"בשעת לילה מאוחרת השתלטנו על הבית באחד הכפרים ליד שכם, במטרה לנהל משם תצפית על הבית השכן. הבית היה מלא במשפחות עם ילדים קטנים, היו שם אולי איזה עשרה תינוקות. בשלב מסוים אני והחייל הנוסף לקחנו את האימהות למטבח, כדי שיכינו לילדים בקבוקים עם חלב. מצאתי את עצמי בסיטואציה הזויה. אני מכוון נשק על אמא שמכינה אוכל לתינוק שלה. אחרי שחזרנו ליחידה ביקשתי להשתחרר מהשירות הקרבי ולעבור להדרכה."
כך מתחיל את הסיפור שלו קובי מולכו, היום מנכ"ל חברת "בטר" (better), שנחשבת לחלוצה בהפיכת הקנאביס לטיפול רפואי בארץ ובעולם. אז הוא היה חייל ותיק מהפלוגה הירוקה של "דובדבן", שרגע לפני השחרור התבקש באופן חריג לצאת לפעולה עם הצוות, פעולה שלא היה אמור להיות בה. באותה תקופה כבר היה במצב רגיש בגלל חבר קרוב שנהרג בשירות הצבאי. "אני לא משתייך לקבוצות של מתנגדי צבא או שוברים שתיקה או משהו בסגנון, אבל התקרית ההיא במטבח הייתה הקש ששבר את גב הגמל מבחינתי. בגלל שאני בן למשפחה שכולה, אמא שלי הייתה צריכה לחתום לי על האישור לשרת בקרבי", הוא מתאר. "אז כדי לצאת משם, פשוט ביקשתי ממנה לבטל את החתימה והועברתי ליחידה אחרת, שם אימנתי חיילים וחיילות".
אחרי שהשתחררת, הלכת לטיפול? הבנת שזה משהו שצריך לטפל בו בכלל?
"באותו זמן ממש לא. רק אחרי שנה-שנתיים הבנתי שהלילה ההוא ממשיך לרדוף אותי, אבל המשכתי לחיות עם זה, בלי להבין שאפשר בכלל לעשות משהו".
לטיפול מולכו הגיע אחרי שנים. קודם נסע לטייל ולעבוד בארה"ב ובג'מייקה, שם ניהל פרויקטים בתחום הבניה. אחרי שחזר ארצה ב-2015, קרה המפגש הגורלי שלו עם יוחאי גילד, מייסד בטר. גילד, שמזה שנים כבר אינו מחזיק בתפקיד פעיל או ניהולי בחברה, פעל אז רבות בנושאי הרגולציה של גידול קנאביס, בדיוק חיפש משקיעים. מולכו, שכבר הכיר את נושא הרגולציה מהמסעות שלו מעבר לאוקיאנוס, זיהה את הפוטנציאל, החליט להשקיע וכך הוא וגילד הפכו לשותפים.
אבל הגורל לא עצר שם. באחד הביקורים אצל גילד מולכו פגש את מרים, שהגיעה לחגוג את יום ההולדת שלה במשרדי החברה. מכאן הסיפור נשמע כמו אגדה קסומה: מבטיהם נפגשו והם התאהבו.
"זו הייתה אהבה ממבט ראשון", הוא נזכר בחיוך. "מהר מאד גם עברנו לגור יחד ומרים, שכבר ידעתי שתהיה אשתי, שמה לב למה שקורה לי בלילות. הייתי לא רגוע: מתעורר מזיע, קם, מסתובב, חוזר לישון. הייתי מותש. היום, כשאני רואה מולי אנשים שאני עוזר להם עם הקנאביס, אני מבין: כל מה שהייתי צריך זה רק לישון. זה גם היה נותן לי כוח להתמודד".
קנאביס ברחוב עלול לגרום לתופעות לוואי מסוכנות
היום במקביל לתפקידו כמנכ"ל בחברה, מולכו מרצה בפני חיילים וחיילות ומספר את הסיפור האישי שלו. "אני רוצה להגיד להם: לא ככה. נכון, מדברים שקנאביס מרגיע ומאפשר לישון, אבל צריך להתייחס אליו בדיוק כמו לתרופה. כמו שאנחנו לוקחים תרופה נגד צינון או תרופה נגד כאב ראש, צריך לדעת מה ההתוויה. מה שקורה, שהרבה חיילים משוחררים אחרי השירות יוצאים לרחוב והולכים לקנות אצל הסוחרים. הרבה פעמים מדובר בחומר באיכות ירודה, הם לא יודעים במה מדובר ואיזה זן הם קונים".
נכון להיום, לדבריו של מולכו, רשומים 1500 זנים של קנאביס, ובכל פעם כשמצליבים שני זנים שונים, נוצר זן חדש, כך שבפועל קיימת כמות זנים אינסופית. בכל זן כזה יש כמות שונה של החומרים הפעילים והחומרים הממכרים. "הקנאביס שנמכר ברחוב גורם למה שנקרא 'סטלה' ויוצר תחושה של התמכרות, לצד תופעות לוואי מסוכנות, כמו דיכאון וחרדה".
כדי להבין מה ההבדל בין הקנאביס שנמכר ברחוב לקנאביס שמגדלים בחברת "בטר" נצטרך לדבר על כימיה ועל החומרים הפעילים שקיימים בקנאביס, "קנאבינואידים". קיימים מגוון רב של קנבינואידים והמוכרים ביותר ביניהם הם THC ו-CBD. יש להם נוסחה דומה, שניהם טבעיים, אבל ל-THC יש מרכיב פסיכואקטיבי, שעלול לגרום לתופעות לוואי לא נעימות ובמצבים קיצוניים אף עלול לגרום להתקפי חרדה. ל-CBD לעומת זאת ישנו אפקט אנטי חרדתי ואין את מה שנקרא במילים פשוטות, 'סטלה'.
בשורה התחתונה, דווקא הזנים העשירים ב-CBD מיטיבים עם הלומי קרב ופוסט-טראומטיים: הם מפיגים את החרדות, מרגיעים ועוזרים לשינה. הבעיה היא שמטופל הלום קרב או פוסט טראומטי שאנו ממליצים לו לצרוך זנים רווי CBD, לרוב יתאכזב מחוסר הרגשת ה"היי". מטופל מסוג זה, אשר נחשף בעברו לקנאביס הנמכר בשוק השחור ולזנים המקוטלגים כרפואיים אך בפועל אינם מכילים כמות מספקת של מולקולת ה-CBD וכמו כן, לתרופות פסיכיאטריות חזקות יגיע מנקודת הנחה שאם אינו מרגיש "סטלה" או "היי", הקנאביס לא עובד ובכך מאבד את האפקט הטיפולי של ה-CBD.
הלומי קרב הם לא ילדות מחוג בלט
"ברור, גם לקנאביס, כמו לכל תרופה ישנן תופעות לוואי, אבל הן לא כל כך קיצוניות וכמובן חשוב לבחור את הזן המתאים לטיפול", מסביר מולכו. "כדאי לזכור שהלומי קרב אלה הם לא ילדות טובות מחוג בלט שבאו לנסות לעשן סמים. למיטב ידיעתי, הרבה מאוד הלומי קרב קונים סמים מהרחוב, המשפחה רוצה לעזור ובסופו של דבר זה מגיע לאשפוז פסיכיאטרי. אלה לא ילדות טובות מחוג בלט שבאו לנסות קנאביס, זה אנשים שניסו פרוזק, ציפרלקס וכדומה'".
"כשאנשים כאלה מגיעים לקנאביס, מה הם רוצים? לישון, חזק ומהר", הוא ממשיך. "ופה יש הטעיה של הציבור: 'הכי חזק' בקנאביס זה לא מה שהם צריכים, זה מה שהם חושבים שהם צריכים. אבל בגלל שההסברה לא קיימת, הם מתמכרים לעישון בבאנג ולחומרים החזקים עם מרכיב THC גבוה. והנה, המצב רק מחמיר: הם לא עובדים, לא קמים מהמיטה, לא מדברים עם בת הזוג. טיפולים חזקים כאלה מתאימים אולי לחולי סרטן סופניים, כדי להקל עליהם את ימיהם האחרונים".
"טיפול הקנאביס המומלץ להלומי קרב ופוסט-טראומטיים הוא שונה לחלוטין: מדובר בטיפול שמשלב בין זנים, שכל אחד מהם עשיר בסוג אחר של קנאבינואידים, THC ו-CBD", מפרט מולכו את החזון מאחורי החברה שהוא מנהל. "סוג אחד מתאים יותר ליום, וסוג אחר מתאים יותר ללילה. כשצריך לקום ולצאת לעבודה או כשצריך ללכת לישון רגוע. הגיע הזמן לדבר על קנאביס כעל תרופה. כמו שאם ניקח תרופה שלא מתאימה לנו מבחינת ההתוויה, לא רק שלא נצליח לטפל בעצמנו, אנחנו יכולים לגרום לעצמנו נזק, הרבה פעמים אפילו בלתי הפיך".
את כל המידע הזה הוא מציג לא מנקודת המבט הרפואית אלא בתור אחד שמכיר את הסיטואציה מקרוב, ויודע להסביר על ההבדלים בין השימוש לרעה (Abuse) לבין הטיפול התרופתי: "אי אפשר להתייחס לקנאביס כמו סמים צריך להשתמש בה בצורה מושכלת וזה אומר לקחת את הזמן לעשות בדיקות על עצמנו (ניסוי וטעיה) לקחת אחריות אישית על הטיפול שלי ולעקוב אחרי המצב. להבדיל מתרופות רגילות, קנאביס הוא תרופה 'הוליסטית' אשר מחייבת את המטופל להיות ערני לתחושותיו, לסביבתו בזמן השימוש ואחריותו האישית למעקב על מנת לקבל טיפול יעיל ואפקטיבי. כל מטופל ימצא את עצמו בשלב כזה או אחר עם הרגשה שהוא 'לא מרגיש' את הקנאביס כבעבר. תופעה זו נקראת 'סבילות' או 'הסתגלות'. במצב מסוג זה, מומלץ לשנות זן או לחלופין הפסקה לשבוע כמובן בליווי וידיעת הרופא המטפל על מנת לחזור לאפקטיביות מקסימלית של הקנאביס".
כמה קשה להלום קרב לקבל את המרשם לקנאביס שמתאים לו?
"על פי ההנחיות שקיימות היום, הלום קרב צריך לנסות 5 תרופות פסיכיאטריות: תרופות אנטי-דיכאוניות, תרופות לטיפול בסכיזופרניה. כל תרופה דורשת זמן להתרגל אליה וזמן להיגמל ממנה, שזה משהו כמו חודשיים במינימום, כך לוקח הרבה מאד זמן, יותר מדי זמן, כדי לנסות 5 תרופות כאלה. הבן אדם סובל ועוד לא דיברנו על הנזק שנגרם לו ולסביבתו. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על הביורוקרטיה סביב כל זה: ללכת לבקש מהצבא את המסמכים הנדרשים כמה שנים אחרי השירות? רק מי שניסה את זה בעצמו, יודע על מה אני מדבר. כשאני באופן אישי, בשנת 2015 ניסיתי לבקש את המסמכים, לא הצלחתי, עד שנעזרתי בעורך דין, שילמתי כסף. זה פשוט הכניס אותי בחזרה לדיכאון".
האם יש היום ניסיונות לשנות את החקיקה?
"הניסיונות קיימים תמיד, אבל לפני כן חשוב מאד לפעול לשינוי המודעות. צריך להתחיל להתייחס לקנאביס רפואי כאל תרופה. אנחנו מפתחים זני קנאביס שונים, שהם תרופות לכל דבר, שעוזרות לסוגים שונים של בעיות ומצבים בריאותיים. אגב, חשוב מאד להסביר שאנחנו החברה היחידה שמגדלת קנאביס רפואי בשיטות גידול אורגניות ללא שימוש בכימיקלים. כשאתה מרסס או מדשן אותו בדשן כימיקלי, זה בא לידי ביטוי בגוף המטופל שצורך אותה דרך העישון. אם יש בקנאביס שאריות של חומר ריסוס או הדברה, כשהחומר הזה נשרף, הוא נכנס לגוף. זה גורם להרגשה של התקף חרדה, הרבה פעמים אגב זה קורה כשצורכים קנאביס לא נקי. הקנאביס שלנו מגודל על בסיס שיטות גידול אורגניות.
למרבה הצער, משרד החקלאות אינו מאשר תו תקן לגידול אורגני על מצע מנותק (כלומר לא ישירות מהאדמה) ומשרד הבריאות מחייב את מגדלי הקנאביס לגדל במצע מנותק מהקרקע. היום אנחנו עובדים על הסברה בתוך משרד החקלאות ומקדמים שינוי חקיקה על מנת שהקנאביס יוכל לקבל תו תקן אורגני מלא. אני מנסה להסביר שדווקא קנאביס אורגני הוא טוב יותר למטופלים, במיוחד לחולים פסיכיאטריים או פוסט-טראומטיים. כמובן שיש רציונל מצד משרד הבריאות, הם רוצים לדאוג שהתרופה שהם מביאים לבני אדם היא נקיה וכאן דווקא יש הבדל בין קנאביס לכדור נגד כאב ראש שמייצרים בחדר נקי בתנאים סטריליים. זה צמח, תערובת של חומרים ביולוגיים עם פעילות אנזימטית חיה. גם כשהחומר נמצא בשקית סגורה, הוא משתנה. בשורה התחתונה, זה הרבה יותר מורכב, וזה האתגר הבא שלנו".