ההתנגשות של חברות הקנאביס הישראליות עם הרגולציה ממשיכה. הפעם מדובר במתקפה חריפה של חברות הקנאביס הרפואי על הצעד בו התגאו שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, ושר הבריאות, ניצן הורוביץ - הכנסת נושא ייצוא הקנאביס הרפואי לחוק ההסדרים.
כפי שאושר לפני מספר ימים, על-פי חוק ההסדרים, תסיר המדינה חסמים רבים על ייצוא קנאביס רפואי לחו"ל. על פניו, מדובר בצעד אשר אמור לתת דחיפה משמעותית לתעשיית הקנאביס בישראל ומהווה בשורה גדולה עבור חברות הקנאביס המקומיות. בפועל, לדעת רבים, המצב רחוק מלהיות ורוד.
איתי רוגל, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת 'בזלת פארמה', דיבר אמש בכנס קנאביס של איגוד החברות הציבוריות ומשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ. לטענתו, "הייצוא, כפי שהוא נוכח בחוק ההסדרים, לא באמת מאפשר ייצוא. בנוסף, בואו נודה בזה - אף אחד לא מחכה לתוצרת הישראלית. הרי לא נצליח להתחרות ברמת המחירים של התוצרת שמשווקת מקולומביה. כך שכיום צריך לחפש דרכים אחרות להתמודד עם ההתפתחות האיטית של התעשייה, שנובעת מאופן עבודת הרגולציה הישראלית. הפוליטיקאים שוכחים שהחטא הקדמון נולד אצלם, לא בתעשייה".
מחכים לבשורת הלגליזציה
ניר סוסינסקי, מבעלי השליטה בחברת הקנאביס הרפואי הציבורית 'טוגדר פארמה', הוסיף: "שוק הקנאביס התכונן לייצוא כבר ב-2019. היה חלום מאוד גדול. כיום, אנו נוטים יותר לשוק הישראלי, שרק יילך ויגדל, במיוחד לאור הלגליזציה המסתמנת. כשמדברים על לגליזציה השאלה היא הרי לא אם, אלא מתי. וזה כבר מגדיל את השוק המקומי לכ-7 מיליארד שקל בשנה, מכ-900 מיליון שקל עד 1 מיליארד שקל היום".
איריס ורמוט, אחת מבעלות השליטה בחברת הקנאביס 'דרך לחיים' ציינה: "יותר התוויות רפואיות מתחילות להיכנס לתחום הטיפול בקנאביס, והדבר יגדיל את כמות המטופלים". לדבריה, "תחום ה-CBD (רכיב מצמח הקנאביס שאינו פסיכואקטיבי) הוא אחד התחומים הכי גדולים, צומחים ומעניינים בהקשר לעולמות הקנאביס, שכן הוא קשור בתעשיות רבות כדוגמת מזון, תמרוקים ועוד, וקל יותר להעבירו רגולטורית. בתחום זה אנחנו בפיגור רב אל מול העולם, וזה מכעיס שאצלנו זה עדיין בפקודת הסמים, כשכל הספורטאים בעולם, לדוגמא, כבר משתמשים בתכשירים מבוססי רכיב זה".
עו"ד ענת פילצר סומך, יועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות, הדגישה כי "רגולציה מכבידה או כזו שלא מאפשרת חופש פעולה, עלולה להוות גורם מעכב בהתפתחות תקינה ובריאה של חברות בשוק ההון. אנחנו פועלים מזה שנים להסרת חסמים מסוג זה, במטרה לייצר לחברות הציבוריות סביבה רגולטורית ועסקית אוהדת ומאפשרת".
ח"כ יואב קיש, סגן שר הבריאות לשעבר, הסביר מדוע הצביע נגד חוק הלגליזציה שהעלתה האופוזיציה: "הצבעתי נגד אמונתי. אין לנו כמעט שום כלי אופוזיציוני מלבד הצבעות הנגד על כל מה שאנחנו יכולים". הח"כ הודה כי לא הצליח לאפשר לכל מי שמחזיק בתקן ישראלי לקבל אוטומטית רישיון למוצריו באירופה.
מקום לאופטימיות
יש גם כאלה הרואים את החיובי באופן הייצוא שאושר בחוק ההסדרים, המאפשר לחברות להרחיב את ייצוא מוצריהם שאינם משווקים בישראל. עו"ד אילן גרזי, שותף בכיר וראש מחלקת שוק ההון במשרד עורכי הדין נשמע אופטימי: "הסרת המגבלות על ייצוא הקנאביס ממדינת ישראל תשמש כאחד ממנועי הצמיחה לחברות ישראליות מתחום הקנאביס, לרבות חברות הנסחרות בבורסת תל אביב. מדובר בענף מתפתח אשר צפוי לתרום רבות לכלכלת המדינה, בין היתר, על רקע האפשרות הנפתחת לייצוא".
גם יואב פרנקל, סמנכ"ל התפעול של חברת הקנאביס 'פנאקסיה מעבדות ישראל', אמר דברים דומים: "הרגולציה אמנם התעכבה והתקדמה בקצב הרבה יותר איטי ממה שהחברות חשבו, אך ההחלטה החדשה של הממשלה תאפשר לתעשייה המקומית לייצא מוצרים מגוונים יותר כדוגמת מוצרי שאיפה וטבליות, שיהיו חוד החנית של הייצוא הישראלי בעתיד. יש הרי מדינות שכבר מסוגלות לגדל במחירים זולים יותר, באיכות טובה יותר, ובכמויות גדולות יותר מאשר ישראל, כדוגמת קולומביה. כך שנראה שחברות ישראליות שירצו לייצא ולבלוט יצטרכו להיכנס לתחום המוצרים המדוייקים והחכמים יותר".