מחקר שפורסם בתחילת החודש (אוגוסט 2022) מוכיח כי שימוש ברכיב הקנאביס CBD עשוי להפחית חרדה באופן מהותי. המחקר נערך בקרב בני נוער וצעירים מגילאי 12 עד 25, ונכללו בו 31 משתתפים הסובלים מהפרעת חרדה, אשר אינה ניתנת לטיפול באמצעות תרופות קונבנציונליות.
המחקר, שפורסם בכתב העת The Journal of Clinical Psychiatry, נערך על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת מלבורן, אוסטרליה. כל הצעירים שהשתתפו בו הם כאלה שאובחנו כסובלים מהפרעת חרדה, וטיפולים אחרים – התנהגותיים (פסיכולוגיים) או תרופתיים – לא הובילו לשיפור במצבם. הבחירה לחפש חלופה לטיפול דווקא ב-CBD נובעת מעדויות שהופיעו בשנים האחרונות על יעילות החומר בהרגעה ובהפחתת חרדה, וכן מממצאים דומים ורלוונטיים במחקרי מעבדה בבעלי חיים.
CBD (בעברית: קנבידיול) הוא אחד משני רכיבי הקנאביס הנפוצים, המוכרים והנחקרים ביותר. בניגוד ל-THC, מדובר בחומר שאינו פסיכואקטיבי, כלומר הוא לא ממסטל או יוצר תחושת "היי". בנוסף, הפרופיל הבטיחותי של CBD הוא גבוה מאוד, ונטילת מינון יתר לא תוביל ברוב המקרים לתופעות לוואי קשות או להשלכות ארוכות טווח. כשהוא מופרד מרכיבי הקנאביס האחרים, CBD משווק כחומר חוקי לחלוטין במדינות רבות בעולם (בין השאר בכל מדינות האיחוד האירופי ובארצות הברית), והוא משמש לשיכוך כאבים, לשיפור ההתאוששות מפעילות גופנית, למניעת דלקות ולסיוע להירדמות. מאז שהפך לחוקי, כאמור, מתרבים הדיווחים על כך שהוא משמש אנשים גם להרגעה ולהפחתת חרדה. זו הסיבה לכך שהחוקרים האוסטרלים שערכו את המחקר הנוכחי בחרו לבחון באופן ממוקד האם הוא עשוי לסייע גם לאנשים הסובלים מחרדה פתולוגית, שטיפולים אחרים לא מסייעים להם.
כל 31 הצעירים שהשתתפו במחקר קיבלו במשך 12 שבועות מנה יומית של 800 מ"ג CBD. לאחר 12 שבועות הם ענו על שאלון OASIS, המוכר ומתוקף בעולם המחקר לאבחון תסמיני הפרעת חרדה. הממצאים מראים כי בקרב כלל הנבדקים חל בתום 12 שבועות הניסוי שיפור משמעותי של כ-42% בממוצע בחומרת תסמיני החרדה. בנוסף, חלה ירידה מובהקת גם בתסמיני דיכאון (המופיעים בשכיחות מאוד גבוהה ביחד עם חרדה) ועליה ברמת התפקוד היומיומי. תופעות לוואי מסוימות הופיעו בקרב 80% מהנבדקים, בדגש על תחושת עייפות ועל גלי קור.
לצד תופעות הלוואי, השיפור הניכר שהופיע בתסמיני חרדה ודיכאון מעורר אופטימיות בנוגע לפוטנציאל הקיים ב-CBD לשמש כחלופה ראויה לתרופות קונבנציונליות נגד חרדה ודיכאון. חשוב לציין שתרופות אלו לא מביאות לשיפור בקרב כ-40% מאוכלוסיית המטופלים, וכי השימוש בהן כרוך גם הוא בתופעות לוואי מטרידות.
עם זאת, כדאי מאוד להיות זהירים בנוגע לתוצאות המחקר. בראש ובראשונה, כיוון שמדובר במחקר תווית פתוחה (Open Label) ללא קבוצת ביקורת, כלומר מחקר בו הנבדקים ידעו מראש באיזה חומר הם מטופלים, ולא נבחנו במקביל לקבוצה שקיבלה טיפול דמה או טיפול מקובל אחר (מחקרי תווית פתוחה מבוצעים לעתים כשמדובר בתרופה ניסיונית, ולא מתקבל אישור לקיימם מבלי ליידע את המטופל איזו תרופה הוא צורך). לכן, קיים חשש כי הממצאים שעלו ממחקר זה מקורם באפקט פלסבו. נוסף על מספר הנבדקים הקטן יחסית, בהחלט ראוי ורצוי לקיים מחקר נוסף בנושא לפני שמסיקים מסקנות חותכות. ולמרות זאת, יש מקום רב לאופטימיות.