בעקבות הרפורמה שיצאה לדרך לפני כשנה וחצי ובה התגאה משרד הבריאות, רכישת קנאביס רפואי בבתי מרחקת ברחבי הארץ, הפכה לזמינה יותר עבור מטופלים. גם חידוש הרישיון קוצר ונהיה פשוט יותר. אבל מטופלים רבים טוענים שאלו שני ההיבטים המרכזיים שבהם חל שינוי.
בשיחות עם מטופלים, עולה תמונה פחות ורודה וכזו שמציבה פער גדול בין ההבטחות לבין המציאות. בזמן שהפוליטיקאים מפזרים הבטחות לכל עבר (היו לא מעט מפלגות ופוליטיקאים שנשאו את הדגל הירוק בשלוש מערכות בחירות שהתקיימו רק בשנה וחצי האחרונות), סביר מאוד להניח שגם המערכת הבחירות הנוכחית, הנושא הזה יעלה לכותרות. אבל המטופלים ממשיכים לסבול ובינתיים "השוק השחור" פועל ללא פיקוח ומגלגל כסף גדול.
המחיר קפץ
הכל מתחיל ונגמר בכיס, בעיקר אחרי שנה כלכלית שהיא אחת מהקשות בהיסטוריה מדינת ישראל. עד ההרכזה על הרפורמה, כל חולה שילם 370 שקלים בלבד כדי לקבל את כל מנת הקנאביס הרפואי אותו הוא צרך, בין אם מדובר בכמויות גדולות או בגרמים בודדים. ההיגיון מאחורי התמחור, נבע מכך שמדובר בתרופה לכל דבר וכל אחד זקוק למינון מסוג אחר.
כיום כל חולה משלם מחיר לפי הכמות שהוא צורך (בפועל, העלות היא 300 שקלים ל-10 גרם). אבל חולים שנזקקים לכמויות גדולות של עשרות גרמים בחודש, נאלצים לשלם סכומים גבוהים של 1,500-3,000 ש"ח ואין להם שום דרך לעמוד בזה מדי חודש.
איכות החומר
מטופלים רבים מדווחים על איכות ירודה של החומר. "האיכות ירדה בצורה דראסטית", מתאר מטופל, "אם תזכיר למטופל היום זן שנקרא 'רומא', העיניים שלו יידלקו מיד והוא יסכים ישלם המון עבורו. לפני הרפורמה, הייתה איכות טובה בשוק, אבל מאז יש ניסיון לחסוך בעלויות הייצור ולכן האיכות ירדה משמעותית". איכות התוצרת גרמה לשוק שחור בקנאביס הרפואי, כמו גם מטופלים רבים שהחליטו שהעלויות הגבוהות אינן משתלמות ולכן החליטו לגדל בעצמם את הצמח.
אין דבר כזה קנאביס רפואי?
"מי שיש לו רישיון בארה"ב, מקבל אוטומטית הנחה של 15% אבל אותו תפריט של זנים מוצע לכולם. כלומר, אין הבדל בין חולים לבין לקוחות שצורכים למטרות פנאי, האמריקאים מאמינים בשוק חופשי, רק אל תרעיל אותי. אם תגרום נזק לבנאדם - המדינה כבר תתבע אותך", מתאר מטופל אחר. לטענתו, למדינות מסוימות וביניהן ישראל, פשוט נוח לגזור קופון מתהליך הרגולציה, אבל אין בפיקוח שום צורך כי הצמח הוא אותו הצמח. "מי אתה הישראלי שתגיד לגרמני שהחומר לא מספיק טוב אם גרמניה בעצמה אישרה אותו לשיווק", הוא מעלה עוד טענה. ספק אם משרד הבריאות יישר קו עם הגישה הזו, אבל בהחלט מעורר מחשבה.
עלויות הקמת חוות לגידול קנאביס מרחיקות יזמים רבים
המרכיב המרכזי, שלמעשה, משפיע על האתגרים הקודמים שכבר הוזכרו. משרד הבריאות בישראל קבע כי תקן IMC-GAP הוא התקן הנוגע לגידול קנאביס רפואי ויש כמובן עוד כמה מורכבויות בדרך לקבלת רישיון מסחרי. כתוצאה מכך, היחידה לקנאביס רפואי הגדירה רגולציה להקמת חוות גידול שהעלות שלה היא אסטרונומית ומרחיקה יזמים ישראלים שחוששים מהסיכון. בשנתיים האחרונות הייתה מגמה חסרת תקדים של התעניינות ובחינת הענף בקרב משקים רבים בצפון הארץ, אך כשהבינו את גודל ההשקעה הנדרשת, והסחבת הבירוקרטית אותה יצטרו לעבור, הם החליטו לנטוש את התהליך.
אתגרי הייבוא
בהמשך לסעיף הקודם וכתוצאה ממנו, לאחרונה דווח שהייבוא לארץ של קנאביס רפואי לארץ כמעט הופסק בעקבות הקשחה של תנאי משרד הבריאות. גורמים בענף טוענים שההקשחה בתקן הנדרש הגיעה בעקבות לחצים שהופעלו על משרד הבריאות מצד מגדלים מקומיים שלא הצליחו לעמוד בתחרות על האיכות והכמות, כיוון שהם נדרשים לתקנים הרבה יותר מחמירים. בפועל, המהלך גרם לכך שמספר זנים מאוד איכותיים פשוט נעלם מהמדפים והמטופלים נותרו מתוסכלים.