ספק רב אם יש בתולדות המשפט הישראלי עתירה כל כך מוצדקת כמו העתירה לקבוע כי הפללת צרכני קנאביס מנוגדת לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו. לבג"צ הסמכות לבטל חוק שאינו חוקי, חוק שנוגד את ערכי המדינה ובטח שחוק שנוגד את חוק יסוד כבוד האדם וחרותו. אמנם, יש עקרונות כמו כיבוד הדדי של הרשויות, והרשות השופטת חייבת לכבד את הרשות המחוקקת, ולכן את המלאכה של ביטול חוק שנוגד את ערכי המדינה, אמורה לבטל הכנסת ולא הרשות השופטת, אולם כאשר הכנסת נמנעת מלעשות את חובתה, יכול ואף חייב בית המשפט להתערב.
במקרה דנן טיעוני המדינה בדבר מתן אפשרות לממשלה ולכנסת בעצמן לשנות את המצב המשפטי, כבר מוצו בהחלט בשתי עתירות קודמות. גם אלו כשלעצמן הן שתי עתירות יותר מידי, כי מעולם לא היינו אמורים מלכתחילה לחוקק חוק שכזה, הנוגד את הזכויות הבסיסיות ביותר של האזרח, לעשות בגופו כרצונו.
דמיינו לעצמכם שמחר הכנסת תחוקק חוק האוסר על אכילת חמאה, השמנה, שיזוף יתר, שתיית אלכוהול, עישון סיגריות, אכילת שומן כבש או גלישת גלים - פעולות שכולן מסכנות את גוף האדם לא פחות מקנאביס. ברור שחוק כזה לא היה עובר, ובג"צ היה פוסל אותו מייד. האיסור הגורף על כלל אזרחי המדינה, לעשות דבר מה שגורם להנאה, אושר, כייף, רוגע ובמקרים רבים אף ריפוי, אך ורק מתוך שיקול שהדבר כולל בתוכו גם נזק רפואי (דבר שלא הוכח) או עלול לשמש מדרון חלקלק להידרדרות לסמים קשים (עוד דבר שלא הוכח) נוגד את ערכי מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, שבה אדם בוגר רשאי לעשות ככל שיחפוץ, כל עוד הוא לא פוגע לזולת.
מידי שנה מתים בעולם מיליוני מעשני סיגריות, המוני שותי אלכוהול נפטרים עקב בעיית השתייה, ולא ידוע על אנשים שמתו כתוצאה ממנת יתר של קנאביס. לכן העתירה השלישית שמוגשת בנושא, צריכה להוות תמרור חד וברור לרשות השופטת. שעה שהכנסת נמנעת מלבצע אות חובתה, ושעה שחוק שאינו חוקתי קיים כבר שנים רבות מבלי שהכנסת תואיל למחוק אותו מספר החוקים, טוב יעשה בג"צ אם (בלית ברירה) יתערב, ויקבל את העתירה במלואה, ואחת ולתמיד ימחק מספר החוקים הישראלי את עבירת השימוש העצמי בקנאביס - עבירה שמוטב היה לולא היתה נחקקת מעולם.
*הכותב הנו מראשוני המצטרפים למפלגת עלה ירוק, פעיל בולט למען הלגליזציה, וככל הנראה עורך הדין הראשון בארץ שיצא בגלוי למאבק למען הזכות לצרוך קנאביס.