רצף השביתות, התקלות והתאונות ברכבת ישראל ערערו באופן ניכר את אמון הנוסעים בשירותיה - ונראה כי דוח מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס בנושא רק יוסיף עוד יותר לתחושה הקשה השוררת ממילא בציבור בהקשר זה. מממצאי הבדיקה שערך עולה יחס עקבי ומזלזל בבטיחות הנוסעים לצד התעלמות מדוחות ביקורת קודמים, אי-עמידה בלוחות זמנים והתנהלות נגועה בניגוד עניינים.
הביקורת הקשה שהטיח לינדנשטראוס נוגעת לא רק לפעילות בתוככי חברת רכבת ישראל עצמה, אלא גם לאופן שבו מילאו בעלי תפקידים שונים במשרד התחבורה את עבודתם באשר לשורת ליקויים שהתגלתה וקשורה לפעילותה.
לינדנשטראוס הפנה אצבע מאשימה לעבר משרד התחבורה, שלדבריו "לא פעל להסדיר את רישוי הנהגים ולהתקין דיני תעבורה לנהגי רכבת". הוא ציין עוד כי "טרם הוסדר בחקיקה הפיקוח על כשירותם של נהגי קטר מבחינה רפואית ובדיקת הנהגים לאיתור שימוש בסמים ובאלכוהול".
באשר לאחרונים, כתב המבקר שממצאי בדיקתו העלו כי "מספר האירועים שבהם עברו נהגי רכבת על פני סימנור (רמזור רכבת) אדום הלך וגדל במרוצת השנים. חוקר התאונות הראשי של החברה ציין שהתחקירים שחשפו תפקוד לקוי של המעורבים באירועים והפרה של נהלים ותקנות".
נהגי רכבת נסעו באור אדום - ויצאו בזול
ההתנהגות שאותה פירט, לפי המבקר, נמשכה ביתר שאת - בעיקר בשל היעדרם של מנגנוני הרתעה יעילים. "בכמה מקרים נמצא חוסר עקביות בעונשים בגין הפרת תקנות תפעוליות ונהלים של הרכבת", נכתב בדוח. "עונשים בגין מעבר על פני סימנור אדום, נסיעה במהירות גבוהה ואי-עצירה לפני מחסום מקולקל היו לעיתים קלים מדי, ולא ניתן משקל להצטברות עבירות".
בהקשר זה, הטיח לינדנשטראוס ביקורת בחברה בכך שחרף העובדה שאזהרות קודמות באשר לאותה התופעה ניתנו עוד ב-2006, "עד דצמבר 2011 טרם הונהג סולם עונשין חדש וטרם נקבעו עונשי מינימום מדורגים לעבירות על פי חומרתן".
לא ממהרים לחקור תאונות
לא ממהרים לחקור | צילום:
חדשות 2
נקודה בעייתית נוספת שעליה הצביע המבקר נוגעת למערך הבקרה והפיקוח של הנהלת החברה על הבטיחות ברכבת וכן לתפקודם של גורמים במשרד התחבורה שאמונים על הביקורת עליהם.
"בנוהל החברה לא הוגדר פרק זמן ברור להשלמת חקירת אירועים ותאונות, אלא נכתב 'פרק זמן סביר'", ציין המבקר - והדגיש: "בכמה מקרים עבר זמן ממושך למדי - ואף חודשים - מיום קרות האירוע ועד להשלמת הבדיקה".
עוד בנושא זה כתב המבקר כי "משרד התחבורה לא הסדיר בחקיקה את הבירור הפנימי של תאונות רכבת ואת היחס בינו לבין החקירה בידי גופים חיצוניים - קרי: המשטרה או ועדת בירור שימנה השר. במשרד טרם הוציאו תקנות בדבר מינויין, פעולותיהן וסמכויותיהן של ועדות בירור ובדיקה לשם חקירת גורמיה ונסיבותיה של תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש".
איחורים של שנים ביישום לקחי התאונות
עיכובים חמורים נוספים התגלו גם בהליך ההפרדה המפלסית בין כבישים למסילות רכבת - שהחל בעקבות שרשרת תאונות קטלניות. כך, למשל, ציין המבקר כי ברכבת סיימו לבצע את ההפרדה המפלסית במפגש בין מסילה לכביש סמוך לכפר מנחם באיחור של שלוש שנים וחצי מהמועד המתוכנן. הקמת שבע הפרדות אחרות הסתיימה באיחור של כשנה מהמועד שנקבע בהסכם בין הנהלת הרכבת לבין הממשלה.
חומרה רבה ראה המבקר גם בהתנהלות המקצועית בהנהלת הרכבת ובמשרד התחבורה, שבאשר לאחרון מבין שני הגופים - ציין כי "ב-2008 הוקם אגף רישוי ובקרה מסילתי שאויש רק במנהל אגף - ולא הועסקו בו עובדים מקצועיים". הוא קבע כי בשל כך, "נפגעה יכולתו למלא את התפקידים שהוטלו עליו".
באשר להעסקת נהגי הקטרים, כתב לינדנשטראוס כי "מדריך נהגים השתתף בהסמכת אחיינו. אף שהחברה הודיעה למשרד מבקר המדינה ב-2006 שתפעל למנוע ניגוד עניינים מעין זה, היה המדריך חבר גם בוועדה שאישרה את הסמכת אחיינו לתפקיד נוסף ב-2008".
בסיכום המסמך, מחה לינדנשטראוס על התעלמות הרכבת ומשרד התחבורה מהממצאים שהציג והאשים כי "החברה טרם תיקנה חלק ניכר מהליקויים שעליהם עמד משרד מבקר המדינה. היא לא פעלה ליישום מנגנוני הרתעה הולמים למניעת אירועים בטיחותיים שמקורם בכשל בהתנהגותם של עובדיה".
המבקר הזהיר כי האופן שבו ניתנים רישיונות עבודה לנהגי רכבת, הפיקוח הלקוי על סדרי הבטיחות וקולת הענישה של הנהגים המתרשלים - מסכנים את הציבור. "מדובר בתחום שנוגע בחיי אדם ואין מקום לדחיות נוספות בתיקון הליקויים למניעת תאונות רכבת נוספות", קבע לינדנשטראוס.
דוח מבקר המדינה 2012 - הסיקור המלא:
51% מבתי הספר חורגים מגובה תשלומי ההורים
שוויון בנטל? זינוק של 60% בחרדים שקיבלו פטור משירות בצה"ל
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן