רוב הקנאביס בישראל עובר הקרנות, עובדה שספק אם כולם מודעים לה. מטרת ההקרנות היא לחטא את הקנאביס על ידי השמדת חיידקים, וירוסים, עובש ומחוללי מחלות. אלה עלולים להזיק לצרכן או להתפתח למשהו שיזיק לצרכן בזמן שהפרחים יושבים חודשים ארוכים בשקיות אטומות. רוב הקנאביס בישראל עובר הקרנות, עובדה שספק אם כולם מודעים לה. מטרת ההקרנות היא לחטא את הקנאביס על ידי השמדת חיידקים, וירוסים, עובש ומחוללי מחלות. אלה עלולים להזיק לצרכן או להתפתח למשהו שיזיק לצרכן בזמן שהפרחים יושבים חודשים ארוכים בשקיות אטומות.
יבול קנאביס נבדק לפתוגנים לאחר הקציר, במידה ויש בו חיידקים או מחוללי מחלות אחרים החורגים מהתקן המותר הוא חייב לעבור הקרנה. הקרנות בישראל נעשות על ידי חברת שור-ואן (Sorvan) הממוקמת בישראל ליד מרכז גרעיני שורק. חיטוי הקנאביס בישראל נעשה בעזרת קרני גמא. ובטא, גלים אלקטרומגנטים מייננים שמסוגלים לשחרר אלקטרונים מאטומים ומולקולות. הקרינה מפרקת את ה- DNA של הפתוגנים על הקנאביס, מנטרלת אותם ומונעת מהם להתרבות. ישראל היא לא המדינה היחידה בה קנאביס עובר הקרנות, זה קורה גם בקנדה ובהולנד, אם כי התקן במדינות אלה מחמיר הרבה פחות מהתקן הישראלי.
כמה מחמיר התקן הישראלי?
כמעט בלתי אפשרי לעמוד בדרישות התקן לניקיון הקנאביס בישראל, על אחת כמה וכמה בגידול חממה כמו שרוב הקנאביס מגודל בארץ. גם בגידול פנים בתנאים מבוקרים, כשהצמחים גדלים על מים, כמעט בלתי אפשרי לעמוד בתקן. נוצר מצב מגוחך בו מייבאים לארץ מקנדה קנאביס עם כמות חיידקים גדולה פי 5 מהמותר בתקן הישראלי, אך מאחר והוא עומד בתקן הקנדי המקל, פרחים אלה לא צריכים לעבור הקרנה והתוצרת המקומית כן.
האם צריך לחטא קנאביס?
עם הפיכת תעשיית הקנאביס לתעשייה רפואית צריך לקחת בחשבון שני דברים: המקור המפוקפק ממנו קנינו את הקנאביס בעבר לא חשוף לתביעה יצוגית על זיהומים במוצר שלו. בניגוד לעבר, הקנאביס הזה הולך להיות מאוחסן לתקופות ארוכות וייצרך על ידי חולים שהם בקבוצות סיכון להיפגע מזיהומים, בהם חולי סרטן ואיידס.
עם זאת, מאחר ופרחי קנאביס נצרכים באידוי או עישון, אם מדובר בכמות קטנה של זיהום, החום כבר יחטא אותה. אם יש כמות גדולה של זיהום, מי יעשן את הפרח הזה?
שיטות חיטוי מקובלות אחרות, בהן חימום, לחץ, אלכוהול או חיטוי בגז יזיקו לפרחים ולחומרים הפעילים הרבה יותר מההקרנה. מה לגבי הקרנות פחות אגרסיביות כמו שימוש בקרינת UV? בגלל המבנה של פרח הקנאביס, הקרנת UV לא תהיה יעילה כי היא תחסל פתוגנים רק על פני השטח של הפרח ולא את אלה שחדרו לתוכו. אז הדעה המקובלת היא שהטכנולוגיה הקיימת היום לעשות זאת היא על ידי הקרנה. קיימת בשוק אלטרנטיבה מעולה להקרנה, אך ישראל משתרכת מאחור בתחום זה.
השפעות ההקרנה על קנאביס
כמו תמיד בקנאביס, נוהגים לטעון "שאין מספיק מחקר". כשזה מגיע למזון, יש חשש מנזקי הקרנה. מזון מוקרן מסומן ככזה ובמדינות רבות נאסר להקרין מוצרי מזון "חיים" כמו פירות וירקות. הקרנה מותרת רק למזון מיובש לחלוטין כמו צמחי תבלין. מאחר וקנאביס נצרך לאחר ייבוש הוא נופל בקטגוריה של מוצר בטוח להקרנה. כאשר מדברים על ההשלכות של הקרנות על קנאביס רפואי עולה שוב ושוב מאמר בשם "הערכת ההשפעה של חיטוי בעזרת קרינת גמא על קנאביס רפואי", במסגרתו נבדקו 4 זני קנאביס של חברת בדרוקן ההולנדית. מכל זן חצי מהכמות הוקרנה והחצי השני לא כדי לשמש קבוצת ביקורת. החומר שהוקרן הושווה לחומר שלא הוקרן בארבעה פרמטרים:
1. בדיקת כמויות קנבינואידים עיקריים.
THCA, THC , CBDA ;CBD , CBN.2. הערכה מלאה של פרופיל קנאבינואידים וטרפנים.
3. תכולת מים.
4. הערכה ויזואלית של צילום מיקרוסקופי.
תוצאות המחקר הראו שאין שום שינוי בכמות וסוג הקנאבינואידים בין החומר שהוקרן לקבוצת הביקורת. תכולת המים הייתה זהה, כלומר, ההקרנה לא גרמה לאיבוד מים. יש לציין, שבמחקר זה הקנאביס שנבדק יובש היטב ותכולת המים בו היתה פחות מ-10%. בקנאביס לח יותר, לעומתו, קרינת גמא היתה גורמת לאיבוד מים. בהערכה ויזואלית מיקרוסקופית לא נראה הבדל בין החומר שהוקרן לחומר שלא הוקרן. במחקר לא סיפקו הערכה ויזואלית של הפרח עצמו לפני ואחרי הקרנה ואולי יש סיבה טובה שבחרו לא לעשות זאת.
לקנאביס הרפואי בישראל יש מעין מראה נוקשה, קצת אפור ומכווץ. גם הפרחים הרפואיים היפים ביותר נראים כאילו עבר עליהם משהו והם קצת עצובים. ההבדל המשמעותי בין הפרחים שהוקרנו לאלה שלא, היה בניתוח טרפנים. טרפנים הם מולקולות נדיפות שמתפרקות בקלות לטרפנים אחרים. בניגוד למה שצרכני קנאביס חושבים, לא כל טרפן מריח כמו מנגו או לימון, טרפנים שהם תוצרי התפרקות של טרפנים אחרים יכולים להריח ממש רע - ריח של גומי שרוף, נפתלין או דגים רקובים. מעבר להשפעה הרפואית שלהם והפעולה המשותפת עם קנאבינואידים, טרפנים הם הקשר שלנו לקנאביס. הם מה שמייחד זנים ונותן להם את הטעם והריח האופיניים, הם מה שגורם לנו לרצות לחזור לאותו זן שנהנינו ממנו או שהקל עלינו.
ובחזרה למחקר, טרפנים שהכמות שלהם ירדו ביותר מ5% בעקבות ההקרנות כוללים את המונו טרפנים מירסן (myrcene) הטרפן הנפוץ ביותר בקנאביס, אוסימן (cis-ocimene), טרפינולן (terpinolene). כמו גם מספר ססקויטרפנים. המאמר מציין גם שלא נוצרו פיקים של טרפנים חדשים, כתוצאה מהתהליך שעברו. המאמר מפחית מחשיבות טרפנים ומסקנותיו מדגישות שהתועלת הרפואית מקנאביס נובעת מקנאבינואידים. בסופו של דבר, אין כמו מראה עיניים. כשממצים קנאביס רפואי בישראל השמן שמתקבל שונה מאוד משמן שמתקבל מפרחים מהשוק החופשי. השמן יבש מאוד, מורכב בעיקר מ-THCA ואין לו ריח של קנאביס.
האם אפשר להימנע בישראל מצריכת קנאביס רפואי שעבר הקרנה? כל עוד חברות שמגדלות קנאביס בישראל מקבלות את ההקרנה כחלק מתהליך העיבוד, האפשרות היחידה היא לרכוש קנאביס מיובא שלא עבר הקרנה. הקרנה צריכה להיות חלק ממערך השיקולים של מטופלי קנאביס, כשהם צריכים לבחור מה הם קונים. דרישה מצד המטופלים לקנאביס שלא עבר הקרנה, תגרום לספקים לספק קנאביס לא מוקרן. זהו נושא שלא צריך לרדת מסדר היום של מטופלי קנאביס רפואי. אפשרות נוספת היא לגדל קנאביס לבד. זה אמנם לא חוקי, אבל סוגיית החוקיות משנית לצורך בתרופה הנקיה והאיכותית ביותר.
פתרונות מיידיים שמטופלים בקנאביס רפואי צריכים לדרוש הם הורדת התקן המאפשר לא להקרין פרחי קנאביס לערכים קרובים למותרים בקנדה והפסקת המכירה של קנאביס רפואי בשקיות אטומות שלא ניתן להחזיר לאחר הפתיחה. קנאביס צריך להימכר בצנצנות זכוכית. כך שהצרכן יוכל לראות ולהריח את הפרחים לפני שהוא קונה אותם. זה יאפשר להימנע מפרחים מזוהמים ולקבל החלטה מושכלת על החומר אותו הם צורכים במקום לקנות חתול בשק. בעולם הקנאביס אומרים ש"האף יודע". ריח הקנאביס הוא המדד החשוב ביותר בבחירת הזן. חוסר היכולת להריח את הפרחים לפני הקניה לא מאפשרת החלטה מושכלת ואת הניסוי והטעייה הדרושים על מנת שהמטופל ימצא את הזנים שעוזרים לו. כיום חולים נאלצים לסמוך על ערכי הT- והC- המצוינים על השקית וזה רחוק מלהיות מדד רציני, לבחירת זן קנאביס לשימוש רפואי.
*יאיר רביב הוא הכותב של "המדריך הישראלי לגידול קנאביס", מנחה שותף לפודקסט הקנאביס מקאלי ועד קושמייעץ ומספק ציוד למגדלי ומעבדי קנאביס - ייבוש, יישון, טרימינג ומיצוי.
תגובת חברת שור-ואן:
1. קנאביס רפואי עם רמות זיהום מעל לרף המותר על ידי משרד הבריאות, עובר חיטוי באמצעות פסטור קר בחברתנו. מטרת הפסטור הקר היא להוריד משמעותית את כמות החיידקים הכללית\ כמות העובשים והשמרים, חיסול מוחלט של חיידקים פתוגניים (מחוללי מחלות בבני אדם) כמו סלמנולה, א.כולי.
2. חברת שור-ואן מבצעת פסטור קר (Cold pasteurization) לתפרחות קנאביס באמצעות אלקטרונים (חשמל מרשת החשמל ולא מקור רדיואקטיבי). תפרחות הקנאביס עוברות פסטור קר ללא כל שימוש במקור רדיואקטיבי. לכן ספציפית לקנאביס רפואי, לא מדובר בקרינת גמא או קרינת בטא הנפלטת מגרעין אטום, על אף שאלו כינויים נפוצים בתחום. טכנולוגיית הפסטור הקר שהחברה משתמשת בה מהווה את ה-gold standard בעולם, בתחום הסטריליזציה למזון ולמוצרים רגישים. הטכנולוגיה מוכחת ובשימוש מסחרי למעלה מ-60 שנה. פסטור קר מומלץ על ידי כל הגופים הבינ"ל (FDA,USDA , FAO, WHO) וכן על ידי משרד הבריאות בארץ, לבטיחות מזון וכן לבטיחות של מוצרים רפואיים.
חברת שור-ואן עושה שימוש בטכנולוגיה שנעשה בה שימוש גם במתקנים מקבילים בחו"ל. המתקן הוקם בהשקעה גדולה כדי לעמוד בכל התקנים והדרישות. החברה עובדת תחת פיקוח מלא של משרד הבריאות. הטכנולוגיה נועדה להבטיח כי משתמשי הקנאביס הרפואי בישראל ייהנו ממוצר בטוח, נקי, וראוי לשימוש, תוך שמירה מלאה על תכונותיו הייחודיות המקנות לו את יתרונותיו הרפואיים.
3. יש צורך להבטיח מוצר בטיחותי למשתמשים שחלקם עם מערכת חיסונית מוחלשת וזיהומים מחיידקים פתוגניים הם מסכני-חיים עבורם.