וגם אתם - אתם נוסעים ברכב שממומן על ידי משלם המיסים, אבל אם הייתם מוותרים עליו ליום אחד ונכנסים לתחנת דלק הייתם יודעים מה קורה ומה מרגישים האזרחים".
במועצה לצרכנות תקפו דווקא את חברות הדלק וטענו כי העובדה שהחברות מעניקות הנחות משמעותיות לקבוצות צרכנים שונות, לעיתים של 50 אג' לליטר ויותר, מעידות על כך שיש "שומן" במרווח השיוק ולכן יש לבחון זאת מחדש כדי לאפשר הפחתה של המחיר לכלל הציבור.
"המדינה רוצה להוריד את מעמד הביניים על הברכיים – וזו מטרה שהולכת ומתקדמת יום יום ומנציחה את העוני ללא חמלה", הוסיף ח"כ עמיר פרץ (עבודה) שתקף גם את מדיניות מס ההכנסה השלילי.
>> מי יציל אותנו ממחירי הדלק? מבחן החסכוניות