עבור עשרות אלפי מטופלים בישראל, קנאביס רפואי עושה את כל ההבדל בין סבל מתמשך ובין רווחה ואיכות חיים. עם זאת, מה שאמור היה להיות תחליף רפואי בסיסי נסחר כיום כמוצר בוטיק.
עד הרפורמה שחלה בתחום הקנאביס הרפואי ב-2019, יכלו מטופלים לשלם סכום קבוע ושווה לכל כיס מדי חודש ולקבל את ההמינון הדרוש להם, בין אם הם זקוקים ל-30 גרם או 120 גרם בחודש. כיום, השוק נעשה פרוץ מאי פעם וככל שהתרופה נעשית כפופה יותר ויותר לתנאי השוק החופשי, כך נראה שהחולים נמצאים בתחתית סדר העדיפויות. בבדיקה שקיימנו, מצאנו פערים בלתי נתפסים בין בתי המרקחת השונים, בעשרות אחוזים במקרה הטוב. ניסינו להבין למה זה קורה וכיצד זה משפיע על הצרכן.
כל הגורמים המשפיעים על המחיר
המורכבות שנוצרה בשוק הקנאביס נובעת ממתח שנובע מעצם טבעו. מצד אחד, מדובר במוצר חקלאי, פרח הצומח מהאדמה. מצד שני, הרגולציה החלה עליו זהה לזו של תעשיית התרופות. משמעות הדבר היא שיש משתנים רבים שמשפיעים על המחירי(שלא מתקיימים בעולם של תרופות קונבנציונאליות) ביניהם, גידול וגיזום, הפסדים על יבולים שלא צלחו, שינוע ואחסון ראוי והקרנות וטיפול בצמח.
על פי גורמים מקצועיים העוסקים בתחום הנגשת הקנאביס הרפואי לצרכנים בעלי רישיון, האתגר הגדול ביותר נובע משיקולי היצע וביקוש. ההפרשים בזני ה-T20 הם הקיצוניים ביותר ואין על כך פלא – מדובר בקטגוריה נחשקת. בעוד שבבתי מרקחת מסוימים נוכל לרכוש זן מסוג 'למון קוש' רק במחירים הנעים בין 210-230 ₪, בתי מסחר אחרים מציעים אותו ב-50 ₪. גם בזנים פופולריים רבים אחרים כמו, קנאביליס, צוקו או אמרלד, נראה שטווח העלויות עשוי להיות רחב מאוד.
"זה מה שקורה כשמכניסים שיקולי שוק חופשי אל תחום שנועד לספק מצרכים בסיסיים לאנשים חולים", אומר ניר יופטרו, מטופל בעל רישיון לקנאביס רפואי ופעיל חברתי. "לא רוצה להיכנס פה לאף אחד לכיס, אבל זה בעיקר מה שיוצר את המצב הזה. זנים שיושבים הרבה זמן על המדף ללא דורש, נמכרים במכירת חיסול. הרבה פעמים זה קשור גם לגודל הכספת שבית המרקחת רשאי להחזיק. בתי המרקחת הקטנים לרוב לא רשאים להחזיק יותר מ-50 ק"ג ואילו בתי מסחר גדולים לקנאביס יכולים להחזיק הרבה יותר. כשיש לך יותר עתודות, אתה יכול להרשות לעצמך למכור יותר בזול".
הנטל הכלכלי הופך לבלתי אפשרי
יעל מתמודדת כבר שנים עם מחלת הפיברומיאלגיה ומטופלת בקנאביס רפואי. היא מתארת את התהליך לאבחון וקבלת הרישיון כמסכת ייסורים. אבל היא לא הבינה בזמנוף שהאתגר הגדול ביותר, הוא עוד לפניה.
"זה באמת נשגב מבינתי, למה אני בכלל צריכה להתחנן כדי להבטיח לעצמי רצף טיפולי? אני רוצה את התרופה שהכי נכונה לי כל חודש. אדם שסובל מדלקת ריאות יקבל תמיד אנטיביוטיקה? אני רוצה את הזן שעוזר לי לחיות בכבוד. הקנאביס אפשר לי להוריד את הליריקה, תרופה עם המון תופעות לוואי, עכשיו גם אם הזן שלי באורח פלא כן נמצא בבית המרקחת, אין לי מושג מה יהיה המחיר שלו!".
אנחנו מדברים על הפרשי מחירים באותו בית מרקחת?
"בוודאי! חודש אחד אני מגיעה ומקבלת ענפים ותפרחות מפוררות, חודש אחר אני מגיעה והמחיר הוא 140 וחודש אחר כך 180. ההתייפייפות עם הקופסאות היפות והמיתוג הסקסי לא עושים עלי שום רושם. אני רוצה תרופה שמאפשרת לי לחיות ושאני יכולה לעמוד בה. אני משלמת עליה עד 1500 שקל בחודש. אני חיה על קצבת ביטוח לאומי, מאיפה אני אשלם סכומים כאלה? זה מה שאבא שלי בן ה-80 צריך היות עד לו לקראת סוף חייו? שאני בקושי מצליחה לנהל את החיים?".
"ככה זה, רמי לוי נותן הנחות יותר מהמכולת ליד הבית", מוסיף ניר יופטרו. "אלו לא שיקולים שצריכים לעלות כשמדובר בטיפול רפואי. אם אקח ציפרלקס בבית מרקחת גדול או קטן יש לי את הביטחון שהוא יעלה אותו דבר".
אבל מצד שני התחרות הזו גם מציעה מחיר נגיש לא? יש לך זנים ב-50 שקל
"50 שקל לגרם, הכול טוב ויפה, אבל מתי פג התוקף שלו? מה שלא יאמרו לך הוא שמדובר בפרח שישב חודשים באחסון. זו מכירת חיסול כדי למנוע השמדה. אם אני רוצה מחיר זול, אני מקבל מוצר לא טרי וגם פחות אפקטיבי רפואית. המציאות הפשוטה היא שהשוק רווי והקהל שבוי. יש זנים שההיצע בהם עצום ואילו כאלו שמבוקשים מאוד והרוקחים בעיקר מנסים להעיף פרחים. יש מוצר לא מבוקש? מגיע מטופל שלא מבין ופשוט דוחפים לו אותו".
אז השיקול הוא כלכלי נטו?
"בהרבה מובנים אין להם ברירה, הם לא רוצים להיפטר מהמלאי ולספוג הפסדים, אבל אותי כצרכן זה לא אמור לעניין, משרד הבריאות אמור לפקח על המחירים. אני לא אמור לטייל בכל המדינה כדי למצוא את המבצעים המשתלמים ביותר. אם אני גר בבאר שבע, למה אני צריך להזמין זנים ממעלות רק כדי לעמוד בעלויות?".
משרד הבריאות לא לוקח אחריות
עד לא מזמן, משרד הבריאות עוד ניסה להתערב בעלויות וערך פיילוט ניסיוני שמטרתו הייתה למתן את המחירים בשוק. הפיילוט צלח באופן חלקי ובזנים מסוימים חלה צניחה של כ-50% במחירים. עם זאת, זנים רבים אחרים אינם מפוקחים. בבדיקה שערכנו, נראה שבתי מרקחת רבים אינם מפרסמים את המחיר כלל.
*עד למועד פרסום הכתבה לא התקבלה תגובה של משרד הבריאות
** את הנתונים סיפקה חברת כאנביס